מכור

מכור מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2850 מקורות עבור מכור. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

אברבנאל בראשית פרשת בראשית פרק ג

 כן בהיות ישראל במצרים נבזים ושפלים הקים השם מעפר דל ונתן להם התורה שהיא נשמת חיים. ונטע הקב"ה גן בעדן מקדם. כן בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם בחר בארץ הקדושה ובפרט בירושלם הבנויה שהיתה כגן ה' וכנה אשר נטעה ימינו. אדם לקחו האלהים וינחהו בג"ע כן לקח את ישראל מכור הברזל ממצרים וינחם בגבול קדשו הארץ הקדושה והיא ירושלם עיר הקדש שתמיד עיני ה' אלהיך בה. בגן הצמיח השם כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל כן הצמיח בארץ הקדושה חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש כל עץ טוב למאכל. הצמיח בתוך הגן עץ החיים המותר לאדם והמביאו

142

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן פרק ד

 שיש בהם אלהות ותבא לעבדם אשר זה איננו ממה שראוי. לפי שאותם צבא השמים חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים. ר"ל להיותם תחת כל השמים. ומושפעים ומונהגים מהן ולכן בחק שאר העמים אין זה בלתי ראוי. ואתה לא כן העם הנבחר לפי שאתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים כנגד המערכות כלם כמו שאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' ולא לקח אותם לאותו פעם בלבד. כ"א להיות לו לעם נחלה כיום הזה רוצה לומר בתמידות. ולכן אינו מהראוי שתעבוד אותם. הנה אם כן התבאר קשור הכתובים האלה והותר הספק הי':ואמנם אמרו וה' התאנף

143

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 ישראל שאנכי יהו"ה המהוה את העולם ובורא אותו אני עצמו הוא האלוה שלך והשר והמנהיג העליון אשר עליך ולכן הוצאתיך מארץ מצרים כי הוצאתיך משם כנגד השרים העליונים. כמו שאמר ובאלהיהם עשה ה' שפטים והיה תכלית ההוצאה משם כדי שאנכי אהי' לכם לאלהים וכמו שאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה. הנה א"כ במה שאמר אנכי ה' גלה להם שהמדבר אתם היה הסבה הראשונה מהוה העולם ובורא אותו. ובאמרו אלהיך. הודיעו כונת הדבור שלא יהיה להם אלוה אחר ולא שר בשמים זולתי הש"י. ואמרו אשר הוצאתיך היה להודיע שבעבור זה הוציאם ממצרים

144

אברבנאל דברים פרשת ראה פרק יד

 ימצא האיסור גם במינים אשר המה מותרי' בעצמ'. וזה אם לא תהי' מיתתם בשחיט' כי אז יהיו המה אסורי' באכיל' כיתר השרצים וע"ז אמר לא תאכלו כל נבלה ומזה למדו חז"ל בריש אלו טריפות ג"כ הלכות שחיטה ולפי שלא ירע בעיניהם הפסד הנבלו'. אמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי. וכבר פירשו חז"ל (ורש"י דברי' ז' כ"ח) באיזהו נשך ובפסחי' פר' כל שעה שהגר שזכר כאן הוא גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל נבלות. ובהיותו גר וראוי לאהוב אותו אמר בו לשון מתנה אבל בנכרי שלא נתגייר אמר לשון מכיר' כי אין ראוי לאהבו ולתת לו

145

אברבנאל דברים פרשת כי תבוא - נצבים פרק כט

 בדרך הזה רוצה לומר ממה שקבלו בדרך הלואה מוטל על הבני' אף על פי שלא היו עדיין בעולם. ומזה הצד היה העבד הכנעני ירושה על הבני' כמו שאמרה תורה (פ' בהר) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לפי שהיו מקנת כספו של אדם כשאר נכסיו. וידוע שהש"י זכה בישראל אם מפני שהוציאם מכור הברזל ממצרי' מבית עבדים והם ומקניהם וקנינם היו מאתו ומידו כמו שכתוב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ולפי שזכה בגופותיהם כעבדים כנעניי' וזכה גם כן בנפשותיה' לפי שהשלימ' שלמות נפשיי במתן תורתו לכן הכניסם בברית הראשון בהוציאו אותם ממצרי' והיה הברית ההוא

