מהרש"ל

מהרש"ל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7933 מקורות עבור מהרש"ל. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ב

 הבן קם תחתיו מצד עצמו ולפי"ז במקום דל"ש הטעם דאין גובה בראוי מ"מ טענת מכח אבוה דאבא קאתינא זה לבד מהני להוציא מהלקוחות או לדחות בע"ח של אביו מהנכסים ולא מצו טעין שאביך קודם בירושה ואנו באים מכחו וכמש"נ, ויעוי' בתשו' הגרע"א סי' קל"ב שהעיר מדברי הטור הנ"ל על תשו' מהרש"ל ע"ש.אכן מדברי הטור סי' ק"ד סעי' י"ז מבואר דלא נפקע דין ירושת הבן בקבר אף לגבי להוריש לבן הבן דז"ל שם לוה שנפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל אחיו ובני הלוה אומרים אבינו מת ראשון וירש את מורישו בקבר והוריש לנו ואין בע"ח ליטול ממנו כלום

2

דברי דוד נספחים נספח ב

 מהשמים ולא מהארץ ונכון הוא.פ' מקץ (מב, י) סוף ד"ה לא אדוני: 'כי לא היינו מרגלים'.אמר המגיה: ולפע"ד נ"ל ע"פ מה ששמעתי מתרצים בקושיא שהקב"ה דן את ישמעאל באשר הוא שם, ולמה לא דן אותו על שם סופו כמו בבן סורר ומורה, עמדה תורה על סוף דעתו, ותירץ מהרש"ל דלאותו אדם עצמו לכשיחטא אח"כ דנין אותו על שם סופו ולא בישמעאל שכשר היה, רק לדון אותו על שעתידים בניו להמית ישראל בצמא זה לא אמרינן. ועוד תירץ כשאדם התחיל בחטא דנין אותו על שם סופו לאפוקי ישמעאל כשר היה באותו פעם. ולפ"ז זהו שאמר יוסף לאחיו: מרגלים אתם,

3

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק א

 הדגים טובים יותר:פסוק יאנ קשה לרש"י למה לא נאמר תדשא הארץ דשא מזריע זרע, או תעשיב הארץ עשבים:ס ר"ל דמזריע הוא לשון מפעיל שהוא הפעיל את אחרים:ע כלומר שהאדם יכול לזרוע במקום אחר, ולשון מפעיל קאי על האדם:פ הקשה מהרש"ל מאי טעם של האדמה ששינתה, וי"ל דכך היה כוונתה משום שהקב"ה ציוה לאדמה שתוציא עץ פרי, דומה לעשב שקלחיו ועליו שוים, אף זה יהיה עציו ופריו שוה, ואז האדמה לקחה סברא זו, ומה עשב שטבעו הוא שקלחיו ועליו יהיו שוים, אפילו הכי אי אפשר לאכלם, אלא שצריך מעט תקון, אילנות שאין טבען כך, ואינו סברא

4

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ב

 אלהים ביום השביעי, שהמנוחה נבראת ביום השביעי, ואז היו כלין כל המלאכות, וזאת המנוחה אינה מלאכה גמורה אלא דרך העברה, ולפי הד"א קשה למה אמר לשון מלאכה משמע שעשה מלאכה ממש, לכן צריך לטעם הראשון, ולטעם הראשון קשה מכל מקום לכתוב ויכל אלהים ביום הששי, לכך צריך לשני טעמים האלה, (מהרש"ל). (נח"י), ואע"פ שאין שייך לומר בריאה ומלאכה על המנוחה שהוא העדר הפעולה שהיא דבר שאינו גוף וממש, מכל מקום נ"ל דהכי פירושו דאילו לא צירף את יום השביעי לימי הבריאה היה טבע האדם והנבראים לעמול ולעבוד יום ולילה לא ישבותו, ולא היה בטבע לפוש ולנוח, ואם כן הגוף כלה

5

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ג

 זו, י"ל דדוקא נחש שלא נצטווה שלא להסית ולא נענש אלא לפי שבאה תקלה על ידו, לפיכך שייך לומר דברי הרב וכו', אבל מסית שנצטווה בתורה שלא להסית, נמצא כשהסית עובר על מצות השם שציוה שלא להסית, ובזה יש קצת ישוב לתמיהת הרא"ם (מכת"י אבא מורי ז"ל), וכן מצאתי בשם מהרש"ל. (חזקוני), וא"ת הא קיימא לן (סנהדרין ס"ז א) דאין מסית אלא לעכו"ם, אלא מדאמר לה והייתם כאלהים, שמע מינה היינו דעכו"ם:פ פירוש שנתקללה בימי עבור שלה יותר מבהמה, שימי עבורה של בהמה יותר מעבורה של חיה:צ פירוש דימי עבורה של חתול נ"ב ימים, (בכורות ח' א) וימי

