מכר

מכר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 13445 מקורות עבור מכר. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לו

 וביעקב כתיב ויקם יעקב וישא את בניו (בראשית לא יז), תחלה, ואח"כ כתיב את נשיו, אבל בעשו כתיב להפך וזש"ה לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו (קהלת י ב): וילך אל ארץ. תרגם יונתן בן עוזיאל איטלטלי לארעא, ולא פירש כאן שם הארץ. ר' אליעזר אומר מפני שטר חוב, שהרי מכר בכורתו וחלקו בארץ שבא עניין של מטה ופירוש הר שעיר: מפני יעקב אחיו. ר' יהושע בן לוי אומר מפני הבושה, שראה את יעקב אחיו מעוטר בבנים הגונים ובנות הגונות וכל טוב. אבל דרך הפשט מדבר הדברים על אופניהם, כי פסוק הסמוך לו מודיע למה הלך:סימן זז) כי

92

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לח

 וברח ניזונית משל יבם, נפלה לפני יבם קטן מיבם וודאי לא אכלה ומשל בעלה נמי לא אכלה, דמן שמיא הוא דקנסוה, ואפי' פירות אין לה, דתנן הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וכו' ולא מצינו מזונות ליבמה כלל אלא שנכסי בעלה כולן בחזקתן שהן אחראין לכתובתה, ואם מכר בהן היבם או היורשים אחראין אין מכירתן מכירה, ונכסים הנכנסין ויוצאים עמה הרי הן בחזקתה, מתה הרי הן בחזקת האם וכתובתה בחזקת יורשי הבעל, ואם היא צריכה מזונות וביקשה מכתובתה נותנין לה מקצת ע"י שליח עד שיגדול היבם ואם יבם יחזור הממון לידו חולץ יוסף לה עליו תשלום כתובה,

93

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש פרק מו

 כיבוד, ואחריו נשאו את טפם, שחביבין עליהם ביותר, ואחר כך נשאו את נשיהן: בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו. אותו עיקר והשאר טפילין לו:סימן וו) ויקחו את מקניהם ואת (כל) רכושם. דהיינו כל מהלכי רגל: אשר רכשו בארץ כנען. ומה שהביא יעקב מפדן ארם מכר, לפי שהיו יודעין שנכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה: ויבואו מצרימה. כלומר למצרים: יעקב וכל זרעו אתו. כל זרעו בזכותו ירדו למצרים בהשקט:סימן זז) בניו ובני בניו אתו בנותיו ובנות בניו. א"ר יהודה ב"ר אלעאי בנות בנים כבנים לירושה, אבל בני בנות אין כבנות לירושה, דכתיב בנות בניו, ולא כתיב בני

94

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 שמזונתן עליך, שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך (דברים יא טו), והדר ואכלת ושבעת, ומפרשי רבנן דאסור לאדם שיסעוד עד שיתן מאכל לבהמתו, וכתב בקבלה יודע צדיק נפש בהמתו (משלי יב י), ומוציא אני את הגוי שאין מזונותיו עליך, דכתיב וחי אחיך עמך (ויקרא כה לו), אחיך ולא גוי, ואומר או מכר לנכרי (דברים יד כא), במכירה ולא שאתה חייב ליתן בו במתנה. הן אלה שתותי בנייני הלכות ימים טובים ועליותימו ופתחימו ומנעלימו גרורים וסדורים בחיבורי אשר בשכל טוב הספר הנכבד הזה על פרשות המועדות אשר בסדר אמור אל הכהנים, בדרך קצרה לפי הישג הדעת.סימן יזיז) (ושמרת) [ושמרתם] את

95

ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה

 אחד ואחד שכל מי שקבור שם בטוח ששכרו כפול ומכופל, אמר ר' אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה, השדה והמערה אשר בו [כ"ג, י"ז] תמן תנינן המוכר שדהו צריך שיכתוב סימניה ומצריה מן הכא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה [כ"ג, י"ז] המוכר את השדה מכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי אלו כולן מכורין, בין כך ובין כך לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה דאמר קרא ויקם שדה עפרון וגו' [כ"ג, י"ז] מי שצריך לגבול [סביב] יצאו אלו שאינן צריכין לגבול סביב מכאן למיצרים מן

