מחילה

מחילה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור מחילה. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

פירוש הרא"ש על התורה שמות פרשת תרומה פרק כה

 את כל אשר אצוה אותך בגימ' תרי"ג מצות:(כז) השולחן של זה"ב טהור נוטריקון זן הארץ בונה ירושלם אלו מן התורה הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה:(לא) תיעשה המנורה רמז לעשרה מנורות שעתיד שלמה לעשות ועשית מזבח נוטריקון מחילה זכות ברכה חיים:

192

רבינו יונה משלי - הערות פרק יב

 ולא אמרו כן בשאר עבירות חמורות, אכן דימו אבק הרציחה אל הרציחה, וכמו שאמרו כי יהרג ולא ירצח. ודומה לזה אמרו שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים וכו'. וראה ספר חסידים סימן נד.46 בירושלמי בבא קמא פ"ח ה"ז: המוציא שם רע אין לו מחילה עולמית. ומפרש רבינו שפוגמו בפגם משפחה, וכן בשערי תשובה ש"ג, קיא: וארז"ל כי המוציא שם רע בדברי פגם משפחה אין לו כפרה עולמית, כי לא דיו במחילת החיים אשר המה חיים עדנה, כי סבב להחפיר ולהבאיש מולדתם אשר הולידו. ושם רח: בעל לשון הרע אחר אשר יצא הדבר מפיו, לא יוכל לתקן,

193

רבינו יונה משלי - הערות פרק כא

 לפי הנראה נוטה לכף חובה יותר, אם משום צד ענין יכול לדונו לזכות, יש לו לומר לטובה נתכוון. אבל אין הדברים בצדיק גמור ולא ברשע גמור, כי הצדיק אפילו במעשה שכולו רע ונוטה לכף חובה מכל עבר, ידינהו לטובה לאמר כי שגגה היתה שיצאה מלפני השליט, והנה ניחם והביט ובקש מחילה, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות יט, א): אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתך, אלא אימא ודאי עשה תשובה. פירוש, שמא ס"ד, כיון שהוא ת"ח, ועד עתה לא אירע דבר קלקלה בידו על כל פנים, מיד עשה תשובה. הנה לך

194

רבינו יונה משלי - הערות פרק כח

 שנאמר: "חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי" (תהלים לב, ה), ונאמר: "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" (ירמיה ב, לה). וחכמי ישראל ז"ל פירשו (יומא פו, ב): פעמים שהמכסה פשעיו לא יצליח - כמו בעבירות שבין אדם לחבירו, כי אין לו כפרה עד אשר ישיב הגזלה והחמס והעושק, ועד אשר יבקש מחילה מאשר הציק לו או הלבין פניו או ספר עליו לשון הרע. או בעבירות שבין אדם למקום שנתפרסמו לבני אדם, כי העושה עבירות בפרהסיא מחלל את השם, וחייב להתאונן ולהתאבל עליהם לפני בני אדם לקדש את השם. וזהו שכתוב: "כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך" (ירמיה לא,

195

רד"צ הופמן ויקרא פרק כג

 ביום - הכיפורים. ועוד נסמך כאן הדין, כי בתשיעי יש להתחיל בצום רק בערב, ואילו ביום חייבין לאכול (יומא פא, ב). האכילה בערב יום - הכיפורים מבליטה את העינוי ביום - כפור, כהבעה נכונה לרעיון הכפרה (הירש).מהותו של יום - הכיפורים משתקפת באופן ברור ומדויק בשם שהוא מכונה כו. ביום זה ניתנת מחילה כללית וקרבים קרבנות לכפרה, כדי לטהר את הקודש "השוכן בתוך טומאות ישראל". לפי "סדר עולם" (השוה רש"י לדברים ט, יח) ירד משה ביום - הכיפורים מהר סיני ושני הלוחות השניים בידו ובישר את הסליחה על עוון העגל. אולם מאורע זה אי - אפשר שהיה הגורם לקביעת יום - הכיפורים בעשרה בתשרי, כי לפי

196

רד"צ הופמן דברים פרק י

 רד"צ הופמן דברים פרק י[פרק י]פסוקים א - ב.בעת ההיא. יכול להתייחס רק לזמן התפילה (פסוק כו), שהרי אין לחשוב שמיד עם שבירת הלוחות על ידי משה רבינו צוה ה' לעשות חדשים. קודם כל היה משה רבינו צריך להשיג מחילה שלימה בשביל ישראל ורק אחרי כן חידש ה' את בריתו עמהם. אבל כיון שכאן נאמר "עלה אלי ההרה", משמע שתפילתו של משה רבינו הנזכרת למעלה לא נאמרה על ההר, אלא למטה במחנה, כמו שלימדונו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר פרק מו ובתנא דבי אליהו זוטא פרק ד. (הגהת הרא"ש בסוף מסכת ראש השנה לפרקי דרבי אליעזר, צריכה עיון גדול).

