מחילה

מחילה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור מחילה. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר אין דנים את האדם לפי צערו

 מה שאמר. והם לא בקשו על עצמם, על מה שהטעוהו במענה לשונם.[אות כח] רבי יהושע דסכנין בשם רבי יודא אמר, כל החושד בכשרים, ראוי ללקות בצרעת. דכתיב, אשר נואלנו ואשר חטאנו. וכתיב, אל נא תהי כמת. חבריו של איוב חשדוהו במה שלא היה בו, ולא בקשו ממנו מחילה, ולא בקשו על נפשם, עד שביקש איוב עליהם רחמים. והקב"ה הודיע להם, שחטאו במה שחשדוהו. ולפיכך, ועבדי איוב יתפלל בעדכם.[אות כט] ואמר רבי יוסי בן קסמא, מ"ד כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה. מאי נבלה, זו צרעת. דכתיב, ואביה ירק ירק בפניה, ותרגם רבי יוסי ואביה מנבל ינבל

42

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת וירא מאמר האף תספה צדיק עם רשע

 לו סלחתי כדברך. ויש כאן השמטת המעתיק, והכי גרסינן לא זז מתמן עד דמחל קב"ה לישראל. הה"ד, וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו וכתיב ויאמר ה' סלחתי כדברך. כי כן גרסינן בזהר פרשת ויקרא דף ע"ז אות רל"ה ע"ש. והוא מוכרח, כי לא יתכן שלא יביא הכתוב של מחילה הנאמר בעגל, ויביא רק הכתוב, סלחתי כדברך, הנאמר במרגלים.[אות רכא] אבל אברהם וכו': אבל אברהם לא התחשב אלא אם נמצא בהם צדיקים. ואם אין בהם צדיקים, לא התפלל. ועל כן לא היה עוד איש בעולם שיגין על דורו כמו משה, שהוא רועה הנאמן.[אות רכב] ויגש אברהם ויאמר

43

פירוש הסולם לזוהר חדש - רות מאמר אשרי משכיל אל דל

 בעל השלום, עושה שלום במרומיו, צריך למי שיעשה לו שלום. והלא השלום שלו.[אות כא] אלא העני בשעה וכו': ומשיב. אלא העני בשעה שרואה את עצמו בדוחק הוא עושה מריבה כלפי מעלה. והמחזיק בידו של עני, ועושה עמו צדקה, כביכול עם הקב"ה עושה שלום. לפי שגורם לעני, שמבקש מחילה מלפניו יתברך, על שזרק דברים כלפי מעלה. ואז עושה שלום בינו לבין קונו. מי גרם לו לעשות שלום. זה הנותן צדקה לעני, והחזיק בידו. שכתוב או יחזיק במעוזי וגו', וזה הוא הדל. והקב"ה מהו אומר, אין דנים את האדם על מה שדיבר בצערו.

44

ספר הלכות גדולות סימן מד - הלכות בבא מציעא

 מצי יהיב סימן ושקיל ליה, מעיקרא דהוי ייאוש, (שם כב ב) והילכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא הני תמרי זיקא היכי אכלינן להו, א"ל כיון דאיכא בהמה וכלבים [נ"א שקצים ורמשים] דאכלי להו מסח דעתיה מינייהו ומיאש, יתמי דלאו בני מחילה מאי, אחזוקי כולה באגא ביתמי לא מחזקינן, מוחזק ועומד מאי, כרכתא מאי, א"ל הכי נמי דאסיר. אמר רב זביד משמיה דרבא (שם כג א) כללא דאבדתא מכי אמר ווי לי לחסרון כיס מייאש מיניה.ואמר רב זביד משמיה דרבא הילכתא מצא מעות כרוכות ברשות הרבים הרי אילו שלו. ברשות

45

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער לה

 נמי שנינו דכולי עלמא שוה שתא בחמשה ושוי שיתא בשבעה כ"ע לא פליגי דאזלינן בתר מקח ואונאה הוי, כי פליגי דזבין שוה חמשה בשתא ושוה שבעה בשתא לשמואל דאזיל בתר מעות אידי ואידי אונאה היא לרב כהנא דאזיל בתר מקח שוה חמשה בשתא הוי בטול מקח, שוה שבעה בשתא הויא מחילה, ושמואל אמר כי אמרינן הוי מחילה ובטול מקח היכא דאיכאד) שתות משני צדדים היכא דליכא שתות אלא מצד אחד אונאה היא, וקבעו הלכה כשמואל ותניא כותיה דשמואל מי שהוטל עליו ידו על העליונה.ה) רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאונתני מכר לו שוה

