מועדים

מועדים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2618 מקורות עבור מועדים. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ירמיהו פרק כד

 ירמיהו פרק כד(א) הִרְאַנִי יְקֹוָק וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל יְקֹוָק אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יְכָנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִַם וַיְבִאֵם בָּבֶל:(ב) הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ: ס(ג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר תְּאֵנִים הַתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת טֹבוֹת מְאֹד וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ: פ(ד) וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר:(ה) כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה

2

דניאל פרק יב

 דָנִיֵּאל וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר:(ו) וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת:(ז) וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה:(ח) וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה: פ(ט) וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ:(י) יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ:(יא) וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף

3

משנה מסכת בבא קמא פרק ג

 או שהיו שניהם רצים והזיקו זה את זה שניהם פטורין:משנה ז[*] המבקע ברשות היחיד והזיק ברשות הרבים ברשות הרבים והזיק ברשות היחיד ברשות היחיד והזיק ברשות היחיד אחר חייב:משנה ח[*] שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמים במותר חצי נזק שניהם מועדים משלמים במותר נזק שלם אחד תם ואחד מועד מועד בתם משלם במותר נזק שלם תם במועד משלם במותר חצי נזק וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמים במותר נזק שלם אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם תם באדם משלם במותר חצי נזק רבי

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק א

 ר' ליעזר. תשובה כמה דאת אמר [דברים י יב] ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'. רבי אחא בשם ר"י בן לוי אם זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה כיון שאמר לו ר' יהושע [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר' ליעזר. מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה. מתוך הקץ הדא ה"ד [שמות ב כג] ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו.

5

שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יט

 נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה הפרה שאוכלי פסח צריכין לה שנא' (במדבר יט) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת הוי כל בן נכר לא יאכל בו.ג אמרו רבותינו ג' דברים עשה משה והסכימה דעתו לדעת המקום, בהר סיני דרש ואמר אם ישראל שאינן מועדים לדברות א"ל (שמות יט) אל תגשו אל אשה, אני שאני מועד לדבור אינו דין שאפריש עצמי מן האשה והסכים הקב"ה עמו שנאמר (דברים ה) ואתה פה עמוד עמדי, והשניה דרש באהל מועד ואמר ומה אם סיני שלא היתה קדושתו אלא לשעת מ"ת לא עליתי אלא ברשות שנאמר (שמות יט) ויקרא אליו ה'

6

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יג

 כסף אחת בא נשיא יששכר והקריב ע"ש התורה לפי שהם אהבו את התורה יותר מכל השבטים שנאמר (ד"ה =דברי הימים= א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו' מהו לעתים ר' תנחומא אמר לקרסין ר' יוסי אומר לעבורים (שם /דברי הימים א' יב'/) לדעת מה יעשה ישראל באיזה יום יעשו מועדים (שם /דברי הימים א' יב'/) ראשיהם מאתים אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו שבט יששכר מעמיד (שם /דברי הימים א' יב'/) וכל אחיהם על פיהם שהיו מסכימים הלכה על פיהם ואומר (בראשית מט) ויט שכמו לסבול שהיו סובלים עול תורה ויהי למס עובד שכל מי שהיה טועה בהלכה היו שואלים

7

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לא - ותאמר ציון

 הוא שנאמר קומה ה' אל נשא ידיך, אמר הקדוש ברוך הוא אני מגביה כי אשא אל שמים ידי (דברים ל"ב מ'). דבר אחר קומה ה' אל נשא ידיך אמרו לו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם היזכר לאותה שבועה מה שנשבע המלאך, וירם ימינו ושמאלו ונשבע בחי העולם כי למועד מועדים, אמר להם [לא] המלאך לעצמו נשבע שאני ממהר להביא את הקץ לגאול אתכם משעבוד עול מלכיות, אלא אני נשבעתי כי אשא אל שמים ידי (שם /דברים ל"ב/), וכן לכן יחכה ה' לחננכם (ישעיה ל' י"ח) ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי וגו' (שמואל א' ג' י"ד)

8

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא

 לנו למחר ראש השנה, אמר להם החשבון בידם שנאמר החדש הזה לכם מסור הוא לכם, ואני ואתם נלך אצל בניי שכל מה שהם עושים נלך עמהם. אמר משה (ומי) [כי מי] גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד ז), ואין לשון קראנו אלא מועדים, שנאמר [אלה מועדי ה' וגו'] מקראי קדש (ויקרא כג לז), לכן כתיב החדש הזה.[יד] אמר להם הקב"ה לישראל בחדש הזה אתם נגאלים, אמרו לו תאמר שאתם נגאלים, ואנו עתידין להשתעבד פעם אחרת, אמר להם עד עכשיו יש לכם ראש וראשון, ראש זו מלכות בבל, שנאמר אנת הוא רישא

9

מדרש תנחומא (בובר) פרשת פינחס

 מן הקרבנות, שאם ילך אדם לאכסניא וקיבלו חבירו, יום ראשון מקבלו ומאכילו עופות, ובשני מאכילו דגים, [בשלישי מאכילו בשר], ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך עד שמאכילו קיטנית.[יז] ביום השמיני עצרת תהיה לכם. מהו לכם, אמר להם הקב"ה לישראל השמחה נאה לכם, ראשי חדשים נאים לכם, מועדים נאים לכם, ימים טובים נאים לכם, לכך נאמר תהיה לכם. שאל עובד כוכבים אחד את ר' עקיבא, א"ל למה אתם עושים מועדות, לא כך אמר לכם חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי (ישעיה א יד), א"ל ר' עקיבא אילו אמר חדשי ומועדי שנאה נפשי הייתי אומר, לא אמר אלא חדשיכם ומועדיכם, בשביל אותם מועדות

10

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

 לסנחריב, וכן לנבוכדנצר שמא הקריב אחד מהם איל אחד או פר אחד, לא דיים שלא הקריבו לפניך אלא הכעיסוך, ולמי נאה להוסיף שלוה וכבוד לישראל שנאמר יספת לגוי ואין גוי אלא ישראל שנאמר (שמואל ב ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עליך ליתן לנו מועדים ועלינו להיות מקריבין לפניך קרבנות כראוי, נכבדת נתת לנו ראשי חדשים ואנו מקריבין לפניך שנאמר ובראשי חדשיכם, נתת לנו הפסח הקרבנו לך, עצרת הקרבנו לך, ראש השנה הקרבנו לך, יוה"כ הקרבנו לך, וכן בחג אפילו מועד אחד לא בטלנו הקרבנות אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה עליך להוסיף לנו מועדות

1234567891011121314151617181920