96

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 התחילו המכות באות עליו וכששלחן אמר הקב"ה ווי ששלח פרעה שנאמר ויהי בשלח פרעה [י"ג, י"ז], דבר אחר מי קרא ווי פרעה קרא ווי, למה הדבר דומה לאחד שהיה לו קצצים מכרם בדמים מועטים הלך הלוקח ועשה לו תיבות ומגדלים וחפצים הרבה, ראה אותו המוכר אמר ווי לאותו האיש מה מכר, כך פרעה היו ישראל משועבדין לו בטיט ולבנים ולא היו נכרים שהם אומה, כיון שיצאו ישראל ממצרים ובאו ונעשו דגלים על הים יצא פרעה וראה אותם שהיו עשויין דגלים התחיל קורא ווי ויהי בשלח פרעה [י"ג, י"ז], דבר אחר מי קרא ווי המצריים קראו ווי, למה הדבר דומה לרופא

97

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 דין הוא שתמכר על גנבתה, לא אם אמרת בבן שהוא נרצע לפיכך הוא נמכר על גנבתו תאמר בבת שאינה נרצעת לפיכך לא תמכר על גנבתה, ותרצע והדין נותן ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי זה נרצע, הבת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתרצע, אמרת אם מוציאה הוא מידי מכר החמור קל וחומר מידי רציעה קלה, וכי ימכור איש [כ"א, ז] הא למדנו שהוא רשאי במכירתה, ומנין שהוא רשאי בקדושיה אמרת אם מוציאה הוא מידי קדושיה לאמהות קל וחומר לידי קדושיה ומנין שתהא נקנית בכסף היה ר' ישמעאל אומר אמרת קל וחומר ומה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה

98

ילקוט שמעוני תורה פרשת פקודי

 נאה היא לעצמה שהיא מניפה לאומות העולם שנאמר להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים. דבר אחר מהו יפה נוף בהניפתה שנאמר וינף אהרן והניף את העומר, משוש כל הארץ אמר רבי יונתן בן אלעזר מעשה היה בפרקמטוט אחד שהלך לארץ ישראל למכור פלפלין הלך וישב לו ולא מכר אמר זו היא שאמרו משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון. לשעה אחת מכר כל פרקמטיא שהיה בידו אמר ודאי זו היא משוש כל הארץ וכל השבח הזה בשביל שהיא קרית מלך רב. משחרבה ירושלים ערבה כל שמחה גלה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכת קבלת כמא דאת אמר

99

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 ואידי אונאה הויא, לרב דאמר בתר מקח אזלינן שוי חמשה בשיתא ביטול מקח הויא, שוי שבעה בשיתא מחילה הויא. ושמואל אמר כי אמרינן מחילה וביטול מקח היכא דליכא שתות משני צדדין אבל היכא דאיכא שתות אפילו מצד אחד הויא אונאה. תניא כוותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה כיצד מכר לו שוה חמש בשש מי נתאנה לוקח יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי [מעותי או תן לי מה שאוניתני. מכר לו שוה שש בחמש מי נתאנה מוכר כו' רצה אומר תן לי] מקחי או תן לי מה שאוניתני. אמר רבא הילכתא פחות משתות נקנה מקח יתר

100

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 א"ל ה"נ פודה וחוזר ופודה, איתיביה אחד המקדיש בחולת המחוז וכו', א"ל ראויה לפרדסות סבסטי קאמר, אמר רב פפא הקדיש טרסין פודה בשוייהון, מ"ט בית זרע אמר רחמנא והני לאו בני זריעה נינהו, לא גאלן יוצאין לכהנים [ביובל] מ"ט שדה אחוזה אמר רחמנא והיה השדה בצאתו ביובל שדה כל דהו, מכר טרסין נגאלין פחות משתי שנים, מאי טעמא מספר שני תבואות אמר רחמנא והאי לאו בני תבואה נינהו, לא גאלן חוזרין לבעלים ביובל, מאי טעמא ושב לאחוזתו אמר רחמנא ואחוזתו היא. הקדיש אילנות פודן בשוייהן, מאי טעמא בית זרע אמר רחמנא ולא אילנות, לא גאלן אין יוצאין לכהנים ביובל, מאי

1234567891011121314151617181920