מכר

מכר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13445 מקורות עבור מכר. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כט

 בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו.ותדע שהגזלן הזה אם לאחר שמכר חזר ולקחה מן הנגזל קנין כתקנו אפילו הכי לא קנאה הלוקח כיון דבאותה שעה שלקחה לא היתה שלו ואע"ג דגר'ב) בעא מיניה שמואל מרב חזר ולקחה מבעלים הראשונים מהו א"ל מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו ותדע דאין לסמוך על זאת של רב, דסבירא ליה לרב דמי שמוכר מה שאינו קנינו וחזר וקנה אותו קנין שממכרו ממכרג) דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשו קנה, ובטלנו דברי רב דגר'ד) מכדי

142

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ל

 שקנה אותו באחריות אבל היתה הקנייה בענין שידע בביאור שלא היתה שלו כדג'ב) הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו אבל אם השביח הקרקע ברשות הגוזל ואח"כ מכרה דין הוא שיתבע הלוקח מן הגוזל הדמים והשבח כדג'ג) אמר רבא גזל והשביח ומכר מה שהשביח מכר ואם היה הגזלן ישראל והיה הלוקח גוי ויש באותו קרקע שבח אין לו על אותו גזלן שום שבח כלל כדג'ד) השביח גוי מהו א"ל רב אחא מדפתי לרבינא תקנה לגוי קא מבעיא ליה לרבא תקנה לגוי נקום ונעביד, וכמו כן אם לקח מטלטלים מגנב שאינו מפורסם והלוקח יודע

143

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לג

 אין כופין אותו למכור ואם אמר ע"מ כן כופין אותו למכור ומפרשינן מכלל דמקנה קני לימא פליגא דבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל חטים שיקנו חטים לבעל המעות לא צריכא דאודענה לבעל השדה ואודעינהו לעדים.דין שני אם יש מן הדין על לוי שיחזור ויכתוב מזה הקרקע שטר מכר לראובן, תדע דאין על לוי לכתוב שטר מכר לראובן בזה הקרקע אא"כ מתנה עמו בשעת מעשה ואמר לו ע"מ כן אני עושה זה השטר על שמך שכל זמן שארצה שתחזור אות' ותכתב לי שטר מכר, כדג'ב) הלוקח שדה בשם חברו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו ע"מ כן כופין

144

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לד

 ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לדמי שלקח קרקע מחברו והוציא על אותו קרקע שני שטרות ויש בין אותם שטרות שום חלוק או שזמנם אינו שוה או שהאחד מכר והשני מתנה ואנו צריכין לחקור ולדקדק ענין שטרות הללו לצורך שני דברים.אחד לדעת אחריות הלוקח והוא הגון שהוי האחד במכר והשני במתנה לפי שאחריות הוי ראוי להיות בשטר המכר ולא בשטר המתנה.והשני לצורך הזמן לדעת מאיזה זמן קנה הלוקח אותו קרקע שאם יבא ב"ח של מוכר לטרוף ממשעבדי כי היכי דנדע אם הוא קודם לב"ח ואם לא, דתדע שאם סומך הלוקח על השטר הראשון והוי זמנו קודם

145

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לה

 שבעה בשתא הויא מחילה, ושמואל אמר כי אמרינן הוי מחילה ובטול מקח היכא דאיכאד) שתות משני צדדים היכא דליכא שתות אלא מצד אחד אונאה היא, וקבעו הלכה כשמואל ותניא כותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה.ה) רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאונתני מכר לו שוה שש בחמש מי נתאנה מוכר יד מוכר על העליונה רצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאונתני, אתחזי לן מהכא שהרשות ביד מי שנתאנה רצה יטול מן המקח כשעור האונאה שנתאנה רצה יטול דמיו.ומה שאנו אומרים דהיכא דהוי יותר משתות שנתבטל המקח ואף