197

רד"ק בראשית פרשת לך לך פרק יב

 ג') שמשמעו ברצונה, לפי שהיתה ברצונה פנויה והולכת להנשא למלך:(טז) ולאברם הטיב בעבורה - מיד שלקחה הטיב לו בעבורה לפי שאמרה אחי הוא, ומה היא הטובה ששלח לו צאן ובקר, ולהנאתו הטיב עמו פרעה שהיה סבור שתהיה לו לאשה, אבל אחר כן לא פייסו ולא בקש ממנו מחילה אלא ששלחו מארצו ולא כן עשה אבימלך. ופירש ויהי לו, מאת פרעה ששלח לו:(יז) וינגע - באותה הלילה שלא יוכל לגעת בה:ואת ביתו - אנשי ביתו והם שריו שהללוה לו ולקחוה לו, או פירש כל אנשי ביתו אנשים ונשים, כדי שיכירו כי אצבע אלהים הוא:על דבר שרי - ולא יאמרו כי דרך

198

רד"ק תהלים פרק כה

 מה שכון בהם מאשר הם אדם, והוא ההשגה, ומפני הכרחי הגוף יבקש צרכיו ההכרחיים, לחם לאכול ובגד ללבוש מבלתי מותר:(יא) למען שמך ה', שנקרא שמך טוב וסלח, וסלחת לעוני, העון המיוחד שהוא גדול מכל העונות שעשה, והוא עון בת שבע. אמר, אף על פי שביקשתי מלפניך מחילה וסליחה על חטאתי ופשעי, על אותו העון אני שונה לך לבקש מחילה, כי רב הוא:(יב) מי זה האיש ירא ה'. מי שירצה להיות ירא ה' יכין לבבו, יורנו בדרך יבחר, כי האל יעזור אותו ויורנו בדרך שיבחר האל שילך בה האדם, והיא הדרך הטובה. ויש מפרשים (ראב"ע): שיבחר האדם:(יג) נפשו

199

רד"ק תהלים פרק ל

 סבורים שלא יהיה שלמה מלך. וכיון שהמלך וראו כי הצליח הדבר, כי הקושרים עם אדוניה לא עמדו במרדם וברחו איש לאהליו, הכירו כל ישראל כי מה' היא מלכות שלמה. וכיון שרצה האל כי בן שנולד לו מאותה האשה יהיה מלך על כל ישראל ידעו באמת כי נמחל לדוד אותו עון מחילה גמורה ושלימה. והראה לשלמה צורת הבית לעיני כל ישראל והתנדב הוא לבנין הבית והתנדבו בו בני ישראל לפניו. לפיכך חיבר מזמור שיר חנוכת הבית על זה הדרך שהזכיר בו סליחת חטאיו שהיא רפואת נפשו, כי בזה הענין נודעה הסליחה לכל אדם:(ב) ארוממך ה' כי דליתני, שטבעתי בבור החטא

200

רד"ק תהלים פרק נא

 עליך כי אמרת דבר אחד ועשית תמורתו, ואחר שאמרת שתשא חטא הרשעים השבים שא חטאתי. ואדוני אבי ז"ל פירש: לך לבדך חטאתי, כי אילו היה אוריה חי היה החטא לך ולו, אבל עתה שהוא מת לך לבדך חטאתי. אני מודה לך החטא כי כל חטאתי נשארות לך ואין לי לבקש מחילה אלא ממך מדבר בת שבע ומאוריה שסבבתי מיתתו:(ז) הן בעוון חוללתי. כתב החכם ראב"ע, בעבור התאוה הנטועה בלב האדם כאילו בעון חולל. והטעם כי בשעת הלידה היצר הרע נטוע בלב. ויש אומרים כי זה רמז לחוה שלא ילדה רק אחר שחטאה. ואדוני אבי ז"ל פירש, כי יאמר דבר

1234567891011121314151617181920