מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 של עובר זה, אמרה להן מאיש פלוני וכהן הוא ר"א (ורבנן) [ור' גמליאל] אומרים נאמנת, ר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה. ואמרינן ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף היא אומרת מניה, והוא אמר אין מנאי, ומשום דקא מודים אסיק ר' יוסף הלכתא כר"א וכר"ג דאמרי נאמנת ואת לא תעביד עובדא להשיאה ליוחסין, ואי נשאית לה מפקינן לה מניה, אבל היכא דלא מודי ודאי רוב פסולין אצלה, ובתר רובא אזלינן ומאינש דעלמא היא מעברא והולד ממזר. והתיר לנו את הנשואות, פי' נשואות שלנו ע"י חופה הבאה מחמת קידושין,

182

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 הודאה, שנ' הפעם אודה [את] ה' (בראשית כט לה), לפיכך הודית על מעשה תמר, והצלת אותה ואת יולדיה מדין שריפה: יודוך אחיך. אמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעל ידיך ניצול יוסף מיד אחיו שלא הרגוהו, ועל ידיך ניצולו אחיך מידי שפיכות דמים, ולא נטרדו לגיהנם, לכך יהיו מודים לך, וכשהמליכו את דוד נתקיים פסוק זה: ידך בעורף אויביך. יהי רצון שתהא ידך נוצחת במלחמה, שהיא [יד] כנגד העורף. דהיינו מלחמות קשת, וכה"א בדוד ויאמר ללמד (לבני) [בני] יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר (ש"ב א יח), ספר הישר זה ס' (מעשה) בראשית, שכתוב בו מעשה הישרים,

183

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 המועד, כגון שהי' במדינת הים ובא בפסח או לאחר הפסח שבודק ואם מוצא חמץ שורפו ולא חיישינן דילמא אתי למיכל מיניה דהאי מיבדל בדיל מיני'.מתני' ר' מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש, ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש. פירוש שניהם מודים כי בתחלת שעה ששית ראוי לשרוף וחלוקתן בשעה החמישית כולה דר' מאיר סבר אוכלין, ור' יהודה סבר תולין, דאסיק ר"מ אדעתי' שמתברר לאדם סוף שעה חמישית ותחילת שעה ששית, ולפיכך יכול לאכול עד עת שריפה, ור' יהודה סבר טועה אדם בשעות ואין זה מתברר, לפיכך צריך לימנע מלאכול שעה אחת

184

פתרון תורה פרשת פינחס

 כך אין ברית התורה זזה מביתו, שנ' אמר ה' מעתה ועד עולם. וכן אתה מוצא באהרן על כן שהעמיד (ו)ג' כיוצא בו זה אחר זה נכרתה ברית לשלישי שאינה פוסקת לעולם, הדא הוא דכת' פינחס בן אלעזר בן אהרן וג'. הכהן, ומה הוא הכהן, אילא שלא יהו ישר' מודים בו, שהיו אומ' זה מבנות פוטיאל הוא יעשה עלינו (ועשה לנו) כהן, חס ושלום, טועים כל האומרים כן, אילא פינחס משבט אפרים היה שנ' ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פינחס בנו אשר ניתן לו בהר אפרים. וכי מה הוא נוטל נחלה בהר אפרים אילא מלמד שאמו משלבית אפרים

185

פתרון תורה פרשת והיה כי תבוא

 מלכות שמים, לפיכך משה מזהיר את ישר' ואמ' להם והיה כי תב' אל הארץ וג'.ולקחת מראשית כל פרי וג', יכול אם בכורו שתי תאינים ושתי גרוגרות יביאם ביכורים, תל' לומ' ראשית, מן המובחר, יכול יביא קמח ויביא פת ויביא שמן ויביא יין, תלמ' לומ' פרי על הפרי מודים ואין מודים על שאינו פרי. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אל' וג' זה בית הבחירה. ובאת אל הכהן אש' יהיה בימים וג' ובאת עד זמן שמחה אתה מביא בכורים, מנין אף לאחר שמחה, תל' לומ' ובאת. מביא אתה אף לאחר שמחה. ואמרת אליו, פרט לקטנים שאינם יודעים לומר. הגדתי היום

186

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 קודם לכן, יום א' שבו נבראו ד' דברים הרים שמים וארץ ואורה שבו היה הקב"ה יחיד בעולמו אתיא כרבי יוחנן דאמר בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות ולא אתיא כר' חנינא דאמר בה' נבראו שנא' ועוף יעופף על הארץ [א, כ] וכתיב ובשתים יעופף הכל מודים שלא נבראו ביום ראשון מלאכים שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מיאתי, מי אתי כתיב מי היה אתי שותף בברייתו של עולם, מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות לו שותפות בתחתונים.