46

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער לה

 והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער להא) ב"מ דף נ"א ע"א.ב) ב"מ דף נ' ע"ב.ג) ב"מ דף מ"ט ע"ב, ובגירסא שלפנינו רב אמר שתות מקח וגירסת הרי"ף רב כהנא כגי' רבינו.ד) הגירסא שלפנינו כי אמרינן הוי מחילה ובטול מקח היכא דליכא שתות משני צדדים כו' וראיתי ברי"ף שגורס כגירסת רבינו ולא יכולתי להבין דבריהם ע"פ שיטת הש"ס. וחפשתי ומצאתי ברי"ף דפוס ישן בזה"ל כי אמרינן מחילה וביטול מקח היכא דאיכא משני צדדים אבל היכא דאיכא מצד א' אונאה הוי, ומגירסא זו יש להבין ראיה לשיטת הה"מ פי"ב ממכירה הל"ג ודלא כשי' הרמב"ם והמרדכי ועמ"ש

47

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הערות זר זהב שער נז

 שהגהתי לקמן וביותר תימא במש"ר והיכא שהמוכר הטיל באותו סחורה והא בידוע דעירב בין למ"ד דינא ובין למ"ד קנסא מנפה הכל, וכדי להבין דברי רבינו צריך אני להאריך קצת, דהנה בהא דאמרינן אמרי לי' דינא ואמרי לי' קנסא כתב הרשב"ם הנ"מ בידוע דלא עירב דלמ"ד קנסא אפילו טפי מרובע הוי מחילה, ולמ"ד דינא מנפה כולו, והר"ן מפרש ג"כ הנ"מ בידוע דלא עירב אלא דסובר דלמ"ד קנסא אי איכא יותר אינו מקבל אלא רובע ולמ"ד דינא אינו מקבל כלום, וכ"מ בהרא"ש שם עיי"ש ולשיטתו לישנא דקנסא לקולא וכתב הרא"ש דעבדינא כלישנא דקנסא לקולא וכ"כ הב"י בשם ר"י ב"ר חסדאי. והרמבם בפ'

48

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 לומר דעד שתות לאו דוקא אלא אפילו שתות בכלל דהמקח קיים ומחזיר האונאה ומוכרח כן לפרש דדברי השו"ע הם לשון הטור סי' ק"ט וקפ"ב ושם כתב לשון זה בשם רבינו יונה וגם בשו"ע סי' רכ"ז סע"ל כתב שיטת ר"י בזה"ל ויש מי שאומר שדינו כשאר כל אדם דעד שתות הוי מחילה דמשמע אבל שתות דין הוא דמחזיר רק האונאה ומשום דשם מקומה בפרטי דיני האונאה להכי דייק בלשונו אבל בשאר סימני השו"ע דאיירי בעיקר לאפוקי מאותם הסוברים דדין הלוקח הוא כדין המשלח סגי במש"כ דעד שתות המקח קיים דדין הלוקח כשאר בנ"א וממילא שתות נמי המקח קיים אלא דמחזיר האונאה [

49

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 אבל אינו מחזיק את גוף הרשות ולכן לאלתר הוי חזקה דבדברים אלו לא קפדי אינשי ומחלי לאלתר, אבל בדברים כאלו המבואר במתניתין דף נ"ז דהחזקה היא בגוף החצר להשתמשות אלו ובזמן שהוא ישתמש הרי הבעלים נמנעים מלהשתמש באותו מקום, ומשום כך חשיב הך חזקה כבא להחזיק בגוף הקרקע דל"ה מטעם מחילה אלא בטענה אתה מכרתו לי או נתתו לי לאותו תשמיש ולכן בעי שיחזיק ג' שנים, ויעוי' מזה בקצוה"ח סי' קנ"ג סק"ג מה שמבואר שיטות אלו.ופריך בסוגי' מ"ש רישא דבהעמדת בהמה כדי בלא מחיצה אין זו חזקה ומ"ש סיפא דבעשיית מחיצה קנה ומשני אמר עולא כל שבנכסי הגר קנה

50

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לה

 פסק רבינו כוותי', היכא נעביד כה"ג הנה דעת התוס' בדף מ"ט ע"ב ד"ה שתות כפי מה דמפרש המהרש"א בכונתם ע"פ דברי המרדכי דאזלינן בתר צד המקח כיון דההונאה והטעות תלוי במקח א"כ משכחת ביטול מקח אם לפי המקח הוא יותר משתות אף דלפי המעות הוא פחות משתות וכן איפכא דהוי מחילה אם לפי המקח הוא פחות משתות ולפי המעות הוא יותר משתות וכ"פ הרמ"א חו"מ סי' רכ"ז סע"ד, אבל רבינו דנקט רק הדוגמאות ביתר על שתות משני הצדדים אז בטל מקח, וכן בפחות משתות משני הצדדים אז הוא דין פחות מדין אונאה הי' מוכח מזה דאינו סובר כשיטת המרדכי, אלא

1234567891011121314151617181920