מיגו

מיגו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6251 מקורות עבור מיגו. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ד

 יוסה אומר צריך להשלים בתורה:הלכה חמתני' העובר לפני התיבה בי"ט של ר"ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל: גמ' ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן מפני מעשה שאירע פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונאים סבורין שמא עליהם הם הולכין ועמדו עליהן והרגום. מיגו דאינון חמי לון קראיי שמע ומצליין וקוראין באורייתא מצליי ותקעין אינון אמרין בנימוסין אינון עסיקין. ואמר אף בהלל כן. לית כל עמא תמן. ואמר אף בתקיעה כן לית כל עמא תמן. א"ר יונה כתיב [ישעי' נח ב] ואותי יום יום ידרושון זו תקיעה וערבה ריב"ל בשם ר' אלכסנדרי שמע לה מן הדא

2

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים

 כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת +הושע ח' ד'+, מהו למען יכרת ר' פינחס ור' ירמיה בשרשב"י, כאיניש דאמ' ישתחק שמיה דפלן דאפיק לברי לתרבות בישא. א"ר ברכיה עשו אלהיהם אלהי זהב מי גרם להם לעשות אלהי זהב הזהב שהוציאו בידם. אריב"ל לית חמור נוהק מגו נפשין דחרובין אלא מיגו אורי דשערין. א"ר אלעזר הפחות שבישראל הוציא תשעים חמורים של כסף, שנא' ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל +תהלים ק"ה ל"ז+, הוי הכסף וזהב שיצא בידם גרם להם לעשות ע"ז, אלו הוציאו בידם קישואין ודלועים היו עושין ע"ז, אלא הכסף וזהב שיצא בידם, ויעשו להם אלהי זהב.[י.] אחד

3

איכה רבה (וילנא) פרשה ד

 אחד מהם הולך לסעודה עד שנקרא ונשנה.ג מעשה שהיה באדם אחד בירושלים שעשה סעודה אמר לבן ביתו לך והבא לי קמצא רחמי, אזל ואייתי ליה בר קמצא שנאיה, עאל וישב בין האורחים, עאל אשכחיה ביני אריסטייא, אמר לו את שנאי ואת יתיב בגו ביתאי קום פוק לך מיגו ביתאי, אמר לו אל תביישני ואנא יהיב לך דמי דסעודתא, אמר לו לית את מסובה, אמר לו אל תביישני ואנא יתיב ולית אנא אכיל ושתי, אמר לו לית את מסובה, אמר ליה אנא יהיב דמי כל הדין סעודתא אמר ליה קום לך, והיה שם ר' זכריה בן אבקולס והיתה ספק בידו

4

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישלח

 ארבע מאות איש, עמו, רבי שמואל בר נחמן אמר ארבע מאות [קושרי] כתרים היו עמו ויש אומרים ארבע מאות איפרכין היו עמו, רבי ינאי אומר ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו, רבי לוי אמר הלך ונטל אגרמי ממצרים אמר אי יכילית ליה טבות ואי לא אנא אמר ליה אייתי מכסא מיגו כן אנא קאים עליה וקטל יתיה כיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדולה היה מתירא ממנו והיה מחלק את בניו ואת נשיו לשני מחנות שנאמר ויירא יעקב מאד ויצר לו [ל"ב, ח], באותה שעה עמד יעקב בתפלה לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע כתבת בתורתך ושור או שה אותו ואת

5

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 הלחיים ואם אין שם כהן מעלין אותו בדמים ואוכלו מפני הפסד כהן, שאני כהן דנתינה כתיבא ביה, השתא דאתית להכי תרומה נמי נתינה כתיבא בה, אלא תעזוב יתירא למה לי למפקיר כרמו וכו' כדלעיל, תנן התם מי שלקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני ר' אליעזר אומר זכה לו מיגו דאי בעי מפקר ליה לנכסיה והוי עני וזכי ומיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון דכתיב לא תלקט לעני לא תלקט לו לעני, ור' אליעזר לא ילקט לעני מאי עביד ליה להזהיר העני על שלו:לא תלקט לעני [יט, י] לא תסייע את העני,