187

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא

 לאה שהיתה עקרה ילדה שבעה, ורבת בנים אומללה רחל שהיתה ראויה שיעמדו ממנה רובן של בנים אומללה, ומי עשה כן ה' ממית ומחיה וגו', וימצא דודאים [ל, י"ד] ר' חייא ב"ר אמר יברוחין ר' יצחק אמר שעורין ר' יהודה בר סימון אמר מיישין, בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא הביא אלא מן המופקר תדע לך שהלך בשעת הקציר בשעת בכור כל מיני איפוריא ולא הביא אלא מן המופקר, להודיעך עד היכן היו שמורים מן הגזל, ויבא אותם אל לאה אמו [ל, י"ד] להודיעך עד היכן היה כבודה של אמו עליו שלא טעמם עד שהביא לאמו. ת"ר את

188

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישב

 בתו, וימאן להתנחם [ל"ז, ל"ה] מטרונא שאלה את רבי יוסי א"ל כתיב כי יהודה גבר באחיו וכתיב וינחם יהודה [ל"ח, י"ב] וזה שהוא אביהם של כלם יצרו תקיף עליו וימאן להתנחם [ל"ז, ל"ה] א"ל מתנחמים על המתים ואין מתנחמין על החיים, שאל מין אחד לרבינו אפשר שהמתים חיים אבותיכם אינם מודים ואתם מודים מה כתיב ביעקב וימאן להתנחם אילו היה יודע שהמתים חיים היה ממאן להתנחם, א"ל שוטה לפי שהיה יודע ברוח הקדש שהוא חי ואין מקבלין תנחומין על החי, ד"א אמר יעקב הרי נפרצה ברית השבטים כמה יגעתי להעמיד י"ב כל מעשיו של הקב"ה כנגד י"ב שבטים י"ב מזלות

189

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 שמעון דכתיב בבואם, ואידך נמי הא כתיב בבואם, אי כתיב בגשתם ולא כתיב בבואם הוה אמינא על כל גישה וגישה, ואידך נמי הכתיב בגשתם אי כתב בבואם ולא כתב בגשתם הוה אמינא אפילו אביאה ריקנית. אביאה ריקנית לשרת כתיב, אלא האי בגשתם מיבעי' ליה לכדרב אחא בר יעקב דאמר הכל מודים בקדוש שני דכשהוא לבוש מקדש מאי טעמא דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה בלבד יצא זה שמחוסר לבישה וגישה. להקטיר אשה למה לי מהו דתימא הני מילי עבודה דמעכבא כפרה אבל עבודה דלא מעכבא כפרה אימא לא קמשמע לן. זה הכלל היה במקדש כל המסיך רגליו

190

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 עזרה צפוני ואף כנגד המזבח דברי רבי יוסי בר רבי יהודה, ר' אלעזר בר ר' שמעון מוסיף מכנגד בין האולם ולמזבח ועד כותל העזרה הצפוני ור' מוסיף אף מכנגד מקום דריסת רגלי ישראל ומקום דריסת רגלי הכהנים מקיר המזבח צפונה עד כותל העזרה צפונה אבל מכנגד בית החליפות ולפנים הכל מודים שהוא פסול, צפונה לפני ה' ואין צפון בבמה:ונתח אותו [א, יב] כשר ולא פסול, אותו לנתחיו ולא נתחיו לנתחים. את ראשו ואת פדרו וערך הכהן ללמד שהראש והפדר קודמין לכל אברים. וערך הכהן אותם כסדרן. על העצים אשר על האש אשר על המזבח שלא ישנה להם את המערכה.

1234567891011121314151617181920