מכר

מכר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13445 מקורות עבור מכר. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת שמיני פרשה יא

 חרש אלף ומסגר אלף, ורבנין אמרין זה וזה אלף. ר' יהודה בר' סימון אמ' אילו תלמידי חכמים. ר' שמואל בר רב יצחק אמר אילו הביליוטין. המן הרשע התחיל מעקר בגפנים, ביקש לקעקע ביצתן שלישראל בעא למיזבן בכל בעיתא, כמן דאמ' להשמיד להרג ולאבד (אסתר ג, יג). וכיון שראו הכל שאחשוירוש מכר והמן לקח התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחשוירוש. ויהי בימי שפט השופטים (רות א, א). מה צרה היתה שם, ויהי רעב בארץ (שם /רות א' א'/). למדינה שהיתה חייבה ליפס למלך ושלח המלך גבי טימון לגבותה. מה עשו בני המדינה, עמדו ותלו אותו והכו אותו וגבו אותו, אמרו

72

דברים רבה (וילנא) פרשת ראה פרשה ד

 לשוק אמרה לו אשתו מפני מה לא ירדת לשוק הרי שני ימים אמר לה רבותינו באו לגבות לעסק מצות עמילי תורה ואין סיפק בידי ליתן להם ואני מתבייש לירד לשוק, אשתו שהיתה אוהבת את המצות אמרה לו לא נשתייר לנו שדה אחת מכור חציה ותן אותה להן הלך ועשה כן מכר אותה חצי שדה בחמשה זהובים ונתן אותן לרבותינו ואמר להן התפללו עלי התפללו עליו ואמרו לו המקום ימלא חסרונך הלכו להן רבותינו לגבות במקום אחר, אותו אבא יודן חרש בחצי שדה ומצא שם סימא גדולה ונעשה עשיר יותר ממה שהיה קודם עד שרבותינו חוזרין עברו באותו מקום אמרו לאחד

73

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 כשם שחל השם על יעקב, כך היה ראוי שיחול על עשו, עשו היה ראוי שיקרא יעקב ויעקב היה ראוי שיקרא עשו, עשו היה ראוי להעמיד מלכים ויעקב היה ראוי להעמיד כהנים, הברכות הראשונות ראויות לעשו והאחרונות ליעקב, לאה וזלפה ראויות לעשו ורחל ובלהה ראויות ליעקב, ונטלו ממנו כל המתנות האלו. מכר בכורתו ליעקב, מיד נאמר עליו הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד (עובדיה א' ב'), עשו פרק ממנו עול שמים אף אלהים שנאו, שנאמר ואת עשו שנאתי (מלאכי א' ג'), נטל את השם וחל על יעקב פעמים, פעמים אלהי יעקב ופעמים אלהי ישראל, נטלה ממנו הבכורה ונתנה ליעקב, זכה

74

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בשלח

 ד"א [ויהי בשלח]. מי קרא ווי, פרעה קרא ווי, אמר ר' יונתן בן אלעזר למה הדבר דומה לאדם שהיה לו קצצין של ארז, מכרם בדמים מועטים, הלך הלוקח ועשה מהם תיבות ומגדלים וחפצים הרבה, יצא אותו האיש שמכרם וראה אותן החפצים התחיל (להתאנף) [להתאנח] ואמר אוי לו לאותו האיש מה מכר. כך פרעה היו ישראל משועבדים לו בטיט ולבנים, ולא היו נכרים שהן אומה, כיון שיצאו ממצרים ובאו ונעשו דגלים על הים, יצא פרעה וראה אותן שהן עשויין דגלים, באותה שעה התחיל קורא ווי ויהי בשלח פרעה.[ו] [ד"א ויהי בשלח], מי קרא ווי, אמר ריש לקיש המצרים קראו ווי,

75

מדרש תנחומא (בובר) פרשת פקודי

 ורסן מתעה על לחיי עמים (ישעיה ל כח). ד"א יפה נוף. בהניפתה, שנאמר והניף אהרן וגו' (במדבר ח יא), והניף את העומר (ויקרא כג יא). משוש כל הארץ (תהלים מח ג). אמר ר' יונתן בן אלעזר מעשה היה בפרגמטיוטס (רועה) אחד שהלך לארץ ישראל למכור פלפלין, הלך וישב לו ולא מכר, אמר זו היא שאמרו משוש כל הארץ, לשעה אחת מכר פרקמטיא שלו, אמר ודאי זו היא משוש כל הארץ, הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב, וכל השבח הזה בשל מה, בשביל שהיא קרית מלך רב, כיון שחרבה ירושלים, ערבה כל שמחה, גלה משוש כל הארץ (ישעיה כד יא)

