מנחם

מנחם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6839 מקורות עבור מנחם. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 תלמוד לומר אתך, יכול אע"פ שאין לו ת"ל אתך והוא שיש לך, יכול אפילו המחהו אצל חנוני ואצל שולחני תלמוד לומר אתך ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני:[רמז תרט] לא תקלל חרש [יט, יד], המקלל אביו ואמו בכנויין חייב דברי ר' מאיר, וחכמים פוטרים, מאן חכמים ר' מנחם בר' יוסי דאמר בנקבו שם יומת מה ת"ל שם למד על המקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקללם בשם, המקלל עצמו וחבירו בכל עובר בלא תעשה א"ר ינאי ודברי הכל עצמו דכתיב השמר לך ושמור נפשך וכדרבי אבין וכו', חבירו דכתיב לא תקלל חרש [לא תקלל חרש] אין לי אלא חרש

172

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 וקדשתו בעל כרחו. היכי דמי אילימא דלא נשאת לאחד מעדים ולא קאמרה ברי לי צריכא למימר דפנו, אלא דנשאת לאחד מעדים ואמרה ברי לי אלמא מפקינן לה מיניה וקשיא לרב דאמר לא תצא, איסור כהונה שאני, ואי בעית אימא מאי דפנו נמי בעדים. ואיבעית אימא כשבאו עדים ואח"כ ניסת ורבי מנחם בר רבי יוסי היא. וקדשתו תנא דבי רבי ישמעאל לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:[רמז תרל] כהן קורא ראשון אחריו לוי. מנהני מילי אמר רב מתנה אמר קרא ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו לא ידעינן דכהנים בני

173

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך, לבית דירה פלונית אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך, רבי (חנינא) [הונא] בשם ר' אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך, ר' מנחם חתניה דר' (חנינא) [אלעזר בר אבינא] אמר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה אם בחקתי תלכו [כו, ג] ומה כתיב תמן ונתתי שלום בארץ, ואם לא תשמעו לי מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם, ר' אבא בריה דרבי חייא בשם רבי (חייא) [יונתן] אמר חשבתי ברכות וחשבתי קללות, חשבתי ברכות

174

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 קדשי בני ישראל בא הכתוב ולמד על התרומה שתהא נוהגת בכל, איסי בן עקיבא אומר אם מעשר הקל הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה אינו דין שתהא נוהגת בכל, ד"א אם מעשר [הקל] שאינו נוהג בראשית הגז הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה דין הוא שתהא נוהגת בכל, איסי בן מנחם אומר אם מעשר שני שאינו בא אלא למען תלמד ליראה הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה דין הוא שתהא נוהגת בכל, אשר יקריבו לכהן לו יהיה, אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן, לפי שהוא אומר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך,

175

ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח

 נגלה עליהם אלא ויתפרו עלה תאנה ואח"כ וישמעו את קול ה' אלהים, ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו כשגלו ישראל לבבל כתיב ויקרא ה' וגו' לבכי ולמספד בקשו מלאכים לנחמו א"ל אל תאיצו לנחמני, א"ל אין אלו נחומין נאוצין הן לפני, המתין כיון שעשה בהם מדת הדין וראה שאין אדם מנחם אותו התחיל אומר נחמו נחמו עמי:אכנו בדבר ואורישנו [יד, יב], אמר משה רבש"ע הבט לברית אבותם שנשבעת להם שתעמיד מהם מלכים נביאים וכהנים, אמר לו הקב"ה ואין אתה מבניהם אעשה אותך לגוי גדול וגו', כיון שראה משה כך עמד ובא לפניו במדה אחרת, ויאמר משה אל ה' ושמעו

176

ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח

 שאם רצה לעשותו תרומה על מקום אחר רשאי (מכאן אתה דן לתרומה מה מעשר הקל הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה אינו דין שתהא נוהגת בכל, דבר אחר אם מעשר שאינו נוהג (בראשית הגז) [בשנה הג' ו'] הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה אינו דין שתהא נוהגת בכל, איסי בן מנחם אומר אם מעשר שאינו בא אלא מכח תלמוד ומכח יראה הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה דין הוא שתהא נוהגת בכל), נתתי ללוים לנחלה למה נאמר, לפי שהוא אומר ולבני לוי הנה נתתי וגו' אין לי אלא בפני הבית, שלא בפני הבית מנין, תלמוד לומר לנחלה מה נחלה נוהגת

