מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויחי פרשה צח

 דאנו מפרשין ואמרין (שם /במדבר/ לה) והערים אשר תתנו מאחוזת בני ישראל ששה עיר אתהן ואת מגרשיהם כולן משל שמעון היו, כיון שראו אותו שהוא מקנטרן התחילו מסתלקין לזויות, כיון שראה שהן מסתלקין לזויות התחיל קורא לכל אחד ואחד.ו [מט, ח] יהודה אתה יודוך אחיך, אחיך מודים בך אמך מודה בך אני בעצמי מודה לך, אמר רבי שמעון בן יוחאי יהיו כל אחיך נקראין על שמך אין אדם אומר ראובני אנא שמעוני אנא, אלא יהודי אנא, אמר רבי יהודה בר סימון משל למלך שהיו לו שנים עשר בנים והיה שם אחד והיה חביב עליו יותר מכולם ונתן לו חלק

142

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה א

 שם /תהלים/ קד ג) וכת' עושה מלאכיו רוחות (שם שם /תהלים ק"ד/ ד'), ר' חנינא אמר בה' נבראו דכת' ועוף יעופף על הארץ (בראשית א כ) וכת' ובשתים יעופף (ישעיה ו ב), ר' לוליני בר טברי בשם ר' יצחק בין על דעתיה דר' חנינא ובין על דעתיה דר' יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרום וגבריאל בצפון והקב"ה ממדד באמצע אלא אני י"י עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי (שם /ישעיהו/ מד כד) מי אתי כתיב מי היה שותף עימי בבריית העולם. בנוהג העולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה וגדולי מדינה

143

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ג

 וגו' (תהלים קד ג) [וכת' עושה מלאכיו רוחות (שם שם /תהלים ק"ד/ ד)], ר' חנינא אמר בחמישי נבראו המלאכים ועוף יעופף על הארץ (בראשית א כ) וכת' ובשתים יעופף (ישעיה ו ב), ר' לוליני בר טברי בשם ר' יצחק בין על דעתיה דר' חנינא בין על דעתיה דר' יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפון והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא אני י"י עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי (שם /ישעיהו/ מד כד) מי אתי כת' מי היה שותף עמי [בבריית העולם]. אמר ר' שמואל בר אמי מתחילת בריית

144

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה כב

 ב'= כו י).(ג) [ויהי מקץ ימים] ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת, בין כדברי אילו ובין כדברי אילו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מנ' יום.ויבא קין מפרי האדמה וגו' מן הפסולת, משל לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסיפות.(ד) [והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן] ר' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא ר' אלעזר א' הקריבו בני נח שלמים, ר' יוסי בר' חנינא אמר

145

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת לך לך פרשה לט

 לך למברכה ברך.(ג) [ואברכה מברכך] אמר ר' ירמיה בן אלעזר החמיר הקב"ה בכבוד הצדיק יותר מכבודו, בכבודו כת' כי מכבדיי אכבד ובוזי יקלו (ש"א =שמואל א'= ב ל) על ידי אחרים, בכבוד הצדיק כת' [ואברכה מברכיך] ומקללך אאור אנא. תני אילו ברכות ששוחים בהם, ראשונה תחילה וסוף, מודים תחילה וסוף, ואם שוחה על כל ברכה וברכה מלמדים אותו שלא ישחה, ר' יצחק בר' נחמן בשם ר' יהושע בן לוי כהן גדול תחילת כל ברכה והמלך תחילת כל ברכה וסוף כל ברכה, ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מי שהיה כורע לא היה נזקף עד שהיה גומר כל תפילתו

146

במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ג

 ה' בית אהרן ברכו את ה' ואף ישראל יחידים היו שנא' (שמואל ב ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וגו' והרבה אותן האלהים שנאמר (דברים א) ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו' הוי מושיב יחידים ביתה, ד"א אלהים מושיב וגו' שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם מששה ולכאן מהו עושה אמר לה מעלה סולמות ומוריד סולמות פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר שנאמר (שמואל א ב) ה' מוריש ומעשיר וגו' רבי ברכיה אומר לא השיבה כן אלא כך אמר לה מזווג בעולמו זווגים ואומר פלוני ישא פלונית

147

דברים רבה (וילנא) פרשת וזאת הברכה פרשה יא

 לפני התיבה וטעה כיצד הוא צריך לעשות כך שנו חכמים העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו לימדונו רבותינו אמר ר' יוסי בר חנינא טעה בג' ברכות הראשונות חוזר בתחלת מגן רב הונא אמר אם טעה בג' ברכות אמצעיות חוזר להאל הקדוש רב אמר אם טעה בשלש אחרונות חוזר לתחלת מודים, ד"א העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ומנין הוא מתחיל מתחלת הברכה שטעה ומהיכן למדו מאבות העולם למה שלא היה אחד מתחיל אלא ממקום שפסק חבירו כיצד אברהם בירך את יצחק מנין דכתיב (בראשית כה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ומה נתן לו ר' יהודה ור'

148

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

 רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוה"ק ואמר ג' ספרים משלי וקהלת ושיר השירים, ר' יונתן אמר שה"ש כתב תחלה ואח"כ משלי ואח"כ קהלת ומייתי לה ר' יונתן מדרך ארץ כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים, ר' ינאי חמוי דר' אמי אמר הכל מודים שקהלת בסוף אמרה.יא ר' אלעזר בר אבינה משום ר' אחא ורבנין ר' אלעזר אמר וידבר ג' אלפים משל על כל דבר ודבר, ויהי שירו ה' ואלף אלף וחמשה טעמים על כל דבר ודבר, ורבנין אמרין וידבר ג' אלפים משל על כל פסוק ופסוק ויהי שירו חמשה ואלף אלף

149

רות רבה (וילנא) פרשה ז

 א"ר יודן בן פזי חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין, ולא דמי הכא כתיב כסף ומה דאמר ר' חנינא שקלים ודלא כר' אליעזר שהיה ר' אליעזר אומר הילוך קנה, דתני אם הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה קנה עד מקום שהלך כדברי ר' אליעזר וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק והכל מודים במוכר שדהו לחברו כיון שהלך קנה.יב [ח] ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו נעלו של מי רב ולוי, חד אמר נעלו של בעז, וחרינא אמר נעלו של גואל, נראין הדברים כמ"ד נעלו של בועז שדרך הלוקח להיות נותן ערבון, ודכוותה (מלכים א' י"א) ויתפש אחיה בשלמה החדשה

150

רות רבה (לרנר) פרשה ז

 בן פזי,] חוץ משקלי עפרון שהן קנטרין. ולא דמי, הכא כתב כסף, ומה דא"ר חנינא שקלים. ולא כר' אליעזר שהיה אומר, הלוך קונה. וחכמים אומרים, אין הלוך קונה. תני, הילך בשדה בין לארכה בין לרחבה קנה עד מקום שהלך כדברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים, לא קנה עד שיחזיק בכל. הכל מודים במוכר שביל לחבירו, כיון שהלך קנה.[יב] ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו (רות ד: ח) נעלו של מי? רב ולוי. חד אמר, נעלו של בעז וחרנה אמר, נעלו של גואל. א"ר שמואל [בר נחמן], מסתברא כמאן דאמר נעלו של בעז, שכן דרך הלוקח להיות נותן ערבון.ודכוותה:

1234567891011121314151617181920