146

אברבנאל הושע פרק יג

 הייתי אלקיך וקבלת אלהותי מארץ מצרים ולכן ואלקים זולתי לא תדע שעל מנת כך הוצאתיך משם ומושיע אין בלתי כלומר לא הושיעך אז אחר, (ה) והסבה השנית שמלבד יציאת מצרים אני ידעתיך במדבר בארץ תלאובות רוצה לומר ארץ ציה וצמא כי כן המלה הזאת בלשון הערבי, וכאילו אמר כיון שהוצאתיך מכור הברזל ממצרים וספקתי צרכיכם במדבר ארבעים שנה כבר קניתיך לעבד עולם ולא תוכל להחליפני באלוה אחר והוא על דרך מה שאמר יחזקאל (כ, לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגומר:(ו) כמרעיתם וישבעו וגו'. ימשוך הנביא תוכחתו ויאמר הנה העם הזה לא בעטו בי כי אם ברבות הטובה

147

אור החיים בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 אביו והם דברים שלא באו לעולם, וכפי תורתינו הקדושה אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לזה נתחכם לומר כיום כדי שתתקיים המכירה. והוא על פי מה שאמרו במסכת מציעא דף ט"ז ופסקוהו הפוסקים (חו"מ ס' רי"א סעי' ב') הצייד עני שאין לו מה יאכל שאמר מה שיעלה במצודתי היום מכור לך ממכרו קיים, והטעם משום כדי חייו, וכתבו הגאונים שאין הטעם תלוי באומר היום אלא הוא הדין יום אחר ממכרו קיים מטעם כדי חייו ולא אמרו היום אלא לשלול מה שיעלה במצודתו ל' יום או שנה שהוא יותר מכדי מחיית יום אחד, אבל מחיית יום אחד בכל מציאות שיהיה

148

אור החיים ויקרא פרשת בהר פרק כה

 ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית:(כז) ואומרו וחשב וגו'. הנה לצד שהמכר הוא בעונותינו כאומרו (ישעי' נ' א') הן בעונותיכם נמכרתם והעון הוא חוב על האדם, בשעת קריעת השטר צריך לעשות חשבון החוב שעליו ולפרוע הנשאר, והוא אומרו וחשב את שני ממכרו השנים שנשאר הבית מכור ויתנכה לפי שיעור השנים מעונות ישראל, והעודף ישיב על דרך אומרם ז"ל (יומא פ"ו ב) במשפטי התשובה ותיקוניה תשובת המשקל אם אדם נהנה מהעון יסגף עמו כשיעור מה שנהנה מהחטא ובזה יפרע חובו, וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאולה, והוא מאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ח) שיהיו חבלי משיח, ובזה ושב לאחוזתו

149

אור החיים דברים פרשת ראה פרק יד

 לגר אשר וגו'. הקדים זכרון הגר לזכרון הנתינה ובנכרי הקדים זכרון המכירה לזכרון הנכרי, במס' חולין (קי"ד ב) הביאו במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה ר"מ סובר שבא הכתוב לדבר בסדר זה להתיר נתינה לגוי ומכירה לגר ולזה סמך נתינה ומכירה יחד, ור"י סובר הדברים ככתבן מטעם שאמר קרא או מכור ולא אמר ומכור ור"מ מיישב תיבת או להקדים נתינה דגר למכירה דגוי, וצריך לדעת לסברת ר"י למה דיבר הכתוב בסדר זה, ויתבאר על פי מחלוקת אחרת שנחלקו במסכת ע"ז (ס"ז ב) ר' מאיר ור' שמעון בדין איסור פגום ר"ש מתיר ור"מ אוסר דתניא לא תאכלו כל נבילה לגר אשר וגו'

150

אלשיך בראשית פרשת חיי שרה פרק כג

 כך הוא שהוא מהנפש פנימה בזאת יבחן כי שמעוני ופגעו כו' (ט) ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו כו' לאחוזת קבר כי מזה אני עושה עיקר. ורצה יהיו הם הפוגעים בעפרון, מיראתו פן יתאנה עפרון לאמר לו אם תתן לי מלא ביתך כסף וזהב לא אוכל לעבור הנימוס לבלתי מכור אחוזת קבר לגר, ומה שמודים בני חת הוא לפנים, שבוטחים בי שלא אעבור על חוק העיר, על כן עשה שגדולי הארץ שבהם היתה לו תואנה, הם יהיו הפוגעים בו באופן יסכר פיו מלבקש תואנה. ולא אשאל כל מה שהתנדבה נפשכם באמור במבחר קברינו כי אם מערהשבקצה שדהו

1234567891011121314151617181920