177

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן

 את התורה נשמתו נשמרת וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו נשמרת, תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו אמר לו כמדומה אתה שאם אתה מאבדה איסר אני נוטל ממך, נשמתך אני נוטל ממך, המקלל אביו ואמו בכינוי חייב דברי רבי מאיר, וחכמים פוטרין, מאן חכמים רבי מנחם בר יוסי דאמר בנקבו שם יומת, מה ת"ל שם, לימד על המקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקללם בשם, המקלל עצמו וחברו בכולן עובר בלא תעשה, אמר רבי ינאי ודברי הכל עצמו דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך, וכדרבי אבין וכו' (כדלעיל), וחברו דכתיב לא תקלל חרש והודעתם לבניך,

178

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית

 ולא אתאחדן בגוייהו ועילא מנהון משיח דאיהו עאל וקאים בינייהו ונחית לון איהו נטיל מהא היכלא ועאל בהיכלא תליתאה ותמן כל אינון בני מרעין וכאבין יתיר וכל אינון דרדקי דבי רבן דלא אשלימו יומין, וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא (ואושידו) והוו אושדין דמעין כלהון קיימין בההוא היכלא ואיהו מנחם לון ונטיל מהאי היכלא ועאל בהיכלא רביעאה ותמן כל אינון אבלי ציון וירושלם וכל אינון קטולי דשאר עמין עעכו"ם ואיהו שרי ובכי [דף לט עמוד א] וכדין כל אינון נשיאין דזרעא דדוד כלהו אחידן ביה ומנחמין ליה, שארי תניינות ובכי עד דקלא נפיק ומתאחד בההוא קלא וסליק לעילא ואשתהי

179

זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות

 חד אתר דאקרי קן צפור ואיהו אתר דכריז עליה ההוא צפור דאתער בגנתא דעדן בכל יומא, ובההוא אתר מרקמן דיוקנין דכל שאר עמין דאתכנשו עלייהו דישראל לאבאשא לון, עאל בההוא אתר זקיף עינוי וחזי אבהן דעאלין בחרבן בית אלהא עד דחמי לרחל (שמות י"ב ע"א) דדמעהא באנפהא וקודשא בריך הוא מנחם לה ולא צביאת לקבלא תנחומין כמה דאת אמר (ירמיה ל"א) מאנה להנחם על בניה, כדין משיח ארים קליה ובכי ואזדעזע כל גנתא דעדן וכל אינון צדיקיא דתמן געו ובכו עמיה, געי ובכי זמנא תניינא ואזדעזע ההוא רקיע דעל גבי גנתא אלף וחמש מאה רבוא משריין עלאין עד דמטי לגו

180

זוהר כרך ב (שמות) פרשת משפטים

 ומפטפטת ליה וחייכת ליה בפטפוטא עד דתיתי אמיה, כך עבדא האי רוחא וזמנין סגיאין דאיהו שליחא דההיא חייבתא וקטלא ליה הדא הוא דכתיב (קהלת ד) ומיד עושקיהם כח ולא [דף קיא עמוד ב] כמה דאתון אמרין, אלא ההוא כח דההוא רוחא ועל דא תרין זמנין כתיב בהאי קרא ואין להם מנחם, חד מלילית חייבתא וחד מההוא רוחא, אי סבא השתא אית לך רחימין ואת משתעי כמאן דלא חמית אנון מגיחי קרבא הא כלהו בשלמא עמך השתא מכאן ולהלאה לא אעדי מנאי מאני קרבא בדיל לאדכרא שמי, ההוא חטאת רובץ קאים על פתחא ככלבא, בזמנא דקלא בתרייתא דיהיבת אתתא נפיק איהי

1234567891011121314151617181920