מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

חידושי הגרי"ז סימן רב

 ב. בריאת השבת, דהשבת הוא בריאה בפני עצמה וכמו דאייתי בפרש"י על הפסוק (בראשית ב' ד') ויכל אלקים ביום השביעי, מה היה העולם חסר, מנוחה, בא שבת באה מנוחה, כלתה ונגמרת המלאכה, עכ"ל. הרי דבריאה היא, ובריאה של מנוחת שבת, דבעולם לא היתה קודם, ונראה דגויים כי היכי דמופקעים המה מדיני שבת ואיסוריהם כמו כן אין לגביהם גם בריאה זו דהופקעו משבת מכל מה שהוא, וזהו דאמר כאן "ולא נתתו" האחד היינו דאין להם דיני שבת, "וגם במנוחתו" שנית דגם המנוחה של בריאת שבת ג"כ "לא ישכנו ערלים" אין להם, ודו"ק.

72

חידושי הגרי"ז הוספות פרשת כי תבא

 חידושי הגרי"ז הוספות פרשת כי תבאלא אכלתי באוני ממנו (כו, יד)אמר הגרי"ז דמזה דכתוב איסור אכילת אונן מע"ש בוידוי מע"ש, מוכח דאיסור אכילת מע"ש באנינות אינו מדיני אנינות שאסור הוא במע"ש, אלא הוא דין במע"ש שלא יאכל בעודו אונן, שאם מדיני האנינות הוא מה שייך לומר זאת בוידוי מעשר, הלא זה איסור צדדי מדיניו של אונן, ולא מהלכות מעשר. ונפק"מ דברגל דלא חיילא אנינות אפ"ה יהא אסור באכילת מע"ש דאף דאין דיני אנינות, מ"מ הוי דין במע"ש שלא יהא נאכל ע"י אונן ומכיון דבמציאות הוא אונן אסור באכילת מע"ש. [א"ה, ע"ע בזכרון שמואל סי' לד מש"כ בזה].

73

הכתב והקבלה בראשית פרשת לך לך פרק טז

 מה שהודיע הוא יתברך לאברהם לאמר, ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו' והפריתי אותו במאד מאד ונתתיו לגוי גדול, כל זה נכלל בשם פרא אדם, כלומר מרובה באוכלסין, ובמכדרשב"י (יתרו פ"ו א') פרא אדם משום דאתגזר ושירותא דאדם הוה ביה ע"ש ואמר ידו בכל ויד כל בו, כלומר שיהיה איש מדיני בעל חברה, נושא ונותן עם כל אדם, וכת"א הוא יהא צריך לכולא ואף כל בני אנשא יהון צריכין לי'.(יג) ותקרא שם ה' הדבר. נתנה תודה ותפלה לה' הדובר אליה באמצעית מלאכיו אלה, וקראה אותו אתה הוא הרואה והמשגיח על כל, וכת"א וצליאת וגו' אלהא חזו כולא, ראי שם

74

הכתב והקבלה בראשית פרשת וירא פרק כ

 שלא נבעלה, חיי עליה ב"נ אף בבא עליה שלא כדרכה דבדינא ישראל דיינינן ליה כבסנהדרין נ"ז ב' וברמב"ם פ"ט ממלכים ה"ז, הכא נמי כיון דמצד אברהם איננה מגורשת מדין תורה, ראוי הוא דלאבימלך להיותו המסבב לגירושין דב"נ, להיות נידון כדין תורה להחשיבו בעיניו כאשת איש - ואנשי מעלה ההולכים בדרכים הנעלים מדיני ב"נ, לא היה נעלם בדור ההוא כי בית מדרשו של שם ועבר היה מפורסם, וגם חנוך שנאמר עליו ויתהלך חנוך את האלהים, אמר עליו החכם הקדמון פילון העברי, שהשתדל חנוך הרבה להכניס בני אדם תחת כנפי השכינה, וחבר להם דתות הדומים כמעט לתורת משה, ואחרי שמציאות גדולי מעשה כאלה

75

העמק דבר בראשית פרשת בראשית פרק א

 על מה כתיב אח"כ שקרא הקב"ה שמם אדם, משמע שנצרך לקריאת שם וכמ"ש בשם שמים וארץ. אלא כך הדבר, דמשונה האדם מכל המינים, דכל המינים נבראו באופן שכל מין שוה בתכליתו ובתכונתו, משא"כ האדם עלה במחשבה שיהא בשתי תכונות, האחת יהא דבוק באלהיו עומד ומשמש בארץ כמלאך בשמים, והשניה שיהא מדיני ועושה צרכיו, אע"ג שמ"מ יעשה רצון ה', אבל אינו במעלה הראשון. והנה מי שהוא בתכונה הראשונה הוא אדם ממילא, מלשון אדמה לעליון [ישעי' י"ד], באשר הוא בדמות אלהים, והיינו שבו כלול כל כחות הבריאה והוא מושל בכל, והרי הוא כמו בן הבכור של מלך שמושל כמו המלך, ומשום זה

