מנהג

מנהג מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 25105 מקורות עבור מנהג. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ד

 אע"פ שנטל ידו אחת נוטל שתי ידיו מזגו להם את הכוס אע"פ שברך על הראשון מברך על השיני הביאו לפניהם פרפראות אע"פ שברך על הראשונה מברך על השניה ואחד מברך לכולן הבא אחר שלש פרפראות אין לו רשות ליכנס הלכה טאמ' רבן שמעון בן גמליאל זה מנהג גדול היה בירושלם פורסין מטפחת על גבי הפתח כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה מטפחת אין רשות לאורחין ליכנס הלכה יועוד מנהג אחר היה בירושלם מוסרין סעודה לטבח אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את הטבח הכל לפי כבוד האורחין והכל לפי כבוד בעל הבית הלכה יאהלכה בסעודה היוצא לסוך

2

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ד

 קדם זה והעביר אמת המים על גבי בורו של חבירו הרי זה זריז ונשכר בעל חוב ויורש שקדם אחד מהן והחזיק במטלטלין הרי זה זריז ונשכר האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלנית הלך וקדשה לעצמו צא וקח לי מקח פל' הלך ולקח לעצמו מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג הרמיות הפודה את השבויה מותר לישא אותה המעיד את השבויה הרי זה לא יכנס ואם כנס לא יוציא הלכה ההמביא גט ממדינת הים ואמ' בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגנוהו הרגתיו לא ישא את אשתו ר' יהודה או' הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תינשא

3

תוספתא מסכת מכות (צוקרמאנדל) פרק ג

 מקלט באותו השבט ומנין אף בשבט אחר תל' לומ' תהיינה שיהו מכוונות וקולטות כראשונות: הלכה הר' אליעזר בן יעקב אומ' כותבין מקלט מקלט על פרשת דרכים כדי שיהא רואה וגולה לערי מקלט מוסרין לו שני תלמידי חכמים שלא יהרגנו בדרך וידברו אליו אל תנהג באיש הזה מנהג שופך דם כי בשגגה בא מעשה לידו ר' מאיר אומ' מדבר הוא על פי עצמו שנ' וזה דבר הרוצח אמ' לו הרבה שליחות עושה ר' שמעון אומ' משוח מלחמה אין מחזיר את הרוצח אפילו הוא נזיר אין יוצא משם לעולם אבל מגלח כל שערו ומשלח תחת הדוד ר' אליע' בן יעקב אומ'

4

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כז

 המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות [וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות] שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (שמואל א' ב' ל'): [דבר אחר] כי מכבדי אכבד. זה פרעה מלך מצרים שנהג כבוד לפני מי שאמר והיה העולם שיצא בראש פמליא שלו. אמרו לו עבדיו מנהג שבעולם כל המלכים אינם יוצאים אלא אחר פמליא שלהם ואתה יוצא בראש פמליא שלך. אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל איני הולך להקביל אלא פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. לפיכך נהג בו הקב"ה כבוד ולא נפרע ממנו אלא הוא בעצמו שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך

5

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ד

 לך כבר נתקבלה תפלתך שהרי הב"ה בעצמו מיטפל בך וקוברך. מיד עמד משה וקדש את עצמו כשרפי הוד באותה שעה נגלה הב"ה משמי מרום העליונים ורד באהלו לקבל את נשמתו. כיון שראה משה להב"ה עמד בתפלה ונפל על פניו ואמ' לפניו רבש"ע במדת רחמים בראת את עולמך במדת רחמים אתה מנהג את עמך תתנהג עמי במדת רחמים. יצתה ב"ק ואמרה משה משה אל תתירא כי הלך לפניך צדקך וגו'. שלשה מלאכים ירדו עם הב"ה באותה שעה ואלו הן גבריאל ומיכאל וזגנזגאל. גבריאל צוה עליו הקב"ה להציע למשה את המטה. מיכאל צוה עליו הב"ה לפרוש עליה פורש ארגמן. וזגנזגאל צוה עליו

6

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד

 ודובר שלום לכל זרעו. בשיר השירים, קורין אותו בלילי שני ימים טובים של גליות האחרונים, חציו בלילה אחד, וחציו בלילה השני. ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון, ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניהם. ונהגו כן העם, שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה, מנהג וותיקין, אבל מנהג שאין לו ראייה מן התורה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעת. הלכה יזוכשם שקורין בתורה ומפטירין בנביא ביום, כך חייבין במגילה לקרותה ביום, שנאמר ביום אשר שברו אויבי היהודים, ותני עלה כל היום כשר לקרות את המגילה. אין בין ספרים

7

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יח

 לבא, כדי לקרות קריאת שמע כוותיקין עם הנץ החמה, ומאחרין לצאת, כדי שישמעו פירוש של הסדר, אבל ביום טוב מאחרין לבא, שהן צריכין לתקן מאכלים של יום טוב, וממהרין לצאת, שאינו מן הדין לפרוש להם, דאמרינן רב לא מוקי אמורא מיומא טבא לחבריה. הלכה זוכן היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום, בן אחת עשרה שנה עד עצם היום, בן שתים עשרה להשלים, ואחר כך סובלו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים; וכל מי שהיה לו גדול ממנו בעיר, היה עומד ממקומו והולך לפניו, והיה משתחוה לו להתפלל

8

מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כא

 מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק כא הלכה אמנהג רבותינו שבמערב להתענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות, ולאחר פורים, שני וחמישי ושני. ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן, מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב; וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן, לקיים מה שנאמר, אין כל חדש תחת השמש. לפיכך אין אומרים תחנונין כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה, והתלמידים מתענין בו בשני ובחמישי ושני, מפני חילול

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ז

 ומעריבין בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו מימר לון כן סלקת במחשבתכון דלא הוינא משכח מיגר פועלין מטיבריא אלא בגין דשמעי' עליכון דאתון משכימין ומעריבין בגין כן סלקית הכא מקום שאין מנהג יהודה בן בוני רבי אמי רב יהודה תניי בית דין הוא שתהא השכמה של פועלין והערבה של בעל הבית ומאי טעמא [תהילים קד כ - כג כח] תשת חשך ויהי לילה הכפירים שואגים לטרף תתן להם ילקוטון תזרח השמש יאספון יצא אדם לפעלו ערבית בין השכמה בין הערבה משל בעל

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא מציעא פרק ט

 ליה את בעיתה לתלוש וקצר. אמרין ליה פוק דריתה. תני המקבל שדה מחבירו הרי זה קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר. החופר והכייל והסנטר שומרי העיר והאיקונומוס נוטלין שכרן מן האמצע. הבייר והבלן והספר בזמן שבאין מכח האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית. אין משנין על מנהג מדינה:הלכה במתני' המקבל שדה מחבירו והיא בית שלחין או בית האילן יבש המעיין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מחכירו אם אמר לו השכר לי בית שלחין זו או שדה בית האילן זו יבש המעיין ונקצץ האילן מנכה לו מחכירו: גמ' א"ר יצחק בשיבש כל המעיין ברם אין

1234567891011121314151617181920