מודים

מודים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 19266 מקורות עבור מודים. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ד

 ועד יום קבורה כדברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אין לך אסור באנינה אלא יום אחד בלבד. הלכה האחותו ארוסה רבי מאיר אומר יטמא, רבי יהודה ורבי שמעון אומרים לא יטמא. מוכת עץ רבי מאיר אומר יטמא, רבי יהודה ורבי שמעון אומרים לא יטמא. באנוסה ומפותה הכל מודים שלא יטמא. בבוגרת הכל מודים שיטמא. כללו של דבר כל שהיא כשרה לכהן גדול מטמא לה, וכל שאינה כשרה לכהן גדול לא יטמא לה. הלכה ועל כל אלה שאמרו כהן מטמא אין רשות אלא חובה, רבי שמעון אומר רשות, רבי יהודה אומר חובה. מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסחים, ולא

92

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף: ר' יסא כד סליק להכא חמתון גחנין ומלחשין. אמר לון מהו דין לחישה ולא שמיע דמר רבי חלבו ר"ש בשם ר' יוחנן בשם ר' ירמיה רבי חנינא בשם ר' מיישא ר' חייא בשם ר' סימאי ואית דאמרין ליה חברייא בשם ר' סימאי מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית מחיה מתים שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך בא"י אל ההודאות. רבי בא בר זבדא בשם רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית בא"י אל ההודאות.

93

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

 לאו אל יתפלל. א"ר חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה:הלכה ה[דף יח עמוד א] מתני' האומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה: גמ' כיני מתניתה הפועלים קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך ותני כן מתפללים בראש הזית ובראש התאנה הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן ובעל הבית

94

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד

 בעיין קומי רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אמר לון ולואי שמתפללין כל היום למה שאין תפלה מפסדת. היה עומד ומתפלל בשבת ושכח של שבת והזכיר של חול ר' חונה אומר איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמר חותך את הברכה וחרנא אמר גומר את הברכה הכל מודים בחונן הדעת שהוא גומרה והא כרבי דרבי אמר תמה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפלה מניין אמר רבי יצחק גדולה היא הדיעה שהיא ממוצע בין שתי אזכרות שנאמר [שמואל א ב ג] כי אל דיעות ה' אית דבעי משמעינה מן הדא [משלי ב ה] אז

95

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה

 בהן ששון ושמחה ר' חזקיה בשם ר' ירמיה הביננו ולמדינו ר' חזקיה בשם ר' ירמיה העונין אמן צריכין ליתן עיניהן בכוס ועיניהן בנר ר' חזקיה בשם ר' ירמיה ארבעת מינין שבלולב ניטלין דרך גידוליהן:הלכה גמתני' האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה ומאין הוא מתחיל מתחילת ברכה שטעה זה:[דף מ עמוד א] גמ' ר' פינחס בשם ר' סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך ר'

96

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ז

 בתים. נאמר אם היה דרכן לעבור אילו על אילו מזמנין ואם לאו אין מזמנין. ר' ברכיה מוקים לאמוריה על תרעא מציעיא דבי מדרשא והוא מזמן על אילין ועל אילין: אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מברכין. רבי זריקא בשם ר' יוסי בן חנינא מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא. נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא. מילתא דר' יוסה פליגא אדר' יונה דר' יונה טעם כסא ומתקן לה. [דף נו עמוד א] אין תימר שהוא מזוג. והתני השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו. א"ר יוחנן והן

97

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ו

 כקרקע מעתה אין יסבור ר"י כר' אליעזר דרבי אליעזר אמר המעשרות שלהן שע"מ כן באו והכי כהן ולוי שקבלו שדה מישראל המעשרות שלהן שע"מ כן באו פרתו של כהן שהיתה שומא אצל ישראל וילדה בכור הבכור לכהן דברי רבי יהודה וחכ"א אין הבכור אלא לשניהן אמר להן ר"י אי אתם מודים לי במעשרות שדהו שהוא שלו אמרו לו מפני שהשדה גופה לכהן והפרה גופה לשניהן אף הפרה אם היתה גופה לכהן הבכור לכהן ותני כן השם באחריות שניהן והמוכר באחריות הנותן כהן שנתן מעות לישראל ליקח לו בהן פירות למחצית שכר אמר לו הותירו או פחתו שלי והמעשרות שלך מותר

98

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי פרק ז

 לא כטעמיה הדין טעמיה דהדין טעמא דרבי יוסי שמא יסייע טעמא דר"ש שמא ישכח וישתה את השאר [דף לא עמוד א] כהדא דתני מעשר שני שבחפץ זה מחולל על סלע שבכיס זה חילל רבי יוסי אומר לא חילל מ"ט דר' יוסי שאם אמר על הסלע הישנה ועל הדינר הישן שחילל מודים חכמים לרבי יוסי שאם אמר על הסלע שאטול מיד בני ועל הדינר שאטול מיד בני שלא חילל שלא היה בידו באותה שעה תמן תנינן המניח פירות להיות מפריש עליהן כו' מעשר שני והדא מתני' דלא כרבי יוסי וכרבי שמעון אמר רבי זעירא תמן למפרעו נתקלקלו ברם הכא מאובדן והילך

99

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

 את הקטן הייתי אומר אילו גדול חרש יהא חייב שלא לחלוק בהילכות זכורך הוי צורכה לההוא דאמר רבי יוסה מאחר שכתוב א' מרבה וכתוב א' ממעט מרבה אני את הקטן שהוא ראוי לבוא לאחר זמן ומוציא אני את החרש שאינו ראוי לבוא לאחר זמן: טומטום: [דף ב עמוד ב] הכל מודים בטומטום שנקרע ונמצא זכר בי"ט הראשון שהוא חייב מה פליגין בשאר הימים חזקיה אמר יראה יראה את שהוא חייב בא' חייב בשני את שאינו חייב בראשון אינו חייב בשני א"ר כל ז' תשלומין לראשון א"ר אילא מפסח השני למד ר"י כמה דר"י אמר תמן פסח שני תשלומין לראשון כן

100

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ב

 הללו בשעה שהוא חל בחול את חוגג ושובת ובשעה שהוא חל בשבת למחר את חוגג וקוצר א"ר יוסי בי רבי בון [דף יב עמוד ב] ובלבד שיבלים לעיסתו כהדא דתני להן אינש דיהוי עלוהי אעין ובכורין האומר הרי עלי עצים למזבח וגיזרין למערכה אסור בהספד ותענית ומלעשות מלאכה בו ביום. מודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח שלה לאחר שבת הא בית הלל אומרים יום טבוח שלה לאחר שבת עורות של מי רבי טבי בשם ר' יאשיה איתפלגון רבי יוחנן ורשב"ל רבי יוחנן אמר של כל המשמרות ר"ש בן לקיש אמר של אותו המשמר ואת אמר יום טוב שחלה לאחר

1234567891011121314151617181920