מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

אבן עזרא משלי פרק יט

 אחרים בעברו על פשע:(יב) זעף מלך - על המכעיסים אותו:וכטל על עשב - שירטיבהו כן רצונו של מלך למי שירצה בו:(יג) הוות - הקורות תהיינה נקראות הוות כלומר הבן הכסיל יסבב הוות לאביו:דלף - כלומר דלף טורד ענינו מגרש בני אדם כן מדיני אשה כמו טרדין, פ"א דלף טורד שלא ישקוט ואחר שדבר בכסיל ואשה רעה אמר כי בית והון ינחלו האבות לבניהם ואינם יכולים להנחיל להם האשה המשכלת החכמה כי מאת השם היא:(טו) עצלה - שם דבר ע"מ מותה כבשה כלומר העצלה היא תפיל תרדמה על העצל וכן הנפש החושבת לרמות אחרים היא תרעב ורמיה ע"מ צדיה:(טז) שומר

42

אברבנאל בראשית פרשת בראשית פרק ג

 כלל ולכן ביאר הכתוב שלא היה אפשר באדם כפי שלמותו שיהיה יחיד בעולם מבלי חברה מדינית כי לא יוכל לבדו לבקש מזונותיו ולתקנם וכ"ש בהתעסקו במושכלות וזהו לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו שלא נאמר זה בלבד על הכרח האשה בענין התולדה אלא גם כן על היותו מדיני בטבע מתחבר לזולת. וביאר שלא היה אפשר שיתחבר האדם עם הבהמה החיה והעוף המשתתפים עמו בסוג החיות אלא עם פרטי מינו האנושי האשה והבנים והזולת. וכדי לבאר זה זכר שהעביר לפניו הבהמה החיה והעוף לראות מה יקרא לו ר"ל מהו מן החיים שירצה האדם בחברתו ויקראהו אליו להיות אצלו

43

אברבנאל בראשית פרשת נח פרק ט

 בניו. אין ספק שנח ובניו בצאתם מן התיבה היו משתוממים ומתאבלים על העבר יראים ופוחדים מהעתיד וזה מהדברים ד'. הא' שהיו מתאבלים על מיתת קרוביהם ואוהביהם כל אנשי סודם שספו תמו מן בלהות המבול והיו נח ובניו יחידים ושוממים בקרב הארץ. והב' שהיו יראים ופוחדים מן החיות הטורפות שבהיותם בקבוץ מדיני כבראשונה כי תבא חיה כמו ארב יהיו מתקבצים אנשים רבים להרגה אבל עתה בהיותם יחידים היו מעותדים לכל מקרה ופגע. והג' שיהיו מתבהלים באמרם מה נאכל כי אין לנו פרי עץ שנתן למאכל לאדם הראשון וגם לא פרי האדמה לאכול ממנו ואם נקוה עד שנטע בארץ מיני צמחים ואילנות

44

אברבנאל בראשית פרשת נח פרק יא

 הכתוב חטאם וזהו שדרש רבי אלעזר על ודברים אחדים אל תקרי אחדים אלא אחודים מעשה דור המבול נתפרש ומעשה דור הפלגה לא נתפרש ופירוש אחודים סגורים ומכוסים כי כן תרגם ותסגור הדלת אחריו ודשא אחד בתריהי. הנה התבאר מזה שהיה עון אנשי המגדל המשכם אחר המלאכות המותריות ובקשתם לישב בקבוץ מדיני ומעשה מלאכות העיר ולא להמשכם אחרי הדברים הטבעיים בשדה שהיה זה סבה לרעות רבות ומפני זה נפוצו ונתבלבלה לשונם ואחרי הודיע אלהים אותך את כל הדעת והכוונה הזאת בכללות הענין הנה אנכי בא אליך לפרש פסוקי הפרשה כפי הדרך והכוונה הזאת:ענין בלבול הלשוןויהי כל הארץ שפה אחת

45

אברבנאל בראשית פרשת לך לך פרק טז

 תוליד האם יהיה פרא אדם ר"ל אדם מדברי כמו הפרא שאינו נכנס בישוב בני אדם וכמו שאמר (ירמיהו ב' ד"ך) פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח האם יהיה בנך פרא אדם באמת לא יהיה כן כי ידו יהיה בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון כלומר שיהיה מדיני ובעל חברה נושא ונותן עם כל אדם ולפני כל אחיו בני קטורה ישכון אבל לא יהיה פרא אדם מדברי ואיך א"כ את הגר תצאי מבית אברהם אביו ותתיחדו במדבר שמם האם שם תלדי האם שם תגדלי בנך האם שם יצלח בנך לכבוד ולתועלת ומפני הטענה הזאת החזקה נתפייסה הגר