6

ספר הלכות גדולות סימן לו - הלכות כתובות

 נמי בעל אריס הוא, אינמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא.(שם פה א) אבימי בריה דרבי אבהו הוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ביד רב חמא בריה דרבה בר אבוה, אזל פרעינהו, אמר להו הבו לי שטרא, אמרי ליה הני סטראי נינהו. אתא לקמיה דרבי אבהו אמר ליה מיגו דאי בעאי אמרי לא היו דברים מעולם יכלי למימר סטראי נינהו. לעניין שלומי שליח מאי, אמר רב אשי חזינן אי אמר ליה שקול שטרא והב זוזי משלם, הב זוזי ושקול שטרא לא משלם, ולא היא בין כך ובין כך משלם דאמר ליה לשליחא לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.ההיא איתתא דאפקידו

7

ספר הלכות גדולות סימן מג - הלכות בבא קמא

 כדבריו ומשנת רבי אליעזר קב ונקי, לית הילכתא כוותיה דאין למידין הלכה מפי תלמוד, ועוד מדלא קתני לה לדרבי אליעזר בן יעקב במתניתין, אי נמי כי מנינן אפוטרופא ליתומים למיזכא להו כי דתנן (שם יא ב) זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו, והני מילי בקטנים אבל בגדולים מיגו דזכי לנפשיהו מיחב נמי חייבינן.אמר שמואל (ב"ק יא א) תנא אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין, ואני אומר אף לשואל ואבא מודה לי. איבעיא להו ואבא מודה לי אף לשואל דשמין, או דילמא דאין שמין, ת"ש דההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה ואיתבר, אתא לקמיה דרב אמר

8

ספר הלכות גדולות סימן מד - הלכות בבא מציעא

 והנך תרתי בנתא שכיבא חדא מינייהו ושבקא ינוקא, אמר אביי היכי ליעביד להו להני ניכסי, ניחתיה לינוקא, דילמא איתה לסבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי, (לאחתה) לאחתא, דילמא שכיבא סבתא ואין מורידין קרוב לניכסי קטן, אלא אמר אביי פלגא מהא מחתינן לה לאחתא, ואידך פלגא מוקמינן אפוטרופא לינוקא, רבא אמר מיגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא מוקמינן לאידך פלגא. לסוף שמעו דשכיבא סבתא, אמר אביי תילתא יהבינן לאחתא ותילתא לינוקא, ואידך תילתא, דנקא מחתינן לאחתא ואידך דנקא מוקמינן אפוטרופא לינוקא, רבא אמר מיגו דמוקמינן אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי לאידך דנקא.מרי בר איסק ואמרי לה חנא בר איסק אתא ליה אחא מבי

9

ספר הלכות גדולות סימן מו - הלכות בבא בתרא

 גופא דעובדא היכי הוה, אמר ליה ארעא הוה נקיטנא בשטרא מאבוהון דיתמי (שם לג א) ואכלתה שני חזקה והא אית לי זוזי אחריני עליה, ואמינא אי מהדרנא לה לארעא ואמינא דאית לי גביה זוזי הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, אלא אוכלה שיעור זוזיי דכי מהדרנא להו ארעיהו מיגו דאי בעינא אמינא לקוחה היא בידי כי אמינא דאית לי זוזי אחריני עליה מהימננא, אמר ליה לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דהא איכא קלא עלה דארעא דיתמי היא, אלא אהדרה ניהלייהו ולכי גדלי יתמי זיל אישתעי דינא בהדיהו.קריבי דרב אידי בר אבין כי הוה קא שכיב אמר

10

ספר הלכות גדולות סימן מז - הלכות נידוי

 איזי גופא דעובדא היכי הוה, א"ל ארעא הוה נקיטנא במשכנתא מאבוהון דיתמי ואכלתה שני חזקה והוה אית לי זוזי יתירי עליה, ואמינא, אי מהדרנא לה לארעא ואמינא דאית לי זוזי גביה הא אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, אלא אוכלה שיעור זוזיי דכי מהדרנא להו ארעייהו מיגו דאי בעינא אמינא לקוחה היא בידי כי אמינא דאית לי זוזי אחרינא מהימנא, א"ל לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דהא איכא קלא עלה דארעא דיתמי היא, אלא אהדרה ניהלייהו ולכי גדלי יתמי אישתעי דינא בהדייהו.אמר רב יהודה אמר שמואל (כתובות ק ב) מטלטלין של יתומים שמין אותן

1234567891011121314151617181920