6

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ד

 שאין גזעו מחליף, דאמרינן בגמרא (ברכות מ א) שאין גזעו מחליף נקרא אדמה, ופשתן נמי אין גזעו מחליף ונקרא ג"כ עץ, שנאמר (יהושע ב' ו') ותטמנם בפשתי העץ, לכן אמר מפרי האדמה שהוא פרי כמו מן העץ והוא אדמה שאינו עץ הא כיצד אלא זה זרע פשתן שהוא אדמה ועץ, (מהרש"ל):פסוק דת כלומר במה ידע שפנה אליו ומפרש ירדה אש וכו':פסוק זת* דקשה לרש"י מאי לפתח דהא לגבי דינא דגיהנם אין שייך פתח, ועל זה פירש לפתח לקברך, דהיינו צער חבוט הקבר:פסוק חא [קשה לרש"י שלא מפרש בקרא מה היא האמירה, אלא שמע מינה

7

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ה

 שנה כבת כ' לחטא משמע דלאחר כ' שנה הוי בת עונשין, ועוד דוחק לומר דיעקב אבינו ע"ה ובניו דכל אחד מהם לא הגיע לימי ק"נ שנה, ואיך יעלה על הדעת לומר ששני חלקי חייהם לא יהיו בני עונשין וע"ש:נ וקשה, לחשוב יפת אחר שם, וי"ל שלא רצה להפסיק, (מהרש"ל):

8

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 פסוק דש ב"ר (כ"ו ט"ז), רצה לומר נהרגו, ר"ל זרעם למדו ממעשיהם הרעים ונהרגו גם כן, כלומר שהנפילים אשר היו בימי דור אנוש ובני קין נפלו מן העולם כשהציף עליהם את מי האוקיינוס:ת פירוש דלשון הנפילים תואר השם הוא ופירושו שהפילו בני אדם בגבורתן, (מהרש"ל). (נח"י), ונ"ל העיקר כמ"ש בפרשת שלח בפסוק (במדבר י"ג ל"ג) ושם ראינו את הנפילים וז"ל ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש עכ"ל, ולפ"ז שנפלו מן העולם ר"ל מהעולם העליון שהם השמים:א ר"ל גם אחרי כן היו רעים וחטאים (נח"י), יש מקשין דבפרשת עקב (דברים י"א י"ז) על פסוק

9

שפתי חכמים בראשית פרשת נח פרק ח

 תאמר אם כן למה הוצרך לאורו של אבן טוב, ויש לומר בעבור הלילות ובעבור הימים שהחלון היה סגור, כדמשמע מויפתח וגו':פסוק זצ ורמז לזה שמלת יבשת כתיב חסר שהוא אותיות תשבי דהוא אליהו, ועוד מדלא כתיב יבושת הארץ אלא יבושת המים רוצה לומר שבימי אליהו, (מהרש"ל):פסוק חק דלא שייך לשון שליחות אלא בבר דעת, ולעיל לא רצה רש"י לפרש שהרי כתוב בהדיא דלאו שליחות היה, שהרי כתיב יצוא ושוב, ופירש רש"י הולך ומקיף וכו', (קצ"מ), דשם לא באה לראות הקלו המים, לכך אפשר לומר דלא שלחו לראות הקלו המים אלא שלחו לילך באשר ימצא בשביל ששימש

10

שפתי חכמים בראשית פרשת נח פרק ט

 אוסיף כפל הדבר לשבועה, דיש לומר לפי שכתב ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף וגו', רצה לומר כך עלה בלבו של הקדוש ברוך הוא, אבל נח לא ידע כלום בדבר, (הרא"ש):פסוק יצ שקצים הם עופות טמאים שנאמר בהם (ויקרא י"א י"ג) שקץ הם, ורמשים כמשמען, (מהרש"ל):פסוק יאק דקשה לרש"י והלא כבר כתיב (לעיל פ' ט') ואני הנני מקים את בריתי:פסוק יבר ונראה לי דכך פירושו לדרת עולם את קשתי נתתי בענן, רוצה לומר בזמן שהדורות חסרים שהם רשעים צריכין לאות הקשת, ובזמן שהדורות מלאים שהן צדיקים אין צריכין לאות הקשת וק"ל, והרא"ם כתב דהכי

1234567891011121314151617181920