מינקת

מינקת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1256 מקורות עבור מינקת. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

ראב"ן חולין סימן רעא

 אמו ג' פעמים אחד איסור אכילה ואחד איסור בישול ואחד איסור הנאה. שנוי בסיפרי דבי רב אחד לאיסור בשר בהמה בחלב ואחד לאיסור בשר חיה ואחד לאיסור בשר עוף, וגדרה זו נאה ודבר דבור על אופניו, ל"א דאגדתא נאמר ג' פעמים לא תבשל גדי אחד לאיסור בשר בחלב, ואחד לאיסור מינקת של חבירו עד כ"ד חודש [שנאמר לא תבשל גדי, כ"ד חדש] תשל"ב ימים הם, תשל"ב תבשל חדא מילתא הוא, ואחד על בישולי ביכורי פירות שאסור להמתינן באילן עד שיתבשלו כל פירות שבאותו אילן אלא כיון שתתבשל אחת מהן עושה לה סימן וכן לשנית וכן לשלישית עד שיתבשל מהן מלא

152

רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כג חלק א

 לידו כדי להסתכל בה פשוט בברכות. אסור לכוף אשתו לדבר מצוה ר"ל לתשמיש והויין לו בנים שאינם מהוגנים. ואסור לבעול ולשנות שלא ברצונה כי ברצונה מותר כדי שיהיו לו בנים זכרי' פשוט בערובין. אסור לשמש מטתו ביום ואם היה בית אפל מותר ותלמיד חכם מאפיל בטליתו ומשמש פשוט בנדה. אפילו מינקת תוך כ"ד חדש אסור לשמש עמה לדוש בפנים ולזרות הזרע בחוץ דהוא מעשה ער ואונן פשוט ביבמות. אסור ללון בחדר שאיש ואשתו ישנים בה ואפילו אשתו נדה פשוט בערובין. שמש עם אשתו שלא כדרכה אסור פשוט ביבמות [ל"ד ע"ב]. והא דאמרינן בנדרים [כ' ע"ב] דשלחן ערכתי לו והפכו שמותר

153

רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כג חלק ג

 שהיתה עקרה או קטנה או אילונית או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכו' להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו בעלה או נתגרשה בו וחוץ מיום שנתארסה בו כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני. ואם היא מעוברת ודאי מן הראשון כבר אמרנו שלא ישא אדם מעוברת חבירו ולא מינקת חבירו דסוף מעוברת להניק כמו שכתבתי למעלה פשוט. אם עברה ונשאת תוך שלשה חדשים בדקי' לה בכל מיני בדיקות אם היא מעוברת ואף על גב דאמרי' דאין בודקין נשואו' כדי שלא תתגנה על בעלה הכא שנשאת שלא ברשות תתגנה ותתגנה כך כתב הרמ"ה. כל אשה שהלך בעלה למדינת הים

154

ספר הרוקח הלכות יין נסך סימן תצו

 בפרק השוכר ובפרק בתרא דע"ז כרשב"ג דלא חייש לסתימת נקב במגופה אפי' בשל סיד וטיט שאין ניכר כל שכן בשל עץ או בשולים שהיה ניכר. וקיימא לן כרבי אליעזר דלא חייש' לזיופא אפי' בחותם אחד. והא דלא מותבי' חמרא בי כותי משום שייכא פר"ח נקב שבמגופה שמא ישים בו כותי מינקת. ואעפ"י שרבינו יצחק ברבי יהודה היה אוסר בחבית של עץ שיכול להוציא מן היין בין חוליא לחוליא או בבגד בין השולים ולסתום. על כן צריך לכסות החבית בשק היטב. מיהו הכותים אין מנסכין בזמן הזה והוי כחומץ שלנו ביד עכו"ם אם יש לו חותם אחד דלא חיישי' לזיופי. ואם

155

תורת הבית הארוך בית ז שער ג

 מאיר נמי לא מצי למיתני חוץ מן המיניקה דהא לר' מאיר נתנה בנה למיניקת גמלתו או מת הרי היא ככל הנשים ואי קתני מיניקה היה במשמע דוקא מיניקה הא בשאינה מיניקת צריכה בדיקה ואפילו יושבת על דם טוהר קמשמע לן יושבת על דם טוהר לעולם אינה צריכה בדיקה ואפילו אינה מינקת דמימי טהרה לימי טומאה לכולי עלמא לא קבעה. אי נמי יש לי לומר דהכא היינו דוקא ללישנא דיושבת ממש על דם טהר ומשום דלא אשכחן למתניה צריכותא אחריתי אלא הא אבל ללישנא דמבקשת לישב לא צריכא מתניתין לאשמועינן הכי דפשיטא דאפילו בימי מניקתה נמי לא קבעה לה וסת. ותדע

