מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

תוספתא מסכת עדויות (צוקרמאנדל) פרק ב

 חמש שתים שיהא נזיר שתים: הלכה הר' יהודה אומ' חמשה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הילל דם הנבילית בית שמאי מטמאין ובית הילל מטהרין א' ר' יוסי בר' יהודה אף כשטימאו בית הילל לא טימאו אלא בדם שיש בו רביעית שאם יקרש יהא בו כזית מודים בביצה טריפה שהיא אסורה מפני שגדלה באיסור על מה נחלקו על ביצת נבילה שבית הילל אוסרין ובית שמאי אומ' אם יש כיוצא בהן נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה: הלכה ור' אליעזר בן יעקב אומ' דבר אחד מקולי בית שמאי ומחומרי בית הילל בית שמאי אומ' שני מתנות מכשירות בחטאת ומתנה

72

תוספתא מסכת עדויות (צוקרמאנדל) פרק ג

 תוספתא מסכת עדויות (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה אהעיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאין שהוא טהור ומותר לאוכלי תרומה העיד ר' יהושע ור' פפייס על דף של נחתומין שחיברו במריש או בקורה ושקבעו במסמר שהוא טמא ור' אליעזר מטהר ואם לא קבעו כל צרכו הכל מודים שהוא טמא הם העידו שמעברין את השנה כל אדר שבראשונה היו אומ' עד הפורים עד שבא ר' יהושע ור' פפייס והעידו שכל אדר כשר לעיבור העיד מנחם בן סונגאי שהוצבע על מוסף יורה של שולקי זיתים שהוא טמא ועל של צבעים שהוא טהור שבראשונה היו אומ' חילוף הדברים וכשהושיבוהו בישיבה היו תמיהין עליו

73

תוספתא מסכת עוקצין (צוקרמאנדל) פרק ג

 יהודה ור' שמעון אומר אין מטמא טומאת אוכלין אמר לו ר' יהודה יש לך דבר שהוא חייב במעשרות ואינו מטמא טומאת אוכלין אמר לו ר' שמעון יש לך דבר שאינו מטמא טומאת אוכלין וחייב במעשרות אמר לו ר' יהודה אף אתם כפרתם בהלכה: הלכה ידתלתן הכל מודים שאינו מטמא טומאת אוכלין ביקיא מטמא טומאת אוכלין קור ששקל וטגנו מטמא טומאת אוכלין התמרים והגרוגרות שנתנו בקדרה בתבלין מטמא טומאת אוכלין עד שיבטלו מלאכול אדם ר' יהודה אומר חגבים שנתנן בקדרה והחבילו מטמאין טומאת אוכלין עד שיפסלו מלאכול לאדם: הלכה טואמר ר' יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על חלות

74

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ב

 הלכה ידאחד אילן ואחד כל הבהמה אבל שיח בור ומערה וגדיר מטפיס ועולה מטפיס ויורד אפי' מאה אמה הלכה טונתנו במגדל נעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ר' לעזר או' אם בעיר אבד עירובו עירוב אם בשדה אבד אין עירובו עירוב מודים חכמים לר' לעזר בבני חצר ובבני מרפסת שגבו את עירוביהן ונתנוהו בבית אע"פ שידוע שאין המפתח במקומו עירובו עירוב הלכה טזאמ' ר' יוסה אבטילס העיד משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר אי זהו ספק העירוב כשר עירב בתרומה ספק מבעוד יום ניטמא ספק משחשיכה ניטמא עירב בפירות ספק מבעוד יום נתקנו ספק משחשיכה נתקנו

75

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ד

 מלאחריה מערב אדם יום אחד לצפון ויום אחד לדרום יום אחד לצפון ויום אחד כאנשי אותה העיר מודה ר' ליעזר שאין מערבין חצי היום לצפון וחצי היום לדרום שאין חולקין יום אחד וחכמים או' כשם שאין חולקין יום אחד כך אין חולקין שני ימים אמ' להם ר' ליעזר אי אתם מודים במערב ברגליו ביום הראשון שצריך לערב ברגליו ביום השיני נאכל עירובו עד שלא חשיכה אין יוצא עליו ביום השיני אמרו לו אבל אמ' להם הא לוי שני ימים הן אמרו לו אי אתה מודה שאין מערבין מיום טוב לחבירו אמ' להם אבל אמ' לו הא לוי יום אחד הוא

