מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קב

 שלפני ה' ישפוך שיחו [ואחרונה אמר תחלה הוא מתפלל ואחר כך הוא תובע צרכיו, שנאמר אשפוך לפניו שיחי (תהלים קמב ג)] ואח"כ צרתי לפניו אגיד (שם שם /תהלים קמ"ב/), ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (בראשית כד סג), אמר ר' זעירי בשם ר' הונא הכל מודים שהוא תובע צרכיו בשומע תפלה. (שנאמר) ה' שמעה תפלתי, אל תתן אכסיומא שלי בתוכה אלא תעלה ותעשה פירות. ושועתי אליך תבא אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך. אמר ר' יוחנן לכל השבט של יהודה ניתנה מתנה זו, שמע ה' קול יהודה (דברים לג ז), ר'

172

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכ

 מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכ[א] [קכ, א] שיר המעלות אל ה' בצרתה לי וגו'. אמר ירמיהו שירו לה' הללו את ה' (ירמיה כ יג), למה ועל איזה דבר, כי הציל [את] נפש אביון מיד מרעים (שם שם /ירמיהו כ'/), כשהקב"ה גואל את ישראל לא הם מודים בלבד אלא הכל מודים, תחלה גאלם ממצרים וקלסוהו הכל, שנאמר ויחד יתרו וגו' ויאמר [יתרו] ברוך ה' וגו' עתה ידעתי וגו' (שמות יח ט י יא), חנניה מישאל ועזריה הוציאן מכבשן האש וקלסוהו שנאמר ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך משך ועבד נגו וגו' (דניאל ג כח), הרי לשעבר, ולעתיד

173

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קמה

 צוחה ברחובותינו, עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים (זכריה ח ד), לכך נאמר ואין צוחה ברחובותינו, שנאמר ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה (שם שם /זכריה ח'/ ה), הואיל וכ"כ עתיד הקב"ה לעשות לישראל לפי' אשרי העם שככה לו, וכשתעשה כל אלה לנו, אנו מודים ומרוממים לך על כל הפלאים שתעשה עמנו ושעשית לנו, לכך נאמר ארוממך אלהי המלך, ישראל מרוממים להקב"ה, שנאמר רמה ידך וגו' (ישעיה כו יא), כשם שרוממוהו על הים, שנאמר שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (שמות טו א), רוממו ה' אלהינו (תהלים צט ה), לכך נאמר

174

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח

 אלו באלו, שנו חכמים במשנה, עשרה יוחסין עלו מבבל, כהנים לוים וישראלים, גירי חללי וחרורי, ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי (קידושין ריש פ"ד), (האם) [הא אם] הניח הקב"ה ידו מישראל שנים שלשה דורות זה אחר זה, מתערבין במעשיהן והוין כשאר עממין, ואתם קפויי טובה בני קפויי טובה, מפני מה אין אתם מודים ומשבחים ומברכים (לאביהם) [לאביכם] שבשמים, שתפס אתכם בשתי ידיו על שני זרועותיו והוא זהיר בכם שלא תבואו לידי פסול, שנאמר אני ה' הוא שמי וגו' (ישעיה מ"ב ח'), מפני מה אתם עושין דרכים מכוערין ודברים שאינן ראויים, ומבעטים אתם בייסורין הבאים עליכם, אבל מה אעשה כבר גזרתי עליכם שאתם

175

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 נקנית בכסף ובשטר ובביאה, כסף בפרוטה ובשוה פרוטה, בשטר כתב לה על הנייר בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי הרי זו מקודשת אע"פ שאין בו שוה פרוטה, והני מילי לקדש בעדים הראויין להן שאינן לא קרובין ולא פסולי עדות, כגון הגזלנין והחמסנין, קידשה בעד אחד, אין חוששין לקידושיה, ואפי' שניהן מודים האיש והאשה: ותנן נמי האיש מקדש בו ובשלוחו, והאשה מתקדשת בה ובשלוחה, האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. יתומה שהשיאוה אמה ואחיה כשהיא קטנה יכולה למאן, עמדה ונתקדשה לאחר, קידושיה הם מיאונה, אבל אם נתקדשה קידושי טעות, אפי' בנה מורכב לה על כתיפה ממאנת, ואלו הן קידושי טעות, כסבורה