156

חיי אדם חלק א כלל סו

 ימים רבים, מותר להחזירו עד תשלום כ"ד חודש. אך כיון שכבר הפרישו פעם אחת, אסור להניקו אחר כ"ד חודש (י"ד סי' פ"א):סעיף ידמדינא מותר לתינוק ישראל לינוק מנכרית, מכל מקום אם אפשר על ידי ישראלית, לא יניחו להיניקו מנכרית דמטמטם הלב ומוליד מזג רע, וכן מינקת ישראל שצריכה לאכול מאכלי איסור לרפואה, לא יניחנה להניק, אלא ישכור אחרת (שם):סעיף טוקטן בן שש שנים או פחות, יוצא בעירוב אמו אף על פי שלא הניחה בשבילו. במה דברים אמורים, בזמן שאין האב בעיר. אבל כשהאב בעיר והוא קטן חריף ובריא דאז אינו נגרר אחר האם, משהוא בן ד'

157

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל לז

 יונק תמצא בחיבורי חיי אדם בדין חינוך קטן כלל ס"ד סימן י"ג וי"ד. מן הדין תינוק יונק עד ארבע שנים לבריא וחמישה לחולה אם לא פירש ועיין שם ובשולחן ערוך סימן פ"א סעיף ז' ועכשיו נוהגין שהתינוק יונק רק שתי שנים אם הוא בריא. ומצאתי בשיטה מקובצת שכתב הא דאשה מינקת לא תנשא עד שיהא הולד כ"ד חודש סמך ממדרש לא תבשל גדי בחלב אמו אותיות תבשל עולה שני פעמים שס"ה לבד מיום שנולד בו ויום שנתארסה בו:ד דם אדם הוא להיפך כל זמן שלא פירש מותר להבליע ולכן אם הדם יורד משיניו מותר למוצצו אבל אם כבר פירש

158

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל סח

 השמר לך ושמור נפשך מאד ואם לא הסיר והניח המכשולות או שהכניס את עצמו בסכנה הרי ביטל מצות עשה זו ועבר על לאו דולא תשים דמים בביתך (שם כ"ב, ח') (ועיין רמב"ם פרק י"ב מהלכות רוצח וביורה דעה סימן קי"ו). וכן אסור להתיחד עם עכו"ם ולהסתפר מעכו"ם וליתן תינוק אצל מינקת עכו"ם ולהתרפאות מן העכו"ם במקום שיש ספק שמא יהרגנו ועיין עוד מדינים אלו ביורה דעה סימן קנ"ג עד קנ"ו:ה אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם כגון משקין ואוכלין שנתערב בהם קיא צואה וליחה סרוחה וכיוצא בהם וכן לאכול ולשתות בכלים הצואים או על גבי כלים

159

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל עו

 היתה ברזא ארוכה תוך החבית ובתוך אותה ברזא נקב ונותנים שם ברזא קטנה לסתום נקבו. אם לא הוציא רק הברזא הקטנה כאינה עוברת עובי השוליים דיינינן לה (סעיף י"ד וט"ו):יט אם הוא בענין שאילו לא הניח העכו"ם ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה אחד לתוך היין שבחבית והראש האחר חוץ לחבית ומוצץ היין ועל ידי כן יוצא כל היין שבחבית והניח העכו"ם אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלצאת דינו כאילו נגע בכל היין וכל היין שבחבית אסור בהנאה שלולי ידו היה כל היין יוצא ונמצא הכל כבא מכוחו במה דברים אמורים

160

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קח

 ח במה דברים אמורים שצריך לפרוש בגדולה אבל בקטנה שלא הגיעה לי"ב שנים או שלא הביאה סימנים כל זמן שלא קבעתו שלוש פעמים וכן זקנה שנסתלקו דמיה (סעיף ג' ט"ז ס"ק ה' ש"ך ס"ק י"א) (ועיין ט"ז בסימן קפ"ט ס"ק מ"ג ובנקודות הכסף שם) ומעוברת לאחר שלושה חודשים לעיבורה וכן מינקת כל כ"ד חודש משנולד הולד אפילו גמלתו או מת הולד (סעיף ז') כולן מותרין ואין צריך פרישה סמוך לוסתן רצה לומר לוסת שהיה לה מקודם אבל אם ראתה פעם אחת בימי עיבור והנקה מבואר לקמן ובסימן קפ"ט דחוששת כמבואר דינם בכלל קי"ב בסופו (בש"ך סימן קפ"ד ס"ק י"ט מה

1234567891011121314151617181920