מכר

מכר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13445 מקורות עבור מכר. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער יט

 עמהם קרקע וכמו שנפרש.ומי שמכר אילנות מרובים והתנה ששייר לעצמו שני אילנות הרי זה שייר קרקע עמהם מה שהוא סביבות האילנות כשיעור שצריך לעמוד הלוקט עם סלו כדג'יח) אמר רב הונא אף על גב דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך של חברו לא קנה עמהם קרקע, מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע, ואפילו לרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א"ל עקור אילנך שקול וזיל.אתה מוצא שני תנאים שאדם מתנה במה שמשייר,יט) שהתנאי הא' יש לו דין

132

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כ

 והספק' עליו הוא כדגר'ז) כלל גדול אמרינן בדין המוציא מחבירו עליו הראיה.ומה שהזכירו הראשוניםח) לענין הדברים מה שנכנס במכר ומה שאינו נכנס במכר והם כ'.הדרך הא' מכירת הבית שמי שמוכר בית לחברו אין אומרים שכל מה שיש בו מן החדרים ומן היציעות מכר לו אף על פי שפתוחין לתוכו כדג'ט) המוכר את הבית לא מכר את היציע ואף על פי שהוא פתוח' לתוכו, ולא את החדר שלפנים הימנו, ופריש בגמרא מאי יציע הכא תרגימנא אפתא רב יוסף אמר בדקא חלילא והוא כמין קרש דומה למגדל.אבל עומקו של בית ורומו נכנס במכר ואף על פי

133

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כא

 כדי להבחין גופו של קרקע איזה הוא המכור שמכר המוכר ללוקח כדי שיהא מפורש הקרקע שמכר בין זה לקרקע חברו שהרי אתה מוצא שער אחד כמה בעלי בתים נכנסים בו כל אחד ואחד בבית שיש לו שם וכשמזכיר המצרנים יודע איזהו שמכר.והענין הב' כדי שיודע למוכר כמה מכר ממנו וכמה שייר לעצמו שהרי אתה מוצא לאדם אחד כמה קרקעות בשורה אחת.ותדע דלענין הראשון שפי' כדי להבחין בין קרקע שמכר לקרקעות של בני אדם אחרים אפילו שלא הזכיר שם הבית או שם השדה די לו בכך או סימן במה שיתנכר קרקע המכור לשאר קרקעות של בני אדם ואין צריך

134

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כב

 המקח והממכר לרב האי גאון שער כבמי שמוכר קרקע ואומר מכרתי לך ממנו חלק כך וכך אתה מוצא על שני עניינים.הענין הא' כשמזכיר שיעור החלק שמוכר ואתה מוצא בו שני עניינים. הראשון אם אמר שיעור כך וכך מכרתי לו אבל לא פירש באיזו רוח מכר ללוקח אין ראוי שיקח הלוקח אלא יותר כחוש שבו ובלבד שיטול אותו בדמיו שיראו אותו מה יש מן היתרון בין מחצית זה למחצית זה ויוסיפו לו דמים או יתנו לו מן הקרקע ביותר במה שראוי כדי שתהיה השוואות שני החלקים שוה.הענין השני אם פי' בפי' אותו שעור שנתן לו ואמר לרוח פלוני,

135

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כג

 באותו חפץ שהביא תחלה לא כל הימנו לעשות כן.וכמו כן אם התנה המוכר ללוקח בחפץ רע והביא יותר רע שבעולם יש על הלוקח ליטלו, ואין על המוכר נמי לאחר שהביא אותו שיביא חפץ אחר שהוא יותר יפה כדי להחליפו אלא אם ירצה הלוקח ועל הדא גרסינןא) מכר לו חטים יפות ונמצאו יפות רעות ונמצאו רעות אין אחד מהם יכול לחזור בו ויש על הלוקח לקבל לכל מדה ומדה שעור ידוע מן המופסד לגמרי ומעפרורית וכמו שתראה בשערים שנפרש לקמן והוא שער בפני עצמוב).הדין השני אם התנה המוכר ללוקח חפץ יפה והביא לו המוכר שאין קורין אותו

