מינקת

מינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1256 מקורות עבור מינקת. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת הערות פרק מו - מהלכות תענית י"ז בתמוז ובין המיצרים

 כן כתב הרמ"א (סימן תקנא ס"ט) דבמקום חולי לא גזרו חכמים. ויולדת דינה כחולה כמבואר בסימן תקנד ס"ו, ומכל שכן שיש בזה משום תקנת הולד הצריך לאמו, וכל צרכי תינוק כחולה שאין בו סכנה דמי, וכמ"ש הרמ"א בהג"ה סימן שכח סי"ז. וכ"כ הא"ר (ס"ק כב) שאם התינוק חולה מותר לאמו מינקת לאכול בשר בימים אלה. וגדולה מזו התיר בשו"ת שבות יעקב (ח"א סימן כז) לכל מינקת, דסתם מינקות חולות הן. ואף לאשה בזמן וסתה יש להקל. ואמנם בלקט יושר (עמוד קז) כתב, שיולדת אוכלת בשר רק עד ז' ימים, ומשמע שאין להקל לסתם מינקת, ומ"מ נראה שיש סיוע לדברי הרב

192

ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת הערות פרק מט - מהלכות בשר בחלב

 אכילת בשר בהמה, לאחר שהיית שעה אחת בינתים. ע"כ. וכ"פ בספר בן איש חי שנה ב' (פר' שלח לך אות יא). וכן פסק בשו"ת שואל ונשאל (חיו"ד סי' נח). וממילא בדין אכילת בשר אחר גבינה הדבר פשוט שאין מקום לחומרא כלל. [ונראה שגם מעוברת שיש לה צער בימי עיבורה, וכן מינקת שסובלת מחוסר חלב, יש להקל להן בדין זה]. והוא הדין לילדים קטנים שלא הגיעו למצות, שיכולים להקל להם אפילו באכילת מאכלי חלב אחר אכילת בשר, בשהיית שעה אחת בלבד, וכמו שנתבאר בשו"ת יביע אומר ח"א (חיו"ד סימן ד'). והסכים לזה הגאון רבי ישראל זאב מינצברג ז"ל. וכן פסק בשו"ת

193

ערוך השולחן העתיד הלכות טומאת מת סימן מח

 בזה"ל: ועל כרחך זו המניקת כולה תחת צמיד פתיל הוא, שאם היא של חרס וראשה אחד לחוץ ופתוח כאשר כתב, היאך החבית והמשקין טהורין והמניקת טמאה, אדרבא איפכא מסתברא, מניקת טהורה שאין לה בית קיבול וכלי חרס שאין לה בית קיבול טהור והחבית והמשקין טמאין שהטומאה נכנסת דרך פתחה של מינקת, שהרי אמרו פתח העשוי בידי אדם אפילו כל שהוא מביא את הטומאה בצמיד פתיל, הלכך כל מה שכתב שיבוש הוא, עכ"ל. וקושיות חמורות הן [ועכ"מ].ו. ויש מי שתירץ שזה שכתב שאין העקום כסתום, היינו לעניין שתקבל המינקת טומאה, אבל כסתומה חשיבא ע"י העיקום [כ"מ] שלא תכנס הטומאה. וההסבר

194

ערוך השולחן העתיד הלכות משכב ומושב סימן קיא

 מניקה עד שתגמול את בנה וכו', ר"א אומר כל אשה [אפילו ילדה] שעברו עליה ג' עונות דיה שעתה, ר' יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן. ופירשו רש"י והר"ב דר' יוסי פליג על ר"א וכן על הת"ק, דר' יוסי ס"ל דמעוברת אפילו הוכר עוברה ומינקת גם כשהיא מינקת אם לא עברו עליהן שלש עונות שלא ראו דם מטמאות למפרע, ולפ"ז אין הלכה כר' יוסי.יב. אבל הרמב"ם ז"ל מפרש דר' יוסי הוה מילתא באפי נפשה ולא קאי אקודם וה"פ: דהנה כבר נתבאר דגם מעוברת ומניקה כשראתה פעם שנייה מטמאה למפרע, וזהו שאומר ר' יוסי דזהו דווקא כשראתה

195

ערוך השולחן העתיד הלכות כלים סימן קצ

 העץ. וכן מנקרות של מתכת שקבען במקל או בדלת לנוי טהורות וכן כל כיוצא בזה משאר הכלים, עכ"ל. וזהו במשנה שם. ועניין זה המקל הוא ממשרתי השלטון והמקל הוא סימן ממשלה, ויש שקובעים בו מסמרים חזקים כדי להכות בו, ולנוי עושים מסמרים דקים, והטעם מבואר כבדין הקודם. ומנקיות הוא לשון מינקת כעין שפופרת.