176

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 ושמורה (ש"ב כג ה), ואומר לעולם אשמר לו חסדי ובריתי נאמנת לו (תהלים פט כט), ואומר אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב (שם שם לו), דוי"ד על שם עשרים וארבעה ספרים, דוד תחלת שמו ד' וסופו ד', לפי שהיה יהודה רביעי לבטן לכך נקרא יהודה אתה יודוך אחיך, שכל ישראל מודים שה' בחר למלכות בית דוד, ושירי דוד המעולים, וחסדי דוד הנאמנים, ולפיכך לקח אהרן קדוש ה' את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון, שהוא ראש לנשיאים, דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז יב), ואומר כי יהודה גבר באחיו (דה"א ה ב), וכשם

177

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בחוקתי

 אינה נותנת. ועץ השדה לא יתן פריו. שלא יהיה העץ חונט את פירותיו ובשעה שהוא מפרה נושרין פירותיו:[כו, כא] ואם תלכו עמי קרי. לשון קשוי. ד"א לשון מקרה כלומר עשיתם דיני עראי בעולם ולא עשיתם אותם קבע. אף אני אעשה אתכם עראי בעולם. ולא תאבו לשמוע לי. מודים לי ואע"פ שאתם מכירים אותי אתם חוטאין לי. ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם. כדרך שנאמר למעלה:[כו, כב] והשלחתי בכם את חית השדה. שאפילו חיה שאין דרכה להזיק תהא מזקת. ושכלה אתכם. אלו הקטנים. והכריתה את בהמתכם. מבחוץ. והמעיטה אתכם. מבפנים. ונשמו דרכיכם. מבלי עובר:[כו, כג] ואם באלה. שינה הכתוב

178

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה

 וגו'. ובאחרונה הוא אומר (דה"ב ו) קומה ה' [אלהים] (למנוחתך) אתה וארון עוזך. וכן תקנו חכמים ונביאים שלא רצו לתבוע צרכיהן של ישראל אלא פתחו בשבחו של הקב"ה ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו והם מגן ומחיה והקל הקדוש. ואחר כך הוא אומר אתה חונן לאדם דעת והרוצה בתשובה עד מודים. ואח"כ מסיים בשבחו של הקב"ה עבודה והודאה וברכת כהנים. דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא מלמד שנגלה הקב"ה על ישראל מארבע רוחות העולם שנאמר ה' מסיני בא זו רוח צפונית. וזרח משעיר למו זו רוח מזרחית. הופיע מהר פארן זה רוח דרומית. ואתה מרבבות קדש זו רוח מערבית. דבר

179

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ו

 תורת משה איש האלהים, שנאמר אחת היא יונתי יונתי תמתי, ואומר (במדבר טו, טז) תורה אחת יהיה לכם. ואומר (מלאכי ג, כב) זכרו תורת משה עבדי: אחת היא לאמה. שלא חלפוה ישראל בתורה אחרת: ברה היא ליולדתה. כל הדורש פסוק מדעתו כאילו קבלו מהר סיני: ראוה בנות ויאשרוה. כל אומות מודים שתורת משה ניתנה בהר סיני מפי הגבורה, ואומר (תהלים קיט, א) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת י"י: מלכות ופילגשים ויהללוה. כל האומות מהללות תורת משה איש האלהים: דבר אחר אחת היא יונתי. זו כנסת ישראל. אחת היא לאמה, שנאמר (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

180

בראשית רבתי פרשת ויגש

 על שהיה יצרם שלם להב"ה.מו, כח ואת יהודה שלח לפניו וגו'. זש"ה זאב וטלה ירעו כאחד (ישעיה ס"ה כ"ה), וירא יוסף אתם את בנימין (מ"ג ט"ז), אף לעתיד לבא כן, אעפ"י שעשרת השבטים הניחו להב"ה שהיה בחלקו של בנימין ופירשו וטעו אחרי ירבעם, לבסוף עתידים כלם להיות מודים בהקב"ה ויעלו כלם מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו להשתחוות להב"ה לשם וינהגו כלם אהבה ואחוה עם שבט בנימין שהם יהיו בעלי אכסניא שלהם הוי זאב וטלה וגו'. ואריה כבקר יאכל תבן (ישעיה שם) אריה זה משיח בן דוד שבא מיהודה שנקרא אריה, גור אריה יהודה (מ"ט ט'). כבקר, זה משיח

1234567891011121314151617181920