מנחם

מנחם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6839 מקורות עבור מנחם. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

איכה רבה (וילנא) פרשה א

 לחי חמור טריה, ד"א על שופטיה כמד"א (מיכה ד') בשבט יכו על הלחי, ד"א על בחוריה את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, תפשו את הבחורים וכפתו ידיהן לאחוריהן, והיו בוכין והיו הדמעות יורדות על לחייהן, ולא היו יכולין לקנחן, ונושרות על לחייהם כצרבת השחין.כו אין לה מנחם, א"ר לוי כל מקום שנא' אין הוה לה (בראשית י"א) ותהי שרי עקרה אין לה ולד, והוה לה שנא' (שם /בראשית/ כ"א) וה' פקד את שרה, ודכוותיה (ש"א =שמואל א'= א') ולחנה אין ילדים, והוה לה, שנא' (שם /שמואל א'/ ב') כי פקד ה' את חנה, ודכוותיה (ירמיה ל') ציון היא

102

איכה רבה (וילנא) פרשה ב

 ולמטה בין כך ובין כך לא היה השחר בא ודוד ישן והוא שאמר דוד (תהלים נ"ז) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר איתער יקרי מן קדם יקריה דבוראי, יקרי לית כלום קדם יקריה דבוראי, אעירה שחר אנא מעורר שחרא ולית שחרא מעורר לי, ר' פנחס בשם ר' אלעזר בר מנחם אמר כנור היה נתון תחת מראשותיו והיה עומד ומנגן בו בלילה, א"ר לוי כנור תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו הה"ד (מ"ב =מלכים ב'= ג') והיה כנגן המנגן, והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן אלא והיה כנגן המנגן הכנור

103

איכה רבה (בובר) פרשה א

 חמור טריה (שופטים טו טו). ד"א על שופטיה, דכתיב בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד). ד"א על בחוריה, את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, תפשו את הבחורים וכפתו ידיהם לאחוריהן, והיו בוכין והיו הדמעות יורדות על לחייהן, ולא היו יכולין לקנחן, ונושרות על לחייהם כצרבת השחין. אין לה מנחם. א"ר לוי כל מקום שנאמר אין הוה לה, ותהי שרי עקרה אין לה ולד (בראשית יא ל), והוה לה, שנאמר וה' פקד את שרה (שם /בראשית/ כא א), ודכוותיה ולחנה אין ילדים (ש"א =שמואל א'= א ב), והוה לה, שנאמר כי פקד ה' את חנה וגו' (שם /שמואל א'/

104

איכה רבה (בובר) פרשה ב

 כיצד בשעה שהיה דוד אוכל סעודת עצמו היה אוכל עד תשע שעות, וישן עד אשמורת התיכונה, ועומד ומתעסק בתורה, ובשעה שהיה אוכל סעודת מלכים, היה אוכל עד הערב, וישן עד חצות, ועומד ומתעסק בתורה, בין כך ובין כך לא היה השחר בא ודוד ישן. ר' פינחס בשם ר' אליעזר בר מנחם אמר [כנור היה נתון תחת מראשותיו והיה עומד ומנגן בו בלילה, א"ר לוי] כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שחצות לילה מגעת היה רוח צפונית מנשבת בו, והוא מנגן מאליו, הה"ד והיה כנגן המנגן (מ"ב =מלכים ב'= ג יו), [כנגן במנגן אין כתיב כאן אלא כנגן המנגן,

105

קהלת רבה (וילנא) פרשה ד

 לפיכך חייב כל אדם ללמד את בנו תורה שיצילהו מגיהנם, ור' חנינא פתר קרייה בהרוגי מלכות שהם באים לחיי עוה"ב אע"פ שאינן מתודין, ר' בנימין פתר קרייא בחניפי תורה סבורים כל עמא שהוא קריין ולית הוא קריין תנויי ולית הוא תנויי עטיף גולתיה ותפילין ברישיה, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי להפרע מהן שנא' (ירמיה מ"ח) ארור עושה מלאכת ה' רמיה, ורבנן פתרין קרייה באו"ה והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי להתוכח עמהם דכתיב (שם /ירמיהו/ נ') גאלם חזק ה' צבאות שמו ריב יריב את ריבם, דניאל חייטא פתר קרייא בממזרין אלו ממזרין עצמן

