מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

איכה רבה (וילנא) פתיחתות

 לוי אומר חמשה שנאמר (שם /ישעיהו/ י"ז) שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, ר' יהודה ור' סימון אמרו תשעה הה"ד (שם /ישעיהו י"ז/) ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה, ר' תנחום בן חגילאי אמר ארבעה עשר הה"ד שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה, בין כדברי אלו ובין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר היה אחד מהם, אלא כיון שאמר לו הקב"ה עלה והחריב בית המקדש אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מעבד לי כמא דעבד לסבי, מה עשה, בא וישב בדפני של אנטוכיא ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים ועשה שם שלש שנים ומחצה, בכל יום מקיף את ירושלים ולא

152

איכה רבה (וילנא) פרשה ד

 שנאמר (שם /ישעיהו/ י"ז) שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, ר' יהודה בר' סימון אמר תשעה הה"ד (שם /ישעיהו י"ז/) וארבעה חמשה בסעיפיה פוריה, ר' תנחום בר חנילאי אמר ארבעה עשר הה"ד (שם /ישעיהו י"ז/) שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה, בין כדברי אלו בין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר אחד מהם היה, אלא כיון שאמר לו הקב"ה עלה והחריב בהמ"ק אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מיעבד לי כמה דעבד לסבי, מה עשה בא וישב בדפני של אנטוכיא ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים עשה שם שלש שנים ומחצה בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה

153

איכה רבה (בובר) פתיחתא ל

 שנים שלשה גרגרים בראש אמיר (שם /ישעיהו/ יז ו). ר' יהודה (ור' סימון) [בר סימון] אמר תשעה, הה"ד ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה (שם שם /ישעיהו י"ז/). ר' תנחום בן חנילאי אמר ארבעה עשר, הה"ד שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה פוריה, בין כדברי אלו ובין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר היה אחד מהם, אלא כיון שאמר לי הקב"ה עלה והחריב בית המקדש אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מעבד לי כזה דעבד לסבי, מה עשה, בא וישב בדפני של אנטוכיא, ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים, ועשה שם שלש שנים ומחצה, בכל יום הי' מקיף את ירושלים

154

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 שנאמר כי מי גוי גדול (דברים ד' ז'). נקרא לאם, שנאמר ולאמי אלי האזינו (ישעיה נ"א ד'). נקרא בת, שנאמר הבת השובבה (ירמיה ל"א כ"ב). נקרא רעיה, שנאמר אחותי רעיתי (שה"ש =שיר השירים= ה' ב'). נקרא כלה, שנאמר לבבתיני אחותי כלה (שם /שיר השירים/ ד' ט'). נקרא יהודים, על שהם מודים להקב"ה. נקרא עברים, (שעשו) [שקבלו] את התורה שנכתבה בעבר הירדן. נקרא אריה, שנאמר הן עם כלביא וגו' (במדבר כ"ג כ"ד). נקרא נחש, שנאמר יהי דן נחש (בראשית מ"ט י"ז). נקרא אילה, שנאמר נפתלי אילה שלוחה (שם שם /בראשית מ"ט/ כ"א). נקרא זאב, שנאמר בנימין זאב יטרף (שם /בראשית מ"ט/

155

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ט - למנצח על הנגינות

 לו הקב"ה דוד עשרה בני אדם אמרו הספר וקילסו אותי לתוכו ומכולם אין הקילוס נאמר אלא לך, אמר לו דוד הואיל והקילוס נאה אני מקלסך שנאמר למנצח על הנגינות, מהו על נגינות אלא נצח (הוא) [לו שהוא] נותן קילוס בפיהם של צדיקים לקלסו לכך כתב למנצח על הנגינות, רב אמר מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך.דבר אחר למנצח [נצח] למי שהנצח שלו.דבר אחר למנצח נצח למי שהוא נותן הנצח לבניו.דבר אחר למנצח נצח למי שמבקש להינצח כביכול. (ד"א) למנצח נצח למי שהנצח שלו לך ה' הגבורה והתפארת והנצח וההוד (דהי"א =דברי הימים א'= כ"ט י"א) וכן