76

העמק דבר בראשית פרשת בראשית פרק ב

 שהוא הבורא והוא המשגיח, וזהו תכלית השמים והארץ, שהקב"ה יושב בשמים כביכול ודן כל פרט שבארץ, איך שיהיה לפי מעשה האדם(ג), וכל זה בא ע"י האדם שהרי הכל תלוי במעשיו. והנה כבר נתבאר שהאדם יש בו שתי תכונות, האחת האדם המעלה אשר עומד ומשמש בארץ כמלאך בשמים, והשניה שיהא מדיני ועושה צרכיו, ושתי התכונות שבאדם באו לתכלית הבריאה, שאלו היו כל בני האדם באותו מעלה של אדם הראשון קודם החטא לא היה שכר ועונש, ולא נתגלה כבודו ית' וחסדיו בארץ, ועיקר כבודו נתגלה ע"י האדם השני, ומ"מ הרבה נתגלה כבודו ית' על ידי האדם המעלה בתוך המון בני אדם

77

העמק דבר שמות פרשת שמות פרק ב

 הושיע גם אותן גם השקה את הצאן:וישק את צאנם. ג"כ בלשון זכר, שהשקה גם את צאן הרועים, וכ"ה ברבה מדכתיב וישק את הצאן, צאנינו לא נאמר אלא הצאן שאף צאן הרועים השקה ובזה הושיע את הבנות:(יח) אל רעואל אביהן. אבי אביהן, והוא היה איש מדיני וידוע יותר מאביהם יתרו, שלא היה עדיין ידוע וחכם כ"כ, ע"כ לא נכתב כאן שמו, עד שנתחכם ונתגדל הרבה:(יט) איש מצרי. כאשר הכירוהו בבגדיו ובלשונו, ומכאן למדו חז"ל שכל ישראל לא שנו לשונם ובגדיהם במצרים, ומש"ה כאשר ראו את משה שהיה גדל בפלטין של מלך לבוש ומדבר בלשון מצרים, חשבו שהוא איש

78

העמק דבר דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג

 פי' דמדת בטח בדד מביאים לידי נבואה ורוה"ק, משא"כ בהעדר המנוחה או התערבות עם אוה"ע מסלק רוה"ק מישראל]:אל ארץ דגן ותירוש. באשר דשני דברים מכריחים להאומה להפר שתי מדות הללו, א' מחסור שבכל מדינה באיזה פרט, עד שבע"כ מוכרחת לסחור עם אומה האחרת, ב' טבע האדם מצד שהוא מדיני, על כן נדרש הרבה לדבר המעורר למוסר להתגבר על הטבע כדי לשמור צורה הרוחנית, ע"ז אמר אל ארץ דגן ותירוש. עיקר חיות האדם יש די הצורך בארץ ישראל. ואמר אל ולא על, דמ"מ אינו מועיל מה שיש דברים הכרחים להיות בדד, אם לא בצרוף מדת עין יעקב, לשמור צורת האומה,

79

הרחב דבר בראשית פרשת בראשית פרק ב

 והוא האדם המעלה נשתנה ע"י האשה להיות נצרך להקרא אדם. ובזה יבואר הא דתנן בסנהדרין פ"ד [ל"ז א'] לפיכך נברא אדם יחידי וכו', ולכאורה קשה מה זה חידוש באדם יותר מכל הברואים שנברא אחד וממנו נתקיים המין, ולדברינו ניחא, שהיה ראוי להבראות שני מיני אדם, אחד יהא אדם המעלה והשני מדיני:פסוק ה(א) וזהו כונת שירת דוד האחרונה שביארנוה בס' במדבר (כ"ד ח'), וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנוגה ממטר דשא מארץ כי לא כן ביתי עם אל וגו' כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח, באשר דרך הצלחה הטבעית לצמוח לאט לאט, וגם בא ע"י יסורין

80

הרחב דבר במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 התורה הוא גם כן יום שמחה לישראל, ובסימן קמ"ו אות ה' הכרחנו משיטת רבותינו התוספות, דזה שאומרים הלל ומברכים ביום שמחת תורה, אינו משום ספיקא דיומא של שמיני עצרת, אלא משום שמחת גמרה של תורה, והיינו משום דזהו כעין חנוכת בית המקדש. ונראה דמשום הכי משונה קריאת התורה דזה היום מדיני קריאת התורה בכל השנה, והיינו משום דהוא כמו יום חנוכת המזבח דמשונה הבאת הקרבנות מדיני הקרבנות בכל השנה, כמו שכתבתי לעיל ז' י' עיין שם, כן היום ביום סיום התורה משונה מנהגיה מכל השנה. ובאמת הוא זה בעת שאנחנו בגלות והשגחת ה' עלינו על ידי ד' אמות של הלכה

1234567891011121314151617181920