מינקת

מינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1256 מקורות עבור מינקת. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

בראשית רבתי פרשת ויצא

 לה] רמאה בת רמאי, אמרה ליה ואית סופר דלית ליה תלמוד, לא כן אביך צווח לך [עשו] ואת עני ליה.כט, כד ויתן לבן [לה] את זלפה [שפחתו]. וכי שפחותיו היו, אלא בנימוס הארץ בנותיו של אדם מפלגשיו נקראו שפחות. ואית דאמר אבי בלהה וזלפה אחיה של דבורה מינקת רבקה היה ואחותי היה שמו, וטרם שנשא אשה נשבה ושלח לבן ופדאו ונתן לו שפחתו לאשה וילדה לו בת וקרא שמה זלפה על שם העיר שנשבה לשם, ילדה עוד בת וקרא שמה בלהה, שכשנולדה היתה מתבהלת לינק, אמר מה בהולה בתי. וכאשר הלך יעקב אצל לבן מת אחותי אביהן ולקח לבן

22

בראשית רבתי פרשת וישלח

 שמע שנולדו, ולפי שהיו קטנות כ"כ לא הלך יעקב שם וישב ללמוד תורה מעבר ושהה שם י"ד שנים עד עת שהיו ראויות לבנים.לה, כא ויסע ישראל ויט אהלה. אהלה כתיב, זה אהלה של בלהה כיון שמתה רחל הכניס את בלהה באהל רחל ועמדה במקומה [עמוד 157] והיתה מינקת בנימין, אעפ"י שעמדה מלדת כמה שנים בא לה חלב והיניקתו. מהלאה למגדל עדר, רבנין אמרי יעקב אבינו סימן לבניו, מה יעקב אבינו קבר רחל בדרך אפרת היא בית לחם ואח"כ נסע ונטע אהלו מהלאה למגדל עדר, כך לעתיד לבא ירחם הב"ה על ישראל בזכות אונאת קבורת רחל כמד"א ויש תקוה לאחריתך

23

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כא

 מאיר, וקיי"ל כר"מ בגזירותיו, ואע"ג דאמרינין הלכה כר' יהודה סבירא לי' דאמר שמונה עשר חודש, ואביי שרא לאריסי' לא סבירא לן הכי כדאורי לי' ר' יוסף לאביי דהא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חודש חוץ מיום שנולד וחוץ מיום שנתארסה בו: ות"ר לא ישא אדם מעוברת חבירו ולא מינקת חבירו עד כ"ד חודש, ואם נשא יוציא ולא יחזירה עולמית דברי ר' מאיר, וחכמים אמרו יוציא בגט וכשהגיע זמנו לכנוס יכנוס ובהא לית הלכתא כר"מ בגזירותיו אלא כרבנן, הלכך אם ישראל הוא יוציא בגט ולאחר שימלאו לה כ"ד חודש לוולד יחזור ויקדש ויכנוס. (סמ"ג) אפי' כהן יוציא בגט או

24

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לה

 לשון רבים, ישתבח שמו הוא וסנקלוטין שלו, וא"ר יוחנן מקום שפקרו המינין תשובתן בצדן, וזה אחד מהן, שנא' כי שם נגלו אליו האלהים, ותשובתו בצדו לה' העונה בברחו מפני אחיו, כאן לא הוצרך לפרש את עשו ובתחלת הענין פירש לדרשה כדדרשנו:סימן חח) ותמת דבורה מינקת רבקה. ומהיכן נמצאת דבורה עם יעקב, והכתיב כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), אלא מלמד ששלחתה רבקה להביא את יעקב, כדכתיב ושלחתי ולקחתיך משם (שם כז מה), ואירעה אסון בדרך ומתה בבית אל, ובא הכתוב ופירש מי היתה דבורה, שעד עכשיו לא נודע לנו שמה, אלא סתם כתיב וישלחו את

25

שכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק א

 סימן טוטו) ויאמר מלך מצרים למילדת העברית. חסר דלא הוו אלא תרתי, רב ושמואל חד אמר אשה ובתה, דהיינו יוכבד ומרים, וחד אמר כלה וחמותה, דהיינו יוכבד ואלישבע בת עמינדב. תניא שם האחת שפרה זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכה"א האלך וקראתי לך אשה מינקת (שמות ב ז), דהיינו שמלמדת לשפר ולהניק את הוולדות: ושם השנית פועה. זו מרים שהיתה פועה ברוח הקודש, ואומרת עתידה אמי שתלד מאבי בן שמושיע את ישראל:סימן טזטז) ויאמר בילדכן את העבריות. כשאתם מסייעות לילד את העבריות שלפיכך נקראת מילדת שמסייעת ללידה: וראיתן על האבנים. עיקר מלת אבנים

