מלקות

מלקות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8945 מקורות עבור מלקות. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות טז

 ושיהיו בה אילני סרק; ושיהיה בו קוץ ודרדר; ושיעשו בה טרשים וקרקסים; ושיהיו בה הרים וגבעות; ושלא תהא מכסה על הרוגיה; ושיהא זורע הרבה ומוציא קמעא, שנ' בזעת אפך תאכל לחם (שם, ג', י"ט); עשירית: שתהא עתידה להבלות, שנ' והארץ כבגד תבלה (יש' נ"א, ו'). וכנגד ארבעים גזרות הללו נגזר מלקות ארבעים. ילמדנו.

12

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ו

 אני זורקו בו שוב אין לו חיים, מה עשה המלך, צוה וכתתוהו צרורות קטנות, והתחילו זורקין עליו אחת אחת, והמלך הציל את בנו, וקיים שבועתו. ר' שמעון בן לקיש אמר למלך שכעס על בנו, והיה לפניו חבל, ונשבע שהוא מכהו מאה מכות בחבל שבידו, וחזר ואמר אם הוא לוקה מאה מלקות, שוב אין לו חיים, מה עשה המלך, כפפה למאה על מאה, והכהו מאותו חבל כפוף פעם אחת, ונמצא המלך הציל את בנו וקיים גזרתו. ורבנן אמרי נטל את החבל וכרכה על צוארו, לכך אמר אל בחמתך תיסרני.[ד] [ו, ג] חנני ה' כי אומלל אני רפאני כי נבהלו עצמי

13

מדרש משלי (בובר) פרשה כב

 אתא עד דהיא רטיבא, וכדקשיא ליה אי את יכיל לה.סימן טו[טו] אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו. אמר ר' זבידא שבטא של תורה מסירה ממנו, אם זכה אדם לשבט מוסר הרי מוטב, ואם לאו הרי מלקות בית דין, הוא דאמר מתלא לחכימא ברמיזא לשטיא בכורמיזא, אם זכה אדם הרי שבטא של תורה, ואם לאו הרי שבט מלכות. [תמן תנינן ר' נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות].סימן יז[יז - יח] הט אזנך ושמע דברי חכמים. אם נכנסת לבית המדרש וראית חכמים שיושבין ומתעסקין בשיחתה של תורה, הט אזנך ושמע

14

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת כי תצא פרק כב

 כלומר שמביא הבעל עדים שזינתה לאחר שנתארסה בבית אביה:סימן טו[טו] ולקח אבי הנערה ואמה. שיביאו עדים שיזימו לעידי הבעל:סימן יז[יז] ופרשו השמלה. שיהיו הדברים מחוורים כשמלה כי עידי שקר הם:סימן יח[יח] ויסרו אותו. זו מלקות:סימן כ[כ] ואם אמת היה. שלא יכול הבעל להזימם ולא כדי להכחישם חייבת סקילה:סימן כא[כא] כי עשתה נבלה בישראל. לאחר שהיתה מאורסת לו. מכאן אתה אומר שזינתה והיא פנויה שאין עליה שום חיוב, שכן כתיב עליה כי יפתה איש (נערה) [בתולה] (שמות כ"ב ט"ו):סימן כב[כב] ומתו גם שניהם. בחנק: ומהו גם, שאם היתה מעוברת

15

פרקי דרבי אליעזר פרק מג

 אומר, נבראת התשובה וימין הקדוש ברוך הוא פשוטה לקבל שבים בכל יום, ואומר שובו בני אדם [תהלים צ, ג]: תדע לך כח הצדקה והתשובה, בא וראה מאחאב מלך ישראל, שעשה תשובה גדולה שגזל וחמס ורצח, שנאמר [מ"א כא, יט] הרצחת וגם ירשת. ושלח וקרא ליהושפט מלך יהודה, והיה נותן לו מלקות ארבעים בכל יום שלש פעמים. ובצום ובתפלה היה משכים ומעריב לפני הקדוש ברוך הוא. והיה עוסק בתורה כל ימיו, ולא חזר למעשיו הרעים עוד. ונרצית תשובתו, שנאמר [מ"א כא, כט] הראית כי נכנע אחאב מלפני: רבי אבא אומר תדע לך כח התשובה מדוד מלך ישראל. שנשבע הקדוש ברוך הוא