46

אברבנאל ויקרא הקדמה

 גדול והקהל מפני גודל ערכם ולזה בעצמו לא היתה נשרפת חטאת ההדיוט כלה לפי ששגגתו לא נערכה לחטא גדול כי ההדיוט לא היה מחטיא את אחרים. וכן אומר אל השאל' הט' שמה שנאמר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגומר כלו הוא במה שחטא בדברים שזכר בשגגה ואין הפרשה הזאת מדיני האשם כי היא אחריה. אבל נאמר כאן והוא טמא ואשם והוא ידע ואשם והיה כי יאשם והביא את אשמו לה' להגיד שאחרי ששגג הרגיש עצמו שנגע בטומאה ושהיה בזה אשם והאשים עצמו וכן פירשו הרמב"ן. וכתב שלדעתו שם אשם מורה על דבר גדול שהעניש אותו יתחייב להיות שמו נאבד.

47

אברבנאל ויקרא פרשת בחקותי פרק כז

 יגיע ליד איש ישראל נפש אדם מהנלכדים שמה לא יוכל לפדות אותו אבל עכ"פ מות יומת אך בחרם שיחרים איש עבדו לה' לא יומת אך ינתן לחטוב עצים ולשאוב מים ולשרת לכהנים וזהו פשוטו של ענין ודרך הדרש הוא אחר. הנה התבאר למה אמר לשון אך בבכור ובחרם שהוא למעט מדיני ההקדש והותרה השאלה הז'. ואחרי שזכרה התורה ההקדשות אשר לכהנים זכרה הקדשות אחרים שישראל נותנים ג"כ כגון מעשר דגן הארץ ופרי העץ והוא מעשר ראשון ומעשר שני שהוא לה' והוא קדש לה' כי כמו שהוא מפעל האל וברכתו בארץ כן המתנות ההם הם קדש לה'. ואמנם אמרו ואם גאול

48

אברבנאל במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 שהיה במסע הראשון שאמר משה אל חובב בן רעואל המדיני והוא יתרו חותן משה שבעבור שאהבת עולם אהבו נקרא חובב שנאמר מבני חובב חותן משה והיו לו שני שמות ואביו נקרא רעואל כמו שאמר ותבאן אל רעואל אביהן כי הזקן יקרא אב כמו אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק ונקרא מדיני שהיה כהן מדין. ומה שאמר לו הוא נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם ר"ל אע"פ שנתעכבנו שם בסיני לא תחשוב שכן נעשה בכל מסע ומסע כי במצוות גבוה עשינו זה אבל עתה נמהר נחישה את הדרך והרי נוסעים אנחנו אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו

49

אברבנאל דברים פרשת שופטים פרק יז

 מכל הדבר אשר יגידו לך וגו'. ואם יקשה ממה שארז"ל במסכת ברכות (דף י"ט) פרק מי שמתו גדול הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה שיראה מאותה סוגיא שנתחייבנו לשמוע לחכמי הדור מלא תסור לא מאחרי רבים להטות. כבר השיב ע"ז הר"ן שהשמיעה מהסנהדרין אפשר שתהיה באחד מב' דברים. הא' במה שיבארו מדיני התורה ומצותיה. והב' מכל גדר ותקנה שיעשו. והנה ביאור דיני התורה מפי חכמי הדור נכלל באמרו אחרי רבים להטות. אך הגדרים והסייגים והתקנות שיעשו החכמים לא נצטוינו לשמעם מפסוק אחרי רבים להטות כי אם מלא תסור. שכמו שנתן לסנהדרין להיותם מורי התורה כן ראוי שינתן לחכמי הדורות:ההודעה הז'

50

אברבנאל דברים פרשת כי תצא פרק כד

 בצרעת. וכל שכן לבני אדם כמונו שידברו על רעיהם. ולדבריהם יהי' פירוש השמר בנגע הצרעת שלא תדבר לשון הרע כדי שלא תבא עליך. וכפי מה שכתב הרלב"ג הוא להזהיר על הסגר המצורעים ושיקחו קל וחומר ממרים הנביאה שעם כל גודל מעלתה ומעלת אחיה ובהיות' בדרך לא העביר להם השם יתברך מדיני הצרעת דבר אבל נסגרה שבעת ימים עד שנתרפאת אע"פ שנמשך מהסגרה עכוב לכל ישראל שהיו בדרך וכמו שאמר והעם לא נסע עד האסף מרים. ולכן אמר בדרך להודיע שעם היות' בצורך הדרך והנסיע' לא נשתנה לה דין הצרעת וכל שכן לשאר בני האדם:(י) כי תשה ברעך וגו' עד

1234567891011121314151617181920