156

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פיסקא א - שור או כשב

 כבר היה אמר הקב"ה אמרתי שאני מחיה המתים לע"ל =לעתיד לבוא= ובאי עולם תומהים לומר אפשר לו שיחיה, אמר (לו) [להם] הקב"ה מה אתם תומהים שאני עתיד להחיות המתים, לא כבר החייתי מתים בעוה"ז ע"י אליהו וע"י אלישע ולא ע"י יחזקאל ואשר להיות כבר היה בעוה"ז, וא"כ הואיל שאין הכותים מודים בתחיית המתים (ולא) [לא] יעמיד אותם הקב"ה לעתיד לבא וכן לאומות אלא יעמיד הצדיקים ויניח את הרשעים, אלא אמר הקב"ה (לישראל) [ישראל] מודים בתחיית המתים והאומות לא דיים שלא יהו מודים אלא עוד רודפים אחר ישראל, אמר הקב"ה לפיכך אני מעמיד לאומות העולם ולישראל כדי לתבוע דינם של נרדפים

157

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית

 חייך שאני מבטל ממך גזירה אחת, שנאמר ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד (בראשית ד טז), עד שהוא יוצא פגע בו אדם הראשון, א"ל מה נעשה בדינך, אמר אילולי שהודיתי כבר הייתי אבוד מן העולם, באותה שעה אמר אדם הראשון טוב להודות לה' (תהלים צב ב), בעולם הזה יחידים מודים להקב"ה, אבל לעולם הבא הכל מודים ואומרים לו הודאה, שנאמר אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני (ישעיה יב א).[כו] זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א). ילמדנו רבינו מהו שיבטל אדם מפריה ורביה בזמן שאין לו בנים, כך שנו רבותינו, לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא

158

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא

 השבעה] (ירמיה טו ט), לפיכך וירא ה' כי שנואה לאה וגו'.[טו] [ד"א וירא ה' כי שנואה לאה], אלא ורחל עקרה, היא היתה עיקר הבית, שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה, שנאמר ויעבוד יעקב ברחל (בראשית כט כ), מנין שהיא היתה עיקרה של בית, שכן בניה של לאה מודים, בועז וכל סנהדרין שלו מבני יהודה היו, מבני בניה של לאה, ומה כתיב ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם (רות ד יא), מכאן שרחל עיקר הבית, שנאמר ורחל עקרה.

159

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב

 תחת האבן אינו דין שדוחין עליו את השבת, ר' שמעון בן מנסיא אומר חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, ואם פקחתם עליו להחיות נפש אחת, אף אני אעשה לכם מה שכתוב הנה אנכי פותח את קברותיכם (יחזקאל לז יב). שאל מין אחד לרבינו אפשר שהמתים חיים, אבותיכם אינן מודים, ואתם מודים, מה כתיב ביעקב, ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו [וימאן להתנחם], אילו היה יודע שהמתים חיים היה ממאן להתנחם, והיה אומר כי ארד אל בני אבל שאולה, אמר לו רבינו שוטה שבעולם, מפני שהיה יעקב אבינו יודע ברוח הקדש שהיה יוסף חי, לפיכך לא קיבל עליו תנחומין,

160

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא

 שכל ישראל אחים הם, והנואף אשת חבירו בעלה שומע ושונאו, וזה אינו יכול לראותו, הוי ומשלח מדנים בין אחים, הרי שבעה דברים קשים (שהזנות) [שהסוטה] עושה.[ד] אמרו רבותינו בשם ר' חנינא אביו של ר' אחא הנואף והנואפת עוברים על עשרת הדברות, אמר להם על תשעה אנו מודים, אלא על השבת כיצד, על אנכי, שכל הנואף אשת חבירו כאילו כופר בהקב"ה, שנאמר כחשו בה' ויאמרו לא הוא (ירמיה ה יב). לא יהיה, שכתוב בו כי [אנכי] ה' אלהיך אל קנא (דברים ה ט), ושני פעמים אמור בסוטה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו (במדבר ה יד), ולמה שני פעמים,

1234567891011121314151617181920