מזבח

מזבח מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10626 מקורות עבור מזבח. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ז

 הלכה האמר ר' שמעון אימתי בזמן שהיו בית דין אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידין שהיתה חנוכת המזבח ולא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערביים לא הקטיר קטרת בבקר לא יקטירו בין הערביים אמר ר' שמעון כולה היתה קריבה בין הערביים שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת סמים ולא את מזבח העולה אלא בתמיד של בקר ולא את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת ולא את המנורה אלא בנרות בין הערבים: הלכה ור' יוסי אומר כל שבעה ימי מלואים היה שולחן בטל בלא לחם לפי שלא נגמרה מלאכתן למוצאי שבת לא סידרו עליו את הלחם אלא

112

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ט

 אומרין בואו וקחו לכם פסולת המזבח: הלכה יבאין מביאין יין פחות מארבעים יום ואם הביא מגיתו כשר: הלכה יגאילים ממואב עגלים משרון כבשים ממדבר גוזלות מהר המלך ר' יהודה אומר כבשים שגביהן רחבים: הלכה ידכל העצים כשרים לגבי מזבח חוץ משל זית ושל גפן ר' אלעזר מוסיף חמשה עצים פסולין אף של שקמה ושל חרוב ושל דקל ושל מייש ושל אלן ושל סתירה מכל מקום הרי אלו פסולין אבל באלו רגילין במדבריות של תאנה ושל עץ שמן ושל אגוז: הלכה טומלח זו מלח סדומית שנ' ולא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואיזו זו מלח סדומית

113

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג

 וחייבין עליה כרת: הלכה יגהריני נזיר יגלח במקדש ויצא ואם גלח בבית חוניו לא יצא וחייבין על זבחיו כרת: הלכה ידהכהנים ששמשו בבית חוניו או במקומות אחרים בשעת איסור הבמה אסור בשעת היתר במה מותר שנ' אך לא יעלו כהני במות על מזבח י"י בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחינו: הלכה טויכול אם אכלו מצות בתוך אחיהן יהיו אסורין אם לאו יהיו מותרין אמור מעתה כשרין לחלק ופסולין לקרב בבעלי מומין: הלכה טזהרי שהיה טהור בשעת שחיטה ובשעת זריקת דמים ובשעת הקטר חלבים ניטמא הרי זה חולק בבשר ר' נהוראי אומר אפילו טהור בשעת זריקה

114

תוספתא מסכת מעילה (צוקרמאנדל) פרק א

 למזבח למערבו של כבש אחד לששים ושבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש כעגולי דבלה מעלין ושורפין אותן בקדושה שנ' בקדש הסך נסך שכר לי"י כשם שנסיכתו בקדושה כך שרפתו בקדושה ואומר ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויבן מגדל זה היכל יקב חצב בו זה מזבח וגם יקב חצב בו זה השית: הלכה יזכל הראוי למזבח ולא לבדק הבית לבדק הבית ולא למזבח לא למזבח ולא לבדק הבית אפילו חלב ואפילו גבינה ואפילו מורייס מועלין בהן הקדיש את הפרה מועלין בהן וולדה וחלבה חמור מועלין בו וחלבו ותרנגולת מועלין בה ובביצה: הלכה יחביצת

115

תוספתא מסכת מעילה (צוקרמאנדל) פרק ג

 הנהנה מחטאת ומאשם הרי זה מוסיף מביא חטאת ואשם אחר כבר קרבה חטאתו ילך לים המלח כבר קרב אשמו יפול לנדבה מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מקדשים קלים לאחר זריקת דמים מן העולה ומן האימורין מן קומץ ולבונה ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים יפלו ללשכה מקרבנות צבור יפלו לנדבה מהקדש מזבח יפלו להקדש מזבח מהקדש בדק הבית יפלו להקדש בדק הבית:

116

תוספתא מסכת מעשר שני (ליברמן) פרק ה

 שבשמים שנ' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים הלכה כווברך את עמך הכל בכלל הברכה שנ' ברוך אתה בעיר הלכה כזאת ישראל הכל בזכות ישראל שנ' וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ ואת האדמה הכל בזכות המזבח שנ' מזבח אדמה תעשה לי וגו' הלכה כחאשר נתת לנו הכל לפי מתנות שנ' ובתים מלאים כל טוב וגו' הלכה כטכאשר נשבעת זו שבועתו של אברהם אבינו שנ' ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען לאבתינו הכל בזכות שבטים שנ' שבועות מטות אומ' סלה ארץ זו ארץ עצמה מפאת קדים עד פאת ים נפתלי אחד

117

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק א

 מטמא אמר ר' טרפון הואיל ומקוה בחזקת טהרה הוא עומד לעולם זו בטהרתו עד שיודע שנטמא אמר ר' עקיבא הואיל ומקוה זה בחזקת טומאה הוא עומד לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך שטהר: הלכה יחאמר ר' טרפון למה זה דומה למי שהוא עומד ומקריב על גבי מזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשרה אמר ר' עקיבא למה זה דומה למי שהיה עומד ומקריב על גבי מזבח ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה: אמר ר' טרפון אתה מקישו לבעל מום ואני מקישו לבן גרושה וחלוצה נראה למי דומה אם דומה לבעל מום נלמדו מבעל מום אם דומה

118

תוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ח

 ניקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על מצורע ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו ונכנס ושוחט בצפון: הלכה יכל הסמיכות שבמקדש תכף שחיטה חוץ מזו שהיתה בשער ניקנור כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח חוץ מזו שהיתה בשערי ניקנור שלא יכול ליכנס בעזרה עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו מה שעשוי עשוי הקדים עולתו לאשמו ועלו לגבי המזבח וטעונין נסכים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה הקדים חטאתו לאשמו תעובר צורתו ויוצא לבית השרפה:

119

תוספתא מסכת נדרים (ליברמן) פרק א

 אכלנו כל שבטלו דבריו אסור ר' יהודה או' האומ' ירושלם לא אמ' כלום עד שיתכוין וידור כנגד ירושלם מודים חכמים לר' יהודה באומ' קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים שני אוכל לך שמותר שלא נתכוין לידור אלא לקרבן עצמו הלכה גירושלם לירושל' בירושלם היכל להיכל בהיכל מזבח למזבח במזבח אימרא לאימרא באימרא דיריים לדירים בדיריים עצים לעצים בעצים אישים לאישים באישים בזכין לבזכין בבזכין כולן שני אוכל לך אסור [לא אוכל לך מותר] חולין לחולין בחולין בין שאוכל לך ובין שלא אוכל לך מותר [לא] חולין שאוכל לך אסור חולין שאוכל לך לא יאכל לך מותר לא אוכל לך

120

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ב

 לכהן בין כהנת בין לויה בין ישראלית אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו בה שותפות ואין עולה כולה כליל לאשים מפני שיש לו בה שותפות כיצד הוא עושה הקומץ קרב בעצמו ושיריין קרבין בעצמן ר' לעזר בי ר' שמעון אומ' קומץ קרב בעצמו ושירים מתפזרין כהן עומד ומקרב על גבי מזבח מה שאין כן בכהנת הלכה זהאיש זכיי בבתו ובקדושיה בכסף ובשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה מה שאין כן באשה הלכה חהאיש עובר על מצות עשה שהזמן גרמא מה שאין כן באשה האיש עובר על בל תקיף ועל בל תשחית ועל בל תטמא למתים מה

1234567891011121314151617181920