136

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כד

 וגרוע שבבתי' הגיעו ואין יכול הלוקח לערער עליו וכן נמי כל הדומה לזה כגון שאמר מכרתי לך פרדס ולא הזכיר לא מדה ולא שעור ונותן לו פחות וגרוע שבפרדסים הגיעו ואין יכול לערער בכך כדגר'א) בית כור עפר אני מוכר לך אף על פי שאין אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי בית כור, כרם אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי כרמא, פרדס אני מוכר לך אף על פי שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי פרדס.ותדע דהיכא שאמר לו

137

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כה

 ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כהשעור הדבר והוא א' מן השלשה דברים שהזכרנו בשער כ"ג דמי שמוכר מכר ומזכיר את שעורו זה השער אתה מוצאו בין במכר שהלוקח על גבו בין במכר שאין הלוקח על גבו, וכגון שאמר לו מזה השדה שהיא לפניך אמכור לך כך וכך אמה או שאמר לו משדה פלונית שלי אמכור לך ממנו כך וכך אמה, ותדע כי זה השער מתחלק לשני עניינים.הראשון - צריכים אנו לידע באיזה ענין צריך להיות הקרקע ומה הוא דינו.הענין הב' אם יפחות או אם יותיר על השעור שהזכיר צריכים אנו לידע נמי מה הוא דינו.תדע

138

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כו

 הוא על הדרכים הידועים שהפרדתי להם שער בפני עצמו והוא בזה החבורב) כדגר'ב) המלוה את חברו בשטר גובה מנכסים משועבדים.השני מי שמכר קרקע ויש עליו כתובה לאשתו יש לה לגבות אותו קרקע מיד הלוקח בשעת גביית כתובת' על הדרכים שתראה וכדגר'ג) מנכסים משועבדים כיצד מכר נכסיו לאחרים והיא נפרעת מן הלקוחות לא תפרע אלא בשבועה.השלישי מי שמכר קרקע והוא ירושת אביו והיה לו אחות שלא נטלה עדין עשור נכסי מנכסי אביה זו היא שראויה לגבות מאותו קרקע שנשאר כשעור שהיה לה על הנכסים ועל הדרכים שנפרש וכדגר'ד) תלא ליה רב לר' בני חטי האחים

139

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כז

 לאו אדרכתא היא וכל שומא דלא כתוב בה וקרעיניה לאדרכתא לאו שומא היא.התשיעי צריך שישבע ב"ח בשעה שטורף מן הלוקח שעדין לא גבה ולא כלום מאותו שטר ואף על פי שיש שם הודאה מלוה דחיישינן שמא קנוניא עשו המלוה והלוה על הלוקח כדגר'יד) מנכסים משועבדים כיצד מכר נכסיו לאחרים והיא נפרעת מן הלקוחות לא תפרע אלא בשבועה.והאשה שגובה כתובתה בחיי בעלה וטורפת כתובתה מן הערב שערב לה בכתובתה אף היא נמי צריכה שידירוה כדי שלא תחזור ותנשא לו לעולם דחיישינן שמא קנוניא היאטו) כן היה רשב"ג אומר הרי שהיה ערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה שידירנה

140

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כח

 הראשון כגון שקבל בפי' אחריותו עליו דודאי וברור כך הוא כמו שקבל. השני כגון שפי' בפי' ע"מ שאין לך עלי אחריות דודאי אין עליו אחריות מאחר שפי' ומאחר שנתרצה הלוקח בכך דכל מה שמתנה בזה הענין הולך הוא אחר תנאו. השלישי כגון שלא פי' אם קבל אם לא קבל אבל מכר סתם דהתם ודאי דין הוא שיהא האחריות על המוכר לפי שנטל את ממונו ולפי שנטילת ממון הוא הוי אחריות ללוקח יש מן הדין על הסופר ועל העדים כיון שרואים שנטל ממונו שיכתבו אחריות בשטר ואם נמצא השטר בלא אחריות והוא סתם כגון שלא פי' אם קבל אם לא קבל

1234567891011121314151617181920