76

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כד

 ומהו מזמור לדוד, כשהיה מבקש שתשרה עליו רוח הקדש היה תובעה מזמור לדוד, [וכשהיתה באה מעצמה, לדוד מזמור].[ב] דבר אחר [כד, א] לה' הארץ ומלואה. משל למלך שהיה לו בן בית בעיר, היו בני העיר מכבדין אותו, לומר שהוא בן ביתו של מלך, והמלך מכבדו לכאן ולכאן, מכר המלך את עירו לאחרים, התחילו פושעים בבן ביתו של מלך, בא לו אצל המלך, אחר ימים חזר אצל עירו, התחיל בן ביתו עובר בתוכה כמקדם, התחילו מכבדין אותו עוד שהוא בן ביתו של מלך, אמר להם המלך כשמכרתי פשעתם בי ולא היה בן ביתי, עכשיו הוא בן ביתי, ואתם מכבדים אותו.

77

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 למכור בכורתו ליעקב:סימן לג[לג] ויאמר יעקב השבעה לי וגו'. והלא יעקב היה יודע באחיו שהוא רשע, במה היה משביעו, אלא לא השביעו אלא בחיי אביו שהיה עשו אוהבו:סימן לד[לד] ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. וכי בעד לחם ונזיד עדשים מכר את בכורתו, מלמד שכך מנהג התגרים לאחר שיעשו סחורתם שמאכילים ומשקים לסוחרים: ויקם וילך. הכניס עצמו עם הפריצים, והיה אומר להם כמה שוטה הוא יעקב אחי, וכי אפשר לפשוט להיות בכור, ומניין שהסכים הקב"ה עם יעקב, שנאמר בני בכורי ישראל (שמות ד כב): דבר אחר ויקם וילך. שנסתלק מן העולם:

78

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת משפטים פרק כא

 ו), ולא נחרבה ירושלם אלא על שהטו את הדין, כמו שאמר הנביא שריך סוררים וחברי גנבים כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם (ישעי' א כג). אמר רבי סימון מהו וחברי גנבים, אלא אם גנב אדם מחבירו שור משלם תשלומי כפל, ואם טבח או מכר משלם תשלומי ארבעה או חמשה, והדיינים אשר היו בירושלם היו אומרים לגנב תגנוב ותחלוק עמנו, ואין אנו מחייבין אותך דבר, לפיכך אמר הנביא בהם וחברי גנבים כולו אוהב שוחד, שהיו לוקחים שחד, ומעוותים את הדין, ורודף שלמונים, היו אומרים הדיינים קצתם לקצתם שלם לי היום ואני אשלם לך מחר,

79

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ראה פרק טו

 לכך צריך שיעשה הוא לאחרים כל זמן שיש בידו, כדי שיעשו אחרים עליו אם יצטרך הוא או בניו:סימן יב[יב] כי ימכר לך אחיך העברי וגו'. זה הנמכר בגניבתו שבית דין מכרוהו. כי תקנה עבד עברי (שמות כא ב), זה המוכר עצמו: או העבריה. שאביה מכר אותה, שנאמר וכי ימכור איש את בתו לאמה (שם שם ז): ועבדך שש שנים. כשם שעבד עברי יוצא בשש שנים יתירה עליו אמה העבריה שהיא יוצאה בסימנים:סימן יג[יג] הענק תעניק. לפי שנתברך הבית בשבילו תן לו:סימן טז[טז] כי טוב לו עמך. עמך יהא כשתלך מקום לאכול עמך יהא, כשתשב

80

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה י

 הבא, אמרו, דבורה אשתו, עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושה כמעשיה הוא אומר, חכמות נשים בנתה ביתה וגו' (משלי י"ד א').כיוצא בדבר אתה אומר, איזבל בת אתבעל מלך צידונין אשת אחאב בן עמרי אמרה משנה ראשונה שנכנסה, (למדן) [למדו] דרכי עבודה זרה, ועל ידה מכר עצמו לעבודה זרה, שנאמר רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' (מ"א =מלכים א'= כ"א כ"ה), ובשביל מעשיה ומעשי בעלה אבדו מן העולם הזה ומן העולם הבא ואבדו בניהם עמהם, משל למלך בשר ודם שהביא לו עבדו מנחה שבעים כדי שמן, וכיון ששמע ממנו דברים יתירים טרף אותם

1234567891011121314151617181920