מינקת

מינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1256 מקורות עבור מינקת. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קט

 טמאה (כרתי ופלתי שכן צריך לומר בכוונת רמ"א ועיין בנדה דף ט"ז עמוד א' בתוספות ד"ה בית שמאי) ואם קנחה עצמה בעד ואבד לא תשמש עד שתבדוק עצמה הואיל ואין לה וסת (שם רמ"א סעיף ב') ויש מקילין דאפילו באין לה וסת אינה צריכה בדיקה כלל ואם היא מעוברת או מינקת לכולי עלמא אפילו באין לה וסת אינה צריכה בדיקה (סדרי טהרה ס"ק ד') ואשה שאינה רואה בפחות מי"ד יום אחר טבילתה אבל לאחר י"ד יום אין לה קבע עד י"ד ימים דינה כיש לה וסת ולאחר זה כאין לה וסת (סעיף ג') ואשה שלא ראתה מעולם דהיינו בתולת דמים

162

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קיב

 דוקא לאחר ג' חודשים דאז כבר ניכר עוברה ומינקת הוא כל כ"ד חודש משנולד הולד אפילו מת הולד או שגמלתו דכיון דאיבריה מתפרקין מכח הלידה דמיה מסתלקין ואינן חוזרין עד לאחר כ"ד חודש (סעיף ל"ג) ואם הפילה נפל כל שיש לה דין ימי טוהר המבואר בסימן קצ"ד יש לה דין מינקת (כרתי ופלתי סוף סימן קפ"ט):מ הרוצה לקיים מצות פרישה כתיקונו יזהר לכתוב תמיד יום הוסת ואז יוכל לחשוב ימי וסתה כתיקונו כך קיבלתי מרבותי וכך הייתי נוהג כל ימי ולא אנה לי כל און ברוך ה' המקדש עמו:

163

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קיג

 מעלמא לאחר שלושה ימים אם היא בדקה את עצמה (סעיף מ"ד וש"ך ס"ק נ"א סדרי טהרה ס"ק ע"ד):מא לבשה חלוק קודם שהיתה מעוברת ואחר שנתעברה לבשתו בלא בדיקה ומצאה עליו כתם תולה שהכתם היה בו קודם שנתעברה וכן במינקת או זקנה תולה בעצמה בימים שלא היתה מינקת וזקנה אף על גב שגם אז באותן הימים היתה טהורה מכל מקום לא היתה בחזקת מסולקת מדמים ועכשיו היא בחזקת מסולקת מה שאין כן בסימן ל"ט כשאינה יודעת אם לבשה בימי נדתה אף על גב שהיא אשה שיש לה וסת מכל מקום אינה בחזקת מסולקת (סעיף מ"ה וש"ך ס"ק ס"ט):מב בדקה

164

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכג

 תקלה. אפילו היא אשה שאינה ראויה לילד כגון קטנה וזקנה עקרה ואיילונית ואפילו היה בעלה במדינת הים או סריס דלא פלוג רבנן (סימן י"ג):יז גזרו חכמים שלא ישא אדם ולא יקדש מעוברת חבירו בין שהיא אלמנה או גרושה (ואם זנתה עיין שולחן ערוך סימן י"ג) ולא מינקת חבירו כל זמן הנקה דהיינו כ"ד חודש ויש אומרים דאם נתעברה השנה אין חודש העיבור עולה למנין ועיין שם בשולחן ערוך כל דיני מינקת חבירו:יח כהן אסור מן התורה בגרושה זונה וחללה ואסור בחלוצה מדרבנן ואם נשא אחת מהפסולות מחרימין אותו ומחרימין שלא ישאו ויתנו עמו וכיוצא בו בחומרות עד שיגרשנה

165

בינת אדם תוכן העניינים שער בית הנשים

 טז) הרגישה שיצא ממנה דבר לח ומצאה בכתונת נגד אותו מקום כתם גדול לבן ובתוכו כתם קטן אדום, מה דינה, אם הוא תוך שלשה ימים.שם (יז) מרגשת כאב גדול אחר ההשתנה ואז כשבודקת את עצמה מוצאת על העד דם ולא בתוך מי רגליה.שם (יח) מעוברת או מינקת והיא בחזקת טהורה ושהה בעלה בדרך חצי שנה ולא בדקה את עצמה בכל הזמן ועכשיו בא בעלה אם צריכה שבעה נקיים אך אם ראתה פעם אחת וכו'.שם בדין אשה שהתחילה למנות שבעה נקיים ובתוך כך סברה שבעלה יסע למקום אחר ולכן הסיחה דעתה מלמנות צריכה לספור שבעה נקיים מחדש.י

