מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו

 שיהו פורשין מנשותיהם כמו שפירש בעלי הימני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו של משה נענשה ק"ו למספר בגנותו של חבירו ובלשון הרע ילקה האדם בצרעת, כי אשה כושית לקח (במדבר יב) כושית בגימטריא יפת מראה חשבונו של זה כחשבונו של זה, האשה כושית מגיד שהכל מודים ביופיה כשם שהכל דוברים בשחרותו של כושי על אודות האשה על אודות גרושיה כי אשה כושית לקח מה תלמוד לומר אלא יש לך אשה נאה ביופיה ואינה נאה במעשיה או נאה במעשיה ואין נאה ביופיה וזו נאה בכל ועתה גירשה, ועל שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא לבנו נאה

162

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא

 קכב) למען אחי ורעי, והנואף אשת חבירו הבעל שומע ושונאו ואף הנואף אינו יכול לראותו הוי משלח מדנים בין אחים הרי שבעה דברים קשים שהסוטה עושה.(ב) אמרו רבותינו בשם רבי הונא אביו של ר' אחא הנואף והנואפת עוברים על עשרת הדברות, אמר לו על תשעה אנו מודים כיצד על אנכי שכל הנואף אשת חברו כופר בהקב"ה שנאמר (ירמיה ה) כחשו בה' ויאמרו לא הוא, לא הוא שכתוב בו כי אנכי ה' אלהיך אל קנא (דברים ה) ושתי פעמים אמור בסוטה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, ולמה שני פעמים לפי שהוא מקנא להקב"ה ולבעלה, וכן הוא אומר כי

163

אגדת בראשית (בובר) פרק פ

 ברוך יוצר המאורות ומחיה מתים, שהוא ברא ומחיה מתים, והן עונים אחריו אמן, ואומרים מאמינין אנו שהוא מחיה מתים, והוא שברא את העולם, אפילו אין בידן אלא שכר אמן זה דים, לכך ישעיה נותן שבח לפני הקב"ה ה' אלהי אתה ארוממך (ישעי' כה א), אלו אין בידינו אלא הודייה, שאנו מודים לך דיינו, כי עשית פלא (שם שם /ישעיהו כ"ה/), פלאים מעשי ידיך גדלת (צ"ע), ואת מדקדק עמם, כל כך למה, כדי לתן להן שכר, הייתי אומר שיטלו שכר על התרומה, ועל המעשרות, ועל חלה, ועל מילה ותפילין, ושבת ומועדות, ועל המזוזה ועל הציצית, אבל על האמן הזה שהן אומרים

164

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יח

 דין בפניהם, וכתיב מריבי עמי (ש"ב =שמואל ב'= כב מד), שלא ארד מגדולתי שידיינו עמי אותי. אמר בן עזאי נוח לו למלוך על כל העולם כולו, ולא למלוך על שני עטופי סדינים, אמר לו הקב"ה דוד אטילס, אמר לפניו רבונו של עולם תשימני לראש גוים, לפי שישראל סרבנים הם, ואינן מודים על האמת, אבל אומות העולם כיון שמתגיירין קרובי תשובה הן, שנאמר לשמע אוזן ישמעו לי. בני נכר שימסרו בידי יבולו. שלא תהא תקומה למפלתן. ויחגרו ממסגרותם (ש"ב =שמואל ב'= כב מו). שימסרו בידי עד שיעשו חיגרין, מרוב דחקו של מסגר, וכתיב ויחרגו ממסגרותיהם, שיפחדו אימת מות מתוך מסגר לבותם,

165

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יט

 זהו שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו (משלי טז ד), לקילוסו, שנאמר ענו לה' בתודה (תהלים קמז ז). דבר אחר למענהו. לענות שבחו, להעיד אלהותו, כמה שנאמר לא תענה ברעך (שמות כ יג), וכתיב למען אחי ורעי (תהלים קכב ח). ר' אבהו אמר שני דברים אין אומות העולם כופרין בהם, מודים בהקב"ה שברא את העולם בששה ימים, ושהוא מחיה את המתים, כיצד כשהוא הולך ומעלה את האוב וידעוני וזכורו וכל ימות השבת הוא מצליח ומעלה, ובשבת אינו מצליח ואינו מעלה, והבהמה אפילו בחול אינה עולה, לפי שאינה חיה לעתיד לבא, הוי כל פעל ה' למענהו. [ד"א למענהו]. לקילוסו שהכל מקלסים

