מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק א

 הוא אם תלמיד חכם הוא הלכה זאלו ברכות שאין חותמין בהן המברך על הפירות ועל המצות וברכת הזימון וברכה אחרונה שבברכת המזון ר' יוסה הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה הלכה חאילו ברכות ששוחין בהן ברכה ראשונה תחלה וסוף מודים תחלה וסוף השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה הלכה טאילו ברכות שפותחין בהן בברוך [כל הברכות כלן פותחין בברוך] חוץ מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאין פותחין בהן בברוך ואין עונין עם המברך ר' יהודה היה עונה עם המברך ק' ק' ק' וגו' וברוך וגו' כל אילו היה קורא ר'

32

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ו

 לו בין ממין אחר בין מאותו המין תורם ונותן לו ואם משדה אחרת נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר מעשר ונותן לו קיבל הימנו זרע לתת לו פירות בגורן מעשר ונותן לו ממקום שחולקין על הגורן חולק לו בפניו שיויו קיבל ממנו מעות ליתן לו פירות לגורן הכל מודים שמעשר ונותן לו הלכה וישראל שקיבל מחבירו שדהו לקצור כשהוא שבלין כרמו לבצור בענבים זיתיו למסוק בזיתים נותן לו כמות שהן שדהו לקצור בחיטין כרמו לבצור ביין זיתיו למסוק בשמן מעשר ונותן לו הלכה זהעיד ר' יוסי בן המשולם שאמ' משום נתן אחיו שא' משום ר' אלעזר

33

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ז

 ישראל חולקין בשוה נישאת לכהן תרומה לכהן קיבל שדה מבת כהן תרומה לבת כהן נישאת לישראל חולקין ביניהן נתארמלה או נתגרשה חזרה לתחילתה הלכה יפרת כהן שהיית שומה אצל ישראל וילדה בכור בכור לכהן דברי ר' יהודה וחכ' אומ' בכור לשניהם אמ' להם ר' יהודה אתם מודים בפירות שדה שהן שלו אמרו לו אם שדה גופה שלו פרה גופה לשניהם אם פרה היתה גופה שלו בכור לכהן הלכה יאהנותן שדה קבלה לגוי ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשרות אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן צריך לעשר על ידן הלכה יבהנותן שדהו קבלה לעמי הארץ עד

34

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ד

 אליעזר אומ' הרי הוא כמת שהיה מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלין ואין חייבין עליהם משום נותר וטמא ר' עקיבא אומ' הורצה הציץ על היוצא אין מועלין בבשר קודשי קדשים אבל מועלין באימורי קדשים קלים וחייבין עליהן משום נותר וטמא נטמא הבשר וזרק את הדם בשתיקה הכל מודים שאין מועלין בבשר קודשי קדשים אבל מועלין באימורי קדשים קלים וחייבין עליהם ומשום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא: הלכה ושחט בשתיקה ויצא הדם חוץ לקלעים וזרקו חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו ויצא הדם חוץ לקלעים וזרקו חוץ

35

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ח

 הודו חכמים לר' שמעון שמביא קדשים לבית הפסול במה דברים אמורים בזמן שנתערבו חיין אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהן נתערבו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעבר צורתו יצא לבית השרפה: הלכה טותודה שנתערבה באיל נזיר שניהם יקרבו ויניף הלחם עמהן אמר ר' יהודה מודים חכמים לר' אליעזר באיברי הזבחים שנתערבו באיברי עולה שיקרבו מודה ר' אליעזר לחכמים שנתערבו ברובע ובנרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר ובכלאים ובטרפה ויוצא דופן שתעבר צורתן ויצאו לבית השרפה על מה נחלקו על שנתערבו איברי בעל מום בתמים שר' אליעזר אומר יקרבו ורואה אני דברי בעל מום בתמים כאילו הן עצים וחכמים

