מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק יב

 פסול. מה בין שופר מה בין לולב. אמר רבי יוסי בלולב כתיב [ויקרא כג מ] ולקחתם לכם משלכם לא משל איסורי הנייה ברם הכא [במדבר כט א] יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. אמר רבי לעזר תמן בגופו היה יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה. הכל מודים בסנדל של עיר הנדחת שהוא כשר דכתיב [דברים כה י] חלוץ הנעל מכל מקום. אמר רבי מנא כמא דאת אמר תמן יום תרועה יהיה לכם מכל מקום. כן את אומר הכא חלוץ הנעל מכל מקום. סנדל של עץ חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין של עץ. רבי בא בשם

102

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ז

 רבי יוסי בי רבי בון לא אמר כן אלא רבי לעזר אמר קנסיה דרבנין. רבי שמעון בן לקיש אמר קנסיה דר' מאיר. כך אתא עובדא שאל רבי שמעון בן לקיש לרבי לעזר ההן קנסא [דף לד עמוד א] דמאן אמר ליה דרבנין אמר ליה פוק שלם. אמר ר' יוחנן הכל מודים בענבים שהן אסורות. אמר ליה ר' לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו ע"ג תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו ע"ג תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא אמר רבי

103

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ח

 ולקיים ואינן אסורין אלא מלהרביע. כלאי בהמה אסורין זה עם זה: גמ' כלאי הכרם אסורין כו'. כתיב [דברים כב ט] לא תזרע כרמך כלאים. אין לי אלא הזורע. מקיים מניין ת"ל וכרם ולא כלאים מה כרבי עקיבה דר"ע אומר המקיים עובר בלא תעשה. אמר רבי יוסי דברי הכל היא הכל מודים באסור שהוא אסור בשלא קיים ע"י מעשה. אבל אם קיים ע"י מעשה לוקה. כהדא דתני המחפה בכלאים לוקה. מניין שהוא אסור בהנייה נאמר כאן פן תקדש. ונאמר להלן פן תוקדש בו. מה פן האמור להלן אסור בהנייה אף פן שנאמר כאן אסור בהנייה. ואית דבעי מימר נאמר כאן פן

104

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ד

 הרי זו דרך המינות ציפה זהב ונתנה על בית יד אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונין: גמ' תנה רבי יוסה בן ביביי תפילין מרובעות שחורות הלכה למשה מסיני:הלכה ימתני' האומר יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו המכנה בעריות משתקין אותו האומר [ויקרא יח כא] ומזרעך לא תתן להעביר למולך ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה: גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות רבי פינחס בשם רבי סימון כקורא תגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא [דף לג עמוד א] על קן ציפור הגיעו רחמיך

105

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ג

 הוא במחיצות. רבי זעירא בעי הפריש עליו שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה. רבי יונה בעי עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו: הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן: אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן. אמרו להם בית [דף יז עמוד א] שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות. אמרו

106

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ד

 שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו המוציא בידו כמוציא באשפה. אגוז והוא נוטלו צרור והוא משליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר כשם שהוא זוכה לעצמו כך הוא זוכה לאחרים. הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב [שמות כב ו] כי יתן איש. מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה דברי חכמים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין גזילו גזל גמור עד שיביא שתי שערות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הדא דתימא

107

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק א

 נן קיימין אם כשיתמלא החרץ נובלת היא אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה. רבנן דקיסרין אמרו [משישטחם] ויהיו יפות לאכילה: הפרסקין משיטילו גידים. רבי זעירא בשם איסי משיטילו גידים אדומים: האגוזים והשקדים משיעשו מגורה רבי יודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה. אמרו בקליפה התחתונה שהיא סמוכה לאוכל. מודים חכמים לרבי יודה באלצרין ובאיפסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. תני רבי חיננא בר פפא חרובין שילשולן היא חנטן. וכל השחורין. כגון ענבי הדס וענבי סנה. משינקידו. תני רבי חיננא בר פפא משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין. איספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה

108

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ב

 פירות מן הגליל ליהודה או עולה [דף ט עמוד ב] לירושלים אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה ותני עלה אפילו לן אפילו שבת. אמר ליה ברוצה לשבות. תדע לך שהוא כן דתני עלה אפילו שבת בשני ויש שביתה בשני אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות. הכל מודים בלינה שאינה טובלת. מה בין לינה מה בין שביתה אדם מגלגל בלינה ואין אדם מגלגל בשביתה בכל מקום אדם לן ואין אדם שובת בכל מקום. תני מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך אחר רבן יוחנן בן זכאי לבני חיל והיו בני אותן העיירות מביאין להם פירות אמר להן רבי יהושע

109

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ה

 רבי יוסי אוסר ספיחים תורה. הביאה פחות משליש לפני שביעית ונכנסה שביעית אסורה משום ספיחים ולא חלה עליה קדושת שביעית שכבר היו עשבים ולא חלה עליהן קדושת שביעית. הביאה פחות משליש לפני שמינית ונכנסה שמינית מותרת משום ספיחים וחלה עליהן קדושת שביעית. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון מרין מודים חכמים לרבי עקיבה בסדרן של שנים שאם היה שני שני עני עני. אמר רבי יוחנן הבקר והקדש בסוריא מחלוקת ר' עקיבה וחכמים. א"ר שמעון בן לקיש מודי ר' עקיבה לחכמים בחנט והשרשה. [דף כד עמוד א] זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גבה. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת חייב

110

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ב

 מצד א' מפסיק דתני אם היה שער כותש מכאן ומכאן אינו מפסיק הא מצד א' מפסיק: [דף יא עמוד א] ר' יוסי בשם ר' יוסי ברבי חנינא הפריש פאה משדה לחברתה לא קדשה ר"ז בעי קומי ר' יוסא נתכוין לזכות מן המיצר ושרע מינה מחלפא שיטתיה דר' יוסא דתנינן תמן מודים חכמים לר"ע בזורע שבת או חרדל בג' מקומות כיני מתני' שבת בג' מקומות חרדל בג' מקומות שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן ר' יסא בשם ר' יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות וכא את אמר הכין פשיטא ליה שהוא מפסיק לא צורכ' דלא קדש' משום פיאה

1234567891011121314151617181920