מחילה

מחילה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7755 מקורות עבור מחילה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

יוסף תהילות תהלים פרק יט

 כמשז"ל בילקוט ריש תהלים ע"פ זה. ויתכן לפרש שגיאות מי יבין במ"ש הרב זרע בירך הנז' דף כ"ד ע"א דהשם המפורש נקרא לב"י שהוא גימט' מ"ב ואסור להוציא בשפתיו וכתב השל"ה ע"פ תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות כי המתעסקים בשמות הקדש בנסתר אסור להוציא בשפתיו ופעמים בבלי דעת מוציאים ובקש מחילה על שגיונות והאריך הרבה שם בס' זרע בירך בביאור פ' כי בשרירות לב"י וכו' למען ספות הרוה את הצמאה לאוסופי חטא שלותא על זדנותא עיין שם באורך. וזהו שאמר שגיאות מי יבין ועל כן מנסתרות מעסקי בנסתרות נקני אם בשוגג אוציא שמות הקדש, גם מזדים שלא אוציא במזיד חשוך

142

יוסף תהילות תהלים פרק ל

 הפסק וזה רמז שמע ה' וחנני מטעם ה' היה עזר דשכינה עמי וגם לי שאמרת לי מלך ואין לו הפסק וזה רמז ה' היה עזר לי והוא רמז בלשון תפלה וה' יודע כונתי הפכת מספדי על אבשלום ונסתלקתי מהמלכות וזהו למחול לי כשחזרתי למ' גדול מכפרת וזהו למחול לי לשון מחילה וכמ"ש הרב פרשת דרכים ז"ל דזה שהיה הדיוט וחזר לגדולה הי"ל לכפרה ע"ש באורך:א"נ הפכת מספדי ענין בת שבע למחול לי שמחלת לי ששלמה בנה של בת שבע מלך וזה הורה שלא חטאתי בבת שבע דמשבט שמעון לא הי' שופט בשביל זמרי. פתחת שקי ותאזרני שמחה היא השכינה

143

יוסף תהילות תהלים פרק קלט

 יום דלמפרע חלף הלך הכל דהוחזק כפרן ולוקח שחד. וז"ש גלמי ראו עיניך החומר דמזה חוטא האדם. ועל ספרך כלם יכתבו כמ"ש וכל מעשיך בספר נכתבים אם לטוב אם למוטב ימים יוצרו לתקן או לקלקל להציל או ליענש. אך ברוב רחמיו ולו אחד בהם כמסורת דקרי ולו והוא יה"כ יום מחילה וסליחה וכפרה ואין לו רשות ליגער לאסטוני. ומזה נולד שהוחזר כפרן ולוקח שחד ואבד כל הימים ולא אחד בהם כדכתיב. א"נ במ"ש הרב מהר"י ביערות דבש כי רב מאד טובה לישראל ששבת נשאר לנו לבד דאי לא ח"ו היה כמילת ישמעאל עש"ב והיינו ולו אחד בהם וכתיב ולא אחד

144

כלי יקר בראשית פרשת ויחי פרק נ

 לפי דבריהם שחשבוהו למוציא דבה, החטאת הוא מה שמכרוהו לעבד, ויש להם קצת התנצלות על זה לומר לפי שהביא דבתם לומר שקוראין לבני השפחות עבדים, על כן גמלו לו כמותו למוכרו לעבד, על כן נאמר שא נא לפשע אחיך לפי שעל הפשע אין להם שום התנצלות, על כן הם מבקשים מחילה ורחמים, אבל וחטאתם דין הוא שתמחול כי רעה גמלוך, רצה לומר שיש להם קצת התנצלות שגמלו לך אותה הרעה דהיינו הדבה רעה. ובזה מיושב למה הקדים הפשע לחטאת, כי אין זה דרך המבקשים לבקש תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על הקטן איפכא מבעי ליה, ולהנחתינו הוא מיושב:סליק

145

כלי יקר שמות פרשת בא פרק י

 רצה לומר עתה תיכף שא נא חטאתי ואחר כך העתירו בעדי אל ה' אלהיכם. ומה שאמר שא נא ולא אמר שאו נא, כי אולי לפי שמשה נתגדל בביתו של פרעה ידע בו פרעה כי הוא איש עניו מאד ושרי ומחיל לכל מאן דמצער ליה על כן חשב שאין צורך לבקש מחילה כי אם מאהרן שלא ידע פרעה מה טיבו:ומה שאמר ויסר מעלי רק את המות הזה, יש אומרים שביקש שלא יסיר כי אם החיים כי המה מזיקים וממיתים אבל לא המלוחים שכבר מתו כי אינן ממיתים ומזיקים, והקב"ה לא נעתר לו בזה ושלח אף המלוחים:(כא) וימש חושך. לשון