36

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יא

 העור ואח"כ זרק את הדם העור מותר דברי רבי ר' שמעון אומר העור אסור: הלכה יאשחטו ולא הפשיטו זרק את הדם ואחר כך נטמא הזבח העור אסר רבי אליעזר ברבי שמעון אומר יפשיט העור עם הבשר שחטו והפשיטו וזרק את הדם ואחר כך נטמא הזבח הכל מודים שהעור מותר: הלכה יבשחטו ולא הפשיטו ולא הספיק לזרוק את הדם עד שיצא הדם או ששחטו והפשיטו ולא הספיק לזרוק את הדם עד שיצא הדם יזרק עור ובשר אסורין ואף על פי שנזרק הדם עור ובשר אסורין שחטו ולא הפשיטו ולא הספיק לזרוק את הדם עד שלן הזבח העור אסור: הלכה

37

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אהרואה ראייה אחת של זב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי ואלו ואלו מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית שמאי אי אתם מודים שאם יראה למחר שהוא טמא הרי הוא כשומרת יום כנגד יום שאם תראה למחר שהיא טמאה: הלכה בהמסיט את הראייה בית שמאי אומרים תלוי בית הלל אומרים טהור משכבו ומושבו בית שמאי אומרים תלוי ובית הלל אומרים טהור: הלכה גראה שתי ראייות

38

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג

 פוסלין אמר ר' שמעון בן אלעזר לא נחלקו ר' מאיר וחכמים על הגלודה שהיא פסולה העיד יהודה בן ישעיה הבסם לפני ר' עקיבא שאמר משום ר' טרפון על הגלודה שהיא פסולה איזו היא הגלודה כל שהפשיט את העור ולא שייר בה כדי להעלות ארוכה ואם שייר כדי להעלות ארוכה הכל מודים שהיא כשרה וכמה היא כדי להעלות ארוכה רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי מבית חללה ולא משאר איבריה: הלכה חיש מן האיברין שהן פסולין אבר מדולדל בבהמה אין בו להעלות ארוכה בשר מדולדל בבהמה אין בו להעלות ארוכה נשבר העצם ויצא לחוץ ואין רוב עור ובשר

39

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק ו

 לחמתן והיו הכתות מתחלפות עליו ובאחרונה נמצא מת בידן ובא מעשה לפני חכמים ולא טמאו אלא כת האחרונה בלבד: הלכה חנגע באחד בלילה ואין ידוע אם חי אם מת ולשחר בא ומצאו מת ר' מאיר מטהר ספק רשות הרבים טהור וחכמים מטמאין שכל הטומאות כשעת מציאתן מודים חכמים לר' מאיר שאם ראהו חי מבערב אף על פי שהוא בא שחרית ומצאו מת טהור מפני שזה ספק רשות הרבים: הלכה טישן על גבי אבן ברשות הרבים בשחר ומצא עליה שרץ או רוק ר' מאיר מטהר מפני שספק רשות הרבים טהור וחכמים מטמאין שכל הטומאות כשעת מציאתן ומודים חכמים לר'

40

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק א

 שיריצו את ראשי אלא מעיד אני על משפחת בית עלובאי מבית צבאים ועל משפחת בית קיפאי מבית מקושש שהן בני צרות ומהם כהנים גדולים והיו מקריבין לגבי מזבח אמ' ר' טרפון תאיב אני שתהא לי צרת הבת ואסיאנה לכהונה אמ' ר' אלעזר אע"פ שנחלקו בית שמיי כנגד בית הלל בצרות מודים שאין הולד ממזר שאין ממזר אלא מן האשה שאיסורה איסור ערוה וחייבין עליה כרת אע"פ שנחלקו בית שמיי כנגד בית הלל בצרות ובאחיות ובספק אשת איש ובגט ישן ובמקדש את האשה בשוה פרוטה והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי לא נמנעו בית שמיי לישא נשים מבית הלל ולא בית

1234567891011121314151617181920