146

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לז

 בדמים כך וכך אם ארצה למוכרה ויקנו ממנו בכך והתם הוי תנאו קיים דהיכא שקצץ לו הדמים כי האי גונא והוי אותו שדה ביד המוכר שהקנה אותו אליו התם הוא דהוי התנאי תנאי מקויים ואין לו למוכר הזה שימכור אותו שדה לשום אדם בעולם באלו הדמים אלא לאותו לוקח ואם מכר אותו לאחר באותן הדמים ממכרו בטל אא"כ מכר אותה ביותר מאותן דמים שקצץ עם הלוקח הראשון דכל היכא שנמצאב) ב"ה יותר יש לו למוכרה למי שירצה וממכרו קיים לפי שלא עבר על תנאו דאלו תנאו היה על כך וכך דמים והרי מצא ביותר.ותדע שאם התנה התנאי ולא

147

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מ

 לך בידי פרוע הגדול פרוע והקטן אינו פרוע. חוב לך בידי פרוע שטרות כלן פרועים. א"ל רבינא לרב אשי אלא מעתה שדי מכורה לך שדה גדולה מכורה לו שדי שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורות לו. א"ל התם יד בעל השטר על התחתונה אבל יש על המוכר לישבע שלא מכר לו אלא הקטן. כדג' בבב"מ פרק השואלב) זה אומר גדול לקחתי וזה אומר קטן מכרתי ישבע המוכר שהקטן מכר.והיכא שהאחד יבא בטענת שמא והשני יבא בטענת בריא אותו שבא בטענת בריא יקיימו את דבריו, כדג'ב) היו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת

148

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מא

 בגלוי באותו עת באותו מקום וכל השאר נקרא פירא בין כסף שבוריח) בין זהב וכל שאר מטלטלים ואותו מטבע העובר ושהוא דמי'יט) אלו שמין כל שומא שבעולםכ) וכן אם הזיק אדם שום היזק לחברוכא) לאותן דמים שמין את ההיזק שהוא המטבע העובר באותה שעה. וכן אם מכר אדם שום חפץ לחברו לאשראי אינו נותן לו אלא מאותו מטבע שהוא עובר הנקרא דמים כדגרסינןכב) נותן לו מטבע היוצא באותה שעה אבל דנין עליו היכא שהולך למקום אחר שנוטל מאותן זוזים היוצאים לשם על הדרכים הידועים כמו שאפר' בחבור החוב.ודע שיש מקומות מרובים שנותנים שעורים לדינר

149

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מב

 היה נותן עכשו הדמים עכשו היה נוטל ממנו בפחות הוי ליה אגר נטר לי ואסר וזה נכנס בשער הרבית כדגרסינןא) מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו החצר ואמר לו אם אתה נותן לי מעכשו הרי היא בעשר סלעים לשנה אם חדש בחדש בסלע לחדש מותר מכר לו שדהו ואמר לו אם מעכשו הרי היא שלך באלף זוז ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור.והיכא שמלוה המעות עכשו וממתין הסחורה לזמן ידוע הרי אנו מפרשים בשער שאחר זה על הדרכים הידועים.והיכא שנותן הדמים עכשו על סחורתו לזמן ידוע ובשעת נתינת דמים הויאן הדמים ביותר שאין

150

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מג

 לבית הבד ואם הוא מנהג שאותו שלוקחו הוא יכניסנו בקנקנים הרי זה יכול לפסוק קודם שיכניסנו בבד כדגר'י) ת"ש על המעטן של זתים והוא מחוסר מכמר ועיולי לבי דנא מידש ומנגד תני ר' חייא על כומר של זיתים והא איכא תלתא באתרא דהוא זבין הוא נגיד.הרביעי מכר הימנו סיד דהוי דינו כאלו שפי' כדגר'יא) ת"ש ועל הסיד משישקיענו בכבשן ואמאי הא מחוסר מקלא אפוקי ומידק באתרא דהוא זבין הוא דייק, ולשמואל דאמר בידי אדם אפילו מאה פוסק למה לי משישקענו אימא משראוי לשוקעו בכבשן ואע"ג דקא חזינן דקא מתרץ לה אליבא דשמואל אין סומכין עליו מאחר דקימ"ל

1234567891011121314151617181920