146

כלי יקר ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 בבריות כולם בכלל העת חוץ מיום זה שאין לשטן ממשלה בו על כן אינו בכלל העת של כל ימות השנה אלא הוא עומד בעצמו נבדל מכל ימות השנה. וכשאמר ואל יבוא בכל עת, רמז שלא יבוא כלל בשום יום שהוא בכלל העת כי אם ביום שאינו בכלל העת והוא ביום מחילה וסליחה שישראל נמשלו בו למלאכי השרת שאינם נופלים תחת העת ואינו בכלל ימות השנה שהשטן המחטיא מושל בהם ועל כן אין דין ששלוחם של ישראל יבוא לראות פני השכינה. ונתן טעם לדבר כי בענן אראה רצה לומר אילו היה שם גילוי שכינתי להדיא לא הייתי צריך למנוע ממנו הביאה

147

מלבי"ם שמות פרשת יתרו פרק כ

 מחובר באדמה כי לא היה לו גג ולא שולים רק לוחות עצי שטים מסביב מצופים נחשת ומלאוהו אדמה ונתחבר עם אדמת המשכן כאלו הוא מחובר, שרוב שם אדמה בא על המחובר, וע"כ צריך שלא יבנהו ע"ג כפים או מחילות (כן גריס בגמ') כדי שיתחבר באדמה, ולדעתי אין הפי' שלא ימצא מחילה בעומק הקרקע שתחת המזבח דהא מבואר במשנה (פ"ג דפרה) דהר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום. וכבר התקשה בזה המ"ל (פ"א מה' בהב"ח), ומוכרח שאין איסור רק אם המחילה פתוחה למזבח שאז אינו מחובר באדמה, אבל אם כל המזבח מחובר באדמה ותחתיה מחילה שאינה פתוחה למזבח הלא נקרא

148

מלבי"ם משלי פרק יז

 בושת שאמר לאבנר מדוע באת אל פלגשי אבי הפריד אלופו ומיודעו, ומרד בו ונעשה שונאו. ויל"פ עוד, שר"ל המבקש אהבה מכסה פשע אחד, אבל אם הוא שונה ופושע פשע זה שנית אז מפריד אלוף, כי אז לא יוסיף סלוח לו, וכן רומז אצל ה' שאם האדם שונה בחטא לא ימצא מחילה, ועבר ושנה נעשה לו כהיתר:(י - יא) תחת גערה במבין וכו' אך מרי וכו', הכסיל לא תועיל לו הכאה שהוא יודע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני שגברה עליו התאוה, וההכאה לא תועיל רק לחסר לב, כמ"ש ושבט לגו חסר לב שהוא אינו ממרה ומורד בשאט נפש רק שלבו

149

מלבי"ם איוב פרק כח

 למעלה ע"י הרעש, יבא תחת שדי תבואה מקום אשר ספיר אבניה ועפרות זהב לו, ויתגלו עי"כ האוצרות שהיו אצורים בעומק תחתית:(ז - ט) נתיב לא ידעו עיט, שלח בחלמיש ידו (אופן ד' להתגלות המתכיות), שלפעמים ע"י נתיב אחד נעלם שבו נגר צינור מים מראש ההר אל מחילה שתחת ההר בצדו וימלא את המחילה, עי"כ לפי חקי כובד המים ודחקם יגביה את ההר ויעקרנו בכח גדול מאד כמו שבארו חכמי הטבע. והצינור הזה שהוא נתיב צר שלא ידעו עיט ולא הלך שם שום בע"ח, הוא שלח ידו בחלמיש והפך את ההר משרשו, והוא(י) בוקע בצורות יאורים, היינו מכסה ההר שהיה

150

מלבי"ם ביאור המילות ישעיהו פרק ס

 ט) ה' אלהיך, ולקדוש ישראל. הבדלה בארתי בכל הספר ועי' (ה' ט"ז):(יא) נהוגים. בארתי גדרו (מ"ט יו"ד) המונהג בהכרח:(יד) בני מעניך, מנאציך. המנאץ מבזה הדבר והם ילכו בעצמם, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יותרו ילכו שחוח לבקש מחילה: ה', קדוש ישראל. עיין הבדלם (א' ד'. ה' ט"ז) ובכל הספר:(טו) לגאון עולם משוש דור ודור. הגאון נקשר עם עצם הדבר בעצמו ע"כ אמר בו עולם שהוא הזמן הבלתי מתחלק. והמשוש נקשר עם בני הדורות שהם ישישו ע"כ אמר דור דור, כפי היסוד שהנחנו למעלה (י"ג כ'):(יז) ונגשיך. הנוגשים שלך, כמו חומותיך, שעריך:(יח) ישועה חומותיך. וכן

1234567891011121314151617181920