166

בן איש חי שנה שניה פרשת אמור

 אחר כ"ד חודש, לכל זה יש טעם ע"פ הסוד ומפורש בעץ חיים שם יע"ש, לכן אם יראה אדם שאיחר התינוק ללכת הנה אם לא עברו כ"ד חדשים אל ידאג על זה שיש טעם בזה:יד. חלב נכרית אע"פ דמן הדין דינו כחלב ישראלית, עכ"ז אם צריך לתינוק מינקת ישתדלו מאד שלא להניקו מן הנכרית, מפני דחלב נכרית מטמטם את הלב ביר"ש ומוליד לו טבע רע ואכזריות, ואע"פ שזאת הנכרית יושבת בבית ישראל ואוכלת מאכלים של היתר בלבד, שומר נפשו ירחק ממנה ולא יתן את בנו לה להניקו, אבל היכא דא"א בישראלית בשום אופן שרי דהוי סכנה, ועיין מש"ז ושיורי ברכה,

167

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רפט - סדר סעודת שחרית של שבת

 חייבות אלא בתפלה אחת ביום, ועיין בספר ילקוט יוסף ח"א מהדורת תשמ"ה, עמוד קפד, ובתפלה כרך א' סימן קו], משעלה עמוד השחר אסור להן לטעום אפילו מים קודם הקידוש. שכבר חל עליה חובת קידוש, ואין לה לטעום מאומה קודם הקידוש. ומכל מקום בשעת הדחק כגון אשה שהיא חולה קצת, או מינקת וכדומה, יכולה לסמוך ע"ד הפוסקים המתירים לטעום ביום קודם הקידוש, כיון שכבר נתקדש היום מאמש על ידי הקידוש שבלילה. במה דברים אמורים באשה שאינה רגילה להתפלל שחרית בכל יום, אבל אשה שרגילה להתפלל שחרית, רשאית לטעום בשבת בבוקר קודם תפלת שחרית. [ילקו"י שבת כרך א עמוד שפה, ועמוד תרד]

168

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן שכח - דיני חולה שאין בו סכנה בשבת

 סכנה האוכל דבר האסור מצד עצמו, כנבילה וטריפה, אינו מברך עליו ברכת הנהנין, כי אמנם התורה התירה לו לאכול מאכל איסור מפני הסכנה, אבל לענין ברכה, אינו מברך. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד קיד].לו. החש כאב באוזניו עד שנחלה כל גופו ונפל למשכב, ורפואתו שאשה מינקת תחלוב מדדיה חלב לתוך האוזן, ועל ידי זה ישקוט וינוח מכאבו, אין להתיר לעשות כן בשבת, כיון דחליבה לצורך רפואה נחשבת מלאכה הצריכה לגופה שחייבים עליה חטאת. אבל אם גדל הכאב מאד, מותר לעשות החליבה על ידי שתי נשים שיחלבו בעת ובעונה אחת מדדי האשה לתוך האוזן, כי אז נחשב שנים שעשאוה

169

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקנא - דין אכילת בשר מראש חודש אב

 בו בשר ושומן, הואיל ויש מצוה בטעימת התבשיל לכבוד שבת. והמחמיר תבוא עליו ברכה. [שם].יז. חולה אף על פי שאין בו סכנה מותר לו לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, שבמקום חולי לא גזרו חכמים. ויולדת תוך שלשים יום גם כן מותרת באכילת בשר. וכן מינקת שהתינוק שלה חלש ואם תימנע מאכילת בשר בימים אלה יוכל הדבר להשפיע על בריאות התינוק לרעה, יש להתיר לה לאכול בשר. ואפי' במקום קצת חולי אפשר להתיר אכילת בשר. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעב].יח. חולה שכבר נתרפא, ועל פי עצת הרופאים יצא למקום הבראה, מותר לו לאכול בשר בימים אלה.

170

ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים החייבים בתענית

 על מה לסמוך. [שם]. וכן זקנים תשושי כח שהתענית צער גדול להם, והרופא אומר שמזיק להם התענית, מותר להם לאכול. ויולדת או חולה האוכלים בתשעה באב, אין צריכים לאכול פחות פחות מכשיעור, כמו ביום הכפורים, אלא יאכלו כרגיל. [יביע אומר חלק י' חאו"ח סימן לט].ג. אולם מינקת צריכה להתענות בתשעה באב אף אם היא מניקה בפועל. אך אם התינוק חולה והרופא אומר שתענית יגרום לילד נזק, מותר לה לאכול בשביל התינוק. וכל שכן אם יש חשש שעל ידי תעניתה יופסק החלב לגמרי מן הולד, שיש לה לאכול שלא יחסר חלב האם מן הולד. [ילקוט יוסף מועדים שם. יביע אומר

1234567891011121314151617181920