76

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ז

 חצר שגגותיה מבוצרין כל אחד ואחד רשות לעצמו הלכה ידכל גגות העיר רשות אחת אסור לעלות ולהוריד מחצר לגגות ומגגות לחצר וכולן ששבתו בחצר מותרין ליטלטל בחצר ושבגגות מותרין ליטלטל בגגות דברי ר' מאיר וחכמים או' כל אחד רשות לעצמו אמ' להם ר' מאיר אי אתם מודים באנשי חצר ששכחו ולא עירבו שאסור להכניס ולהוציא מחצר לבתים ומבתים לחצר וכולן ששבתו בחצר מותרין ליטלטל בחצר מה נשתנה גג מחצר אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין תחתיה דיורין תאמר בגגות שיש תחתיהן דיורין אמ' להם אף חצר פעמים שיש תחתיה דיורין אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין כל

77

תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק א

 הרבים ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים הבור והניר וזרע וקוצר לשחת ושלשה תלמים של פתיח ואמת המים שאינה יכולה ליקצר כאחת ר' יהודה או' אם עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק ואם לאו אין מפסיק אכלה חגב אכלה גוביי קירסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה הכל מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק הלכה טקצר חציה ומכר את הקצור קצר חציה והקדיש את הקצור נותן פאה מן האחד על הכל המדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת ואם היו ראשי שורות מעורבין נותן פאה מאחת על הכל המארג חייב בתחלתו וחייב

78

תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ג

 משום ר' (יהודה) שמעון אפי' אחרים עוברין בדרך וראו את העומר ששכחוהו אין שכחה ר' שמעון בן יהודה או' משם ר' שמעון אפילו אחרים עוברין בדרך וראו את העומר ששכחוהו פועלין אין שכחה עד שישכחוהו כל אדם ר' יהודה או' העושה כל שדהו עומרים מעמר להן כמעמר לגדיש חררה בגדיש מודים בית שמיי ובית הלל שאם הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל ולא לגוים הפקר הלכה באמ' ר' אלעאי שאלתי את ר' יהושע על אילו עומרין נחלקו בית שמיי אמ' לי התורה הזאת על אילו העומרין הסמוך לגפא ולגדיש לבקר ולכלי' ושכחו וכשבאתי ושאלתי את (ר' ליעזר אמ' ר' ליעזר)

79

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק ג

 כפלים במעשר ולא שהיתה עינו צרה אלא שחש לדברי חכמים הלכה כאכיצד אוכלין נשרים בשבת שהיו פותחין גגותיהן ופרדסותיהן לעניים שהיו בשני בצרות והיו עניי ישראל נכנסין ואוכלין נשרים מתחת תמרים בשבת הלכה כבכיצד מתירין גזוזיות של הקדש אמרו להם אי אתם מודים לנו שגידולי הקדש אסורין אמרו להם אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות עצמן מפני שבעלי אגרוף באין ונוטלין אותן בזרוע

80

תוספתא מסכת פרה (צוקרמאנדל) פרק ט

 כשרה חציה מן הכשר וחצייה מן הפסול הזאה מטהרת בכל שהוא: הלכה ונפל לתוכן עכשוב שיבאו ביכאי דגה וצפרדע ונתבקעו ונשתנו הרי הן פסולין לא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן כשרין ר' יהודה אומר אף על פי שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן פסולין מפני שהן מודין והכל מודים בחגב שהוא פסול מפני שהוא מוריד והכל מודים בפקיעתה שאינה פוסלת ר' יוסי ור' שמעון אומרים נראין דברי רבן גמליאל בנחש וכדבריו אנו מורים אמר ר' יוסי והלא אין דברי ר' אליעזר בפרה אלא להקל שר' אליעזר אומר כשיטה ור' יהשע אומר כשישתה מפני שהיא משקה פיו ואם גירגר כשר: הלכה ז

1234567891011121314151617181920