26

שכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק ב

 עם ה' אלהיך (שם שם יג), וכתיב כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה (ירמי' י ב):סימן זז) ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך. ה' נחטרת לפי שהמלה הוא לשון נטילת רשות: וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד. מאי שנא מן העבריות, מלמד שהחזירתו למשה על כל המצריות ולא ינק משה מהן, אמר הקב"ה פה שעתיד לדבר עמי יינק דבר טומאה אתמהה, והיינו דכתיב את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים (ישעי' כח ט):סימן חח) ותאמר לה בת

27

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישלח

 ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים (וירב ביער לאכול), שלישית בימי יהושע א"ר אלעזר בקשו לרדוף ולא הניחן הקב"ה והיכן נתכנסו בחצור הה"ד כל הערים העומדות על תלם וגו', במסורת שרפה, הקב"ה אמר למשה ומשה אמר ליהושע, ויבא יעקב לוזה [ל"ה, ו] למה נקרא שמה לוז וכו' (לעיל פסיקתא) ותמת דבורה מינקת רבקה וגו' [ל"ה, ח] לשון יוני הוא אלון אחר, עד שהוא משמר אבלה של דבורה באתה לו בשורת אמו הה"ד וירא אלהים אל [יעקב] עוד [ל"ה, ט] [ויברך אותו] מה ברכה ברכו ברכת אבלים ברכו הה"ד יזכר עון אבותיו וחטאת אמו אל תמח וכי אבותיו של עשו רשעים היו

28

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות

 משכחת לה ג' ירחי דאמר מר בשבעה באדר נולד משה ובשבעה באדר מת משה ומשבעה באדר עד ששה בסיון שלשה ירחי, אלא למאן דאמר בכ"א בניסן היכי משכחת לה, אותה שנה מעוברת היתה רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות [ב, ז] מ"ש מן העבריות מלמד שהחזירוהו על המצריות כולן ולא ינק, אמר פה שעתיד לדבר עם השכינה יינק דבר טמא והיינו דכתיב את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים ותלך העלמה [ב, ח] שהלכה בזריזות רבי שמואל בר נחמני אמר שהעלימה

29

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 מטתה ברבים, את מוצא בשעה שמתה רבקה אמרין מאן יפוק קומה, אברהם מת, יצחק עיניו כהות ויושב בתוך הבית, יעקב ברח מפני עשו, יפוק עשו רשיעא קומה דיהון הבריות אמרין ליטין ביזייא דהכדין אוניק, מה עשו הוציאה בלילה, אף הכתובים לא פרסמו את מיתתה אלא מן הצד הה"ד ותמת דבורה מינקת רבקה וגו' ויקרא שמו אלון בכות, מהו אלון בכות לשון (אוני) [יוני] הוא, אלון תרי, שתי בכיות, עד שיעקב יושב ומשמר אבלה של מניקתו באת לו בשורת אמו [הה"ד] וירא אלהים אל יעקב עוד וגו', מה ברכה ברכו ברכת אבלים ברכו, אמר הקב"ה אבוהי שלים ליה ביש, אימיה שלים

30

זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה

 ליה נייחא):ויהיו חיי שרה, מאי שנא הכא שרה דכתיב מיתתה באורייתא מכל נשי דעלמא דלא כתיב הכי מיתתהון באורייתא אמר רבי חייא ולאו והכתיב (בראשית ל"ה) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה וכתיב (במדבר כ') ותמת שם מרים וגו', וכתיב (בראשית ל"ה) ותמת דבורה [דף קכב עמוד א] מינקת רבקה וכתיב (בראשית ל"ח) ותמת בת שוע אשת יהודה, אמר רבי יוסי בכלהו לא כתיב כמה דכתיב בשרה, דאתמר ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה דהא בכלהו לא אתמנון יומין ושנין כמו לשרה, בכלהו לא כתיב פרשתא חדא בלחודהא כמו לשרה, אלא רזא איהו בגין

1234567891011121314151617181920