106

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

 עבדן לשמו והוא הורגן במדבר לפיכך הקב"ה אומר למשה (ויקרא י"ז) איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב וגו' ואל פתח אהל מועד וגו'.א [י] ברבות הטובה רבו אוכליה, ר' חנניה ור' יונתן שאלון למנחם טלמיא ור' ברכיה בש"ר יוסי בן חנניה אמר שאל לון מנחם טלמיא מהו דין (דברים ח') ויענך וירעיבך וכי מאכל רעבון נתן להם הקב"ה המן לישראל, מה עשה הביא לפניו ב' קשואין אחת שלימה ואחת שבורה, אמר הדא שלימתא היא בכמה, א"ל בתרין מנה, והדא תבירא בכמה, א"ל בחד מנה, אמר לון לית טופא דהדא דהיא מתעביד בהדא אמר להם לא דומה

107

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז

 וחטף לו את המצוה שנאמר (שמות י"ג) ויקח משה את עצמות יוסף, מת משה ופרע לו הקב"ה בכבודו שנאמר (דברים ל"ד) ויקבור אותו בגיא.ג כתיב (בראשית ג') ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם מצינו שהקב"ה גומל חסדים, מקשט כלות, מברך חתנים, מבקר חולים, וקובר מתים, מנחם אבלים, מקשט כלות דכתיב (שם /בראשית/ ב') ויבן ה' אלהים, ר' יוחנן אמר בנאה וקשטה והראה לו, א"ר אבהו שמא תאמר מתוך חרוב אחד או מתוך שקמה אחת הראה לו, אלא מאחר שקשטה בכ"ד מיני תכשיטין, אח"כ הראה לו שנאמר (שם /בראשית ב'/) ויביאה אל האדם, מברך חתנים שנאמר (שם /בראשית

108

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה ח

 ברית עם ארחומו והעלו שני טלאים. אחד לצפון המזבח לשם ארחומו ואחד לדרום המזבח לשם ירושלים.ד"א ברח דודי. אימתי. בימי אחז בן יותם שלא קיים את התורה וגזר על ישראל שלא יעסקו בתורה. שנאמר צור תעודה חתום תורה בלמודי (ישעיה ח' ט"ז).ד"א ברח דודי. אימתי. בימי מנחם והלל שנפלה מחלוקת ביניהם ויצא מנחם הוא ושמונה מאות תלמידים מלובשים סריקונין של זהב. ובא חנן בן מטרון ובעינן בן יהודה אחיו של מנחם והרגו. ועלה אלעזר והתלמידים עמו וחתכו מנויות מנויות. באותה שעה שלחו אנשי אורחמו והושיבו קסטרא על ירושלים והיו מטמאים כל הנשים שהיו בתוכה. ועלה אלעזר והתלמידים עמו

109

מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א

 הבית ומזלי הרקיע נושאים עמו קינה, אבל הבוכה ביום אין כותלי הבית ומזלי הרקיע בוכים עמו. מעשה באלמנה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל ומתו שני בניה, והיתה בוכה כל שבע שנים, והיה [ר"ג] יושב ובוכה עמה כל הלילה, עד שנשרו ריסי עיניו, עד שידעו התלמידים ופנוה משם. אין לה מנחם מכל אוהביה, אלו נביאי השקר שהתנבאו להם לישראל ולא הניחום לחזור.[ז] [א ב] כל רעיה בגדו בה. זה מיכאל וגבריאל שהיו מלמדים עליה זכות, אמר להם הקב"ה מי חביב עליכם. אמרו לו [ישראל ואחר ישראל] מי חביב עליכם, אמרו לו בית המקדש, אמר להם נשבע אני בשמי הגדול

110

מדרש זוטא - איכה (בובר) נוסח ב פרשה א

 עמה קינה. מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת, ומת והיתה בוכה עליו בלילה, והיה רבן גמליאל שומע את קולה והיה נזכר חורבן בית המקדש והיה בוכה עמה, עד שנשרו ריסי עיניו, וכיון שהרגישו בו תלמידיו עמדו ופנו אותה משכונתו.[ב] אין לה מנחם מכל אוהביה (שם שם /איכה א' ב'/). אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש, אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי

1234567891011121314151617181920