16

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מב

 אומ' אלו לא נבראת התשובה לא היה העולם עומד, אלא הואיל ונבראת התשובה והב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים בכל, ואמ' שובו בנים שובבים שובו בני אדם, ותדע לך כח התשובה בא וראה מאחאב מלך ישראל שגזל וחמד ורצח שנ' הרצחת וגם ירשת ושלח וקרא ליהושפט מלך יהודה והיה נותן לו מלקות ארבעים בכל יום שלשה פעמים ובצום ובתפלה היה משכים ומעריב לפני הב"ה ועוסק בתורה כל ימיו ולא חזר על מעשיו הרעים עוד ונרצת בתשובתו, שנ' הראית כי נכנע אחאב מפני, ר' אבהו אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מדוד מלך ישראל שנשבע הב"ה לאבות להרבות את זרעם כככבי

17

משנת רבי אליעזר פרשה ד

 אשבע, ואע"פ כן, והוכיח אברהם את אבימלך, והשלום ביניהן כמות שהוא.קשה היא המחלוקת, שהיא שקולה כדור המבול. נא' כאן נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם, ונא' להלן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. אנשי שם אנשי שם לגזירה שוה.קשה היא המחלוקת, שהיא מביאה לידי מלקות, שנ' כי יהיה ריב בין אנשים, והיה אם בן הכות הרשע. מי גרם לו ללקות, הוי אומ' זו המחלוקת.קשה היא המחלוקת, שהיא מביאה לידי סכנת נפשות, שנ' ויבחר לו לוט. היה בספק ליאבד עמהן, לולי זכותו שלאברהם, שנ' ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם.קשה היא המחלוקת, שהיא

18

משנת רבי אליעזר פרשה יא

 כן, אלא כל זמן שאדם כופר ואומ' לא חטאתי, הוא מתחייב, וכיון שהוא מודה ואומ' חטאתי, אינו מתחייב, שנ' מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם. וזה הוא חסדו. כי גדול מעל שמים חסדך.ט"ז. מדת בשר ודם, אדם מתחייב לפני המלכות הריגה אינו ניצול, אלא נהרג, מתחייב מלקות, אינו נצל, אלא לוקה, מתחייב ממון, אינו נצל, [אלא] אם כן שלם. אבל הקב"ה אינו כן. אדם נתחייב הריגה לפניו הוא ניצול בדברים, שנ' קחו עמכם דברים ושובו אל יוי. וזה הוא חסדו, שנ' כי גדול מעל שמים חסדך.י"ז. מדת בשר ודם, אדם גונב וגוזל ימים רבים, וכשהוא מניח את

19

משנת רבי אליעזר פרשה כ

 משתחשך. ושמרתם, אינה מתקיימת אלא מבעוד יום. ועשיתם, משתחשך. ויש אומ' משל אחר. [החרב] אין שמירתה אלא תיקה, הבגדים אין שמירתן אלא הקופסא, אף שבתות וימים טובים אין שמירתן אלא מן החול, שהן חוצה להן. [עמוד 365] ר' יצחק אומר, ומה אם ערי הלוים, שאין חייבין עליהן לא כרת ולא מלקות, צריכין מגרש חוצה להן אלפים אמה, שנ' ומדתם מחוץ לעיר, ולא עיר אלא שהוא מודדה לאלכסון, שנ' פאת קדמה ופאת נגב, נמצאו אלפים וארבע מאות אמה, נמצאו תחומי העיר כעשרת אלפים אמה, קל וחומ' לשבתות וימים טובים, שצריכין מגרש לפניהן ולאחריהן. אף הכפורים פירשה ביום הכפורים, שנ' ועניתם את

20

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יב

 אוכל חמץ, לרבות כלי תשמישו שצריכין גיעול ושטיפה והדחה וליבון, כל אחד במה שנשתמש בו כך תהיה התרתו: חוץ מכלי חרש שאינו יוצא מידי דפיו לעולם, לפיכך ישברו, וכן מאני דקוניא אסירי לענין חמץ, וסכין טעון ליבון וגיעול, וכולהו כדמפורש במס' פסחים: כי כל אוכל חמץ. אפי' כל דהו חייב מלקות, לא אמרו כזית אלא לענין כרת: ונכרתה. אין הכרתה אלא הפסקה: הנפש ההוא מישראל. המזידה: מישראל. יכול תלך אל עם אחר ותחי', ת"ל מלפני אני ה' (ויקרא כב ג), לימדך שישראל שמניח את בוראו נכרת מן העולם ואין לו תקנה אפילו בשאר אומות, שנאמר מלפני אני ה', רשותי בכל

1234567891011121314151617181920