196

פתחי חושן תוכן העניינים שכירות

 אם מותר לו להתענות עוסקים בצרכי הרבים פועל שנדר בדבר המעכב מלאכתו מלמד שנשבע שלא ילמד עד שיפרעו לו שכרו אחריות האבות לפרוע בזמן דברים הגורמים שלא יוכל ללמד היטב בשאר פועליםיג. לעשות מלאכה אחרת בשעת מלאכתו מלמד ושאר פועלים מינקת הרוצה לינשא נשכר לאמירת קדיש והוא עצמו חייב אם הקדיש עולה לשנים להשכיר עצמו לומר קדיש עבור שניםיד. קטן לשכור פועל ולהשכיר עצמו מעשי ידיו של קטן קציצת האב על מעשי ידיו של בנו מעשה ידי קטנה קטן שעשה פעולה אם יכול האב לתבוע שכר אם יכול הקטן לתבוע לכשיגדיל מעשי ידי גדול הסמוך על שלחן אביו

197

פתחי חושן תוכן העניינים ירושה ואישות

 להניק את בנה נדרה שלא להניק כשאין לה מזונות אמרה איני ניזונית ואיני עושהכא. מת בנה אינה חייבת להניק אחרים, בנו מאשה אחרת ילדה תאומיםכב. היא רוצה להניק בן חברתה עם בנה מת בנה רוצה להניק והבעל מעכבכג. מינקת פוחתין ממעשי ידיה ומוסיפין מזונותיה אמרה איני ניזונית ואיני עושה להוסיף מזונות משלה אשה ששכרו אותה להניקכד. מתאוה לאכול יותר מאכלים רעים, מצטערתכה. גרושה אינה חייבת להניק אלא בשכר אינו מוצא מינקת אחרתכו. אין התינוק רוצה לינק מאחרת חבלתה ומציאתהכז. החובל באשת איש למי נותן הה' דברים פיצויים מחברת ביטוח עבור תאונה או חבלה

198

פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ב - שכירות מטלטלין

 למלאכה זו. ועי' להלן לענין דיעבד.(כג) כתב הטור (סימן שח), השוכר בהמה לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה, לרכוב עליה אשה מרכיב עליה איש (מפני שמשא האיש קל משל אשה), שכרה לרכוב עליה אשה מרכיב עליה כל אשה שירצה, אפילו היא גדולה מאד (כתב בערוה"ש אפילו מינקת וולדה עמה, אלא שמסתפק כשמניקה תאומים אפשר שיש קפידא כיון דלא שכיחא, ואם שכרה לקטן או לקטנה אסור להרכיב גדול או גדולה שיש הפרש רב במשקלה והוה פשיעה ומזיק. ובכנה"ג מסתפק אם יכול להרכיב איש שהוא כבד מהאשה השוכרת), וכתב הרמ"ה דדוקא ששכרה לאשה סתמא, אבל שכרה לאשה זו אינו רשאי

199

פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יא - חזרת פועל

 שמדברי התרוה"ד משמע שדוקא בעשיר שאינו יכול לעשות מלאכות הבית בעצמו הוא בגדר דבר האבוד, אבל כשיכול לעשות בעצמו לא, ואילו מדברי הרמ"א משמע שלא חילק בכך, וסיים שעל כגון זה כתב הש"ך שהכל לפי ראות עיני הדיין.ועי' מחנ"א (ה' שכירות פועלים סימן ז), וכתב שם שה"ה בשוכר מינקת להניק, אם אינו מוצא מינקת אחרת הוי דבר האבוד, ואפילו אם תאמר שיכולה לחזור, הרי הקנתה חלבה לבעה"ב זה, עיי"ש. ועי' פרק י (הערה כו).(כח) ש"ך (שם ס"ק כג), ונראה דה"ה בכל דבר הולכין אחר ראות עיני הדיין לענין דבר האבוד.(כט) ומשמע מסתימת דברי הפוסקים שבדבר שאינו אבוד

200

פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) פרק י - מעשה ידיה חבלתה מציאתה וירושתה

 שלא לעשות מלאכות שצריכה לעשות לבעלה, אינו צריך להפר(לו).כ. חיוב הנקההאשה חייבת להניק את בנה(לז), ואם הכניסה שתי שפחות, או ממון שיכול לשכור אינה חייבת(לח), וכן אם אין דרך משפחתו או משפחתה להניק(לט), היה דרך משפחתה להניק ודרך משפחתו לשכור מינקת, אם רצתה שוכר מניקה(לט*).כא. מת בנה אינה חייבת להניק לאחרים בשכר, וכן אינה חייבת להניק בנו מאשה אחרת(מ), ילדה תאומים אין כופין אותה להניק שניהם(מא).כב. רצתה להניק בן חברתה עם בנה, הבעל יכול לעכב(מב), ואפילו בנה שיש לה מאיש אחר יכול לעכב(מג).כג. רוצה האשה להניק

1234567891011121314151617181920