166

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כ

 יום, והן אומרים לו תתעני צלותך, כך אחר שמונה עשרה מזמורים אמרו לו לדוד יענך ה' ביום צרה, ואם תאמר תשעה עשר הן, אמור לו ותפלת החול תשע עשר ברכות הוויין עם מצמיח קרן ישועה.[ג] דבר אחר [כ, ב] יענך ה' ביום צרה. באיזה יום, ביום שהכל מודים בו שהוא יום צרה לעליונים ולתחתונים, יום שאפילו מלאכי השרת יראים ממנו, מה כתיב שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל ו), ואין כל פנים אלא מלאכי השרת, שנאמר וארבעה פנים לאחד (יחזקאל י יד), ואומות העולם אומרים

167

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כד

 נבראו המלאכים, ר' יוחנן אומר בשני, שנאמר המקרה במים עליותיו (תהלים קד ג), וכתיב בתריה עושה מלאכיו רוחות (שם שם /תהלים ק"ד/ ד), ר' שמעון אומר בחמישי, שנאמר ועוף יעופף (בראשית א כ), ועוף כמשמעו, יעופף אלו המלאכים, וכן הוא אומר ובשתים יעופף (ישעיה ו ב). ר' לולייאני אומר הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשון, שלא יאמרו המינים מיכאל היה מותח מן המזרח, וגבריאל מן המערב, והקב"ה ממדד באמצעותו, אלא הקב"ה עשה הכל יחידי, [אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי] רוקע הארץ מאתי (שם /ישעיהו/ מד כד), מי אתי, מי היה שותף עמי במעשה בראשית, אמר דוד לפני

168

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור לט

 אמר הלשון לתולים אותו השיבוני אל המלך, השיבוהו אל המלך, אמר לו למה צוית לתלותי, אמר ליה שהבאת לי חלב כלבתא, אמר לו ומה איכפת לך, ויהא לך רפואה, ועוד ללבייא קורין כלבתא, לקח ממנה ושתה ונתרפא, ונמצא שהיה חלב לביאה, ופטרו אותו לשלום, אמרו לו כל האיברים, עכשיו אנו מודים לך שאת שולטת על כל האיברים, הדא הוא דכתיב מות וחיים ביד לשון (משלי יח כא), אמר דוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני.[ג] ראה הלשון טובה מכל הקרבנות, שנאמר אהללה שם (אלהי) [אלהים] בשיר ואגדלנו בתודה ותיטב לה' משור פר מקרין (ומפריס) [מפריס] (תהלים סט לא לב), אם

169

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור סז

 ביהודה אלהים בישראל גדול שמו (תהלים עו ב), ואומר אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך (שם /תהלים/ עז טז), מה העוז שהודעת גבורתך בעולם, לגאלם בעוזך ובזרועך, ואומר ויושיעם למען שמו (שם /תהלים/ קו ח), למה להודיע גבורתו, שהקב"ה מושיע את ישראל, יכול שיאמרו הגוים נושא להם פנים, אלא מודים לו, שנאמר יודוך עמים, אלהים יודוך עמים כולם (/תהלים ס"ז/ פסוק ו), למה שהקב"ה מוציא צדקתם של ישראל לאורה, שנאמר והוציא כאור צדקך (שם /תהלים/ לז ו), וכתיב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך (ישעיה סב ב), וכתיב כן ה' אלהים יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים (שם /ישעיהו/

170

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עה

 כאשר ייסר איש את בנו, שנאמר כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך (שם /דברים/ ח ה), אמר לפניו ולא עשית לנו נסים ולא הודינו לך, עשה עמנו ואז נודה לך לעולם הבא, שנאמר הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך, הודינו מטיב הודינו מכה, בין מטיב ובין מכה מודים אנחנו לך ושמך קרב בפינו. ספרו נפלאותיך. אימתי אנו מספרים, בזמן הגאולה, שנאמר כי אקח מועד אני מישרים אשפוט. נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. בזמן שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל, התחיל העולם למוג ולמוט, שמא חס ושלום לא יקבלו ישראל התורה, ויהפוך העולם לתוהו ובוהו, כיון

1234567891011121314151617181920