מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

ילקוט שמעוני תורה פרשת מצורע

 את בועלה, מצורעת שמטמאה בביאה אינו דין שתטמא את בועלה, ת"ל אותה פרט למצורעת, אמר אביי הכל מודין בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר, נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תפסי בה קידושין, סוטה נמי תפסי בה קידושין, תניא נמי הכי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר, ואביי שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל, תניא ותהי נדתה עליו יכול יעלה לרגלה ת"ל יטמא שבעת ימים, מה ת"ל ותהי נדתה עליו יכול לא יטמא אדם וכלי חרס, ת"ל ותהי נדתה עליו מה היא מטמאה

192

ילקוט שמעוני תורה פרשת אחרי מות

 והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה, כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה הוקשו כל העריות כולן לאחות אשה, מה אחות אשה לא תפסי בה קידושין אף כל העריות לא תפסי בהו קידושין, אי הכי אפילו נדה נמי, אלמה אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה אין הולד ממזר, אמר חזקיה אמר קרא ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה, ומה חזית דמקשת להו לאחות אשה ניקשינהו לנדה, קולא וחומרא לחומרא מקשינן, ושמרו את משמרתי בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזרה רצה מקיימה רצו אחרים מקיימין, אבל

193

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 יחלל. רבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה מ"ט לא יקח משום לא יחלל. ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קדש ולא בעל שאינו לוקה, להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא, ומודה רבא בכהן גדול באלמנה שאם בעל ולא קדש שלוקה ולא יחלל זרעו אמר רחמנא והרי חלל. ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קדש שאינו לוקח דרך הויה אסרה תורה. תנו רבנן אלמנה לא יקח [כא, יד] בין אלמנה מן האירוסין בין מן הנשואין, פשיטא מהו דתימא נילף אלמנה מתמר מה להלן מן הנשואין אף כאן מן הנשואין קמ"ל. ואימא הכי נמי דומיא דגרושה מה גרושה בין

194

ילקוט שמעוני תורה פרשת בחקותי

 מתחלה ועד סוף ברשות מאן דעביד תמורה, או לא, תיקו, ואם כל בהמה טמאה [כז, יא], א"ר יוחנן לרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, וריש לקיש אמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, וזה וזה מודים לר"ש דקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה וקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה ודברי הכל בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה, תניא כוותיה דר' יוחנן ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה לה' בבעלי מומין קבועין שפדו הכתוב מדבר, או אינו אלא בבהמה טמאה

195

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 ישראל אחים ורעים הם שנאמר למען אחי ורעי, והנואף אשת חברו הבעל שומע ושונאו ואף הנואף אינו יכול לראותו הוי משלח מדנים בין אחים] הרי שבעה דברים קשים שהסוטה עושה, אמרו רבותינו בשם רבי (חנינא) [הונא] אביו של רבי אחא הנואף והנואפת עוברים על עשרת הדברות, א"ל על תשעה אנו מודים (אלא על שבת) כיצד על אנכי שכל הנואף אשת חברו כופר בהקדוש ברוך הוא שנאמר כחשו בה' ויאמרו לא הוא, לא יהיה שנאמר כי ה' אלהיך אל קנא, ושתי פעמים אמור בסוטה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, ולמה שני פעמים לפי שהוא מקנא להקדוש ב"ה ולבעלה שנאמר

196

ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח

 מאי טעמייהו דרבנן גמרי חדש חדש ממדבר מה להלן ומעלה אף הכא מעלה, ורבי עקיבא מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוה ליה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין, או דילמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופיה מלמדין משום הכי מספקא ליה, אמר רב אשי הכל מודים לענין אבלות דיום שלשים כיום שלפניו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבלות, בערכך כסף חמשת שקלים, אמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה, מאי קא משמע לן תנינא חמש סלעים של בן בכור במנה צורי ושל דבריהם כסף מדינה,

197

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת

 כפורים פסולה, ובהאי קרא קמיפלגי והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא מר סבר מכלל שהוא טמא טומאה דכל התורה כולה ומר סבר טומאה דהא פרשתא, והזה הטהור על הטמא נתכוון להזות לפניו והזה לאחריו לאחריו והזה לפניו הזאתו פסולה, לפניו והזה על הצדדין הזאתו כשרה, אמר עולא הכל מודים בלשון לענין טומאה דגלוי הוא אצל השרץ מ"ט אשר יגע בו אמר רחמנא והאי נמי כנגיעה הוא, לענין טבילה כטמון דמי מ"ט ורחץ את בשרו במים אמר רחמנא מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי, לא נחלקו אלא לענין הזאה, הרי שהיה מזה ונתזה הזאה על לשונו, רבי מדמי לה

198

ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה

 לגלגל, אצל אלוני מורה שכם ולהלן הוא אומר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף כאן שכם, א"ר אליעזר בר יוסי בדבר זה זייפתי ספרי כותים אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שהייתם אומרים אלוני מורה שכם אף אנו מודים בדבר, אנו למדנוה בגזרה שוה אתם במה למדתם, ר' אלעזר אומר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דכתיב והיה בעברכם את הירדן, אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת בארץ הכנעני, [והלא] ארץ חוי היא, היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות היו יושבין, מול הגלגל והלא לא ראו את

199

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 אמר קיים פריה ורביה דהא הוו ליה, ריש לקיש אמר לא קיים גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בגיותו ונתגייר רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה דהאי לאו ראשית אונו הוא, ריש לקיש אמר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הכל מודים בעבד שאין לו יחס דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור:[רמז תתקכט] כי הוא ראשית אונו [כא, יז], את שלבו דוה עליו, יצא המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריו בכור לנחלה, ואין בכור לכהן שאין לבו דוה עליהם. הבכור נוטל פי

200

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה

 יהיה בארץ, חזר וחתם בשבחו של מקום שנאמר ועתה קומה ה' למנוחתך, ואף שמונה עשרה שתקנו חכמים שיהו ישראל מתפללין לא פתחו בצרכן של ישראל תחלה עד שפתחו בשבחו של מקום (שנאמר) האל הגדול הגבור והנורא מתיר אסורים, ואחר כך קדוש אתה ונורא שמך, ואחר כך רופא חולים, ואחר כך מודים אנחנו לך, דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד נגלה אלא בארבע לשונות, ויאמר ה' מסיני בא זה לשון עברי, וזרח משעיר למו זה לשון רומי, הופיע מהר פארן זה לשון ערבי, ואתה מרבבות קדש זה לשון ארמי, דבר אחר ויאמר ה'

1234567891011121314151617181920