מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

ספר הלכות גדולות סימן נז - הלכות מלקות

 בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו עליהן בית דין של מעלה מקרא מגילה ושאילת שלום בשם והבאת מעשר מאן סליק לעילא ואתא ואמר, אלא קראי קא דרשינן, הכא נמי קראי קא דרשינן.(תוספתא גיטין פ"ג הי"ג) שליח בית דין שהכה ברשות בית דין והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, המחתך את העובר במעי אשה ברשות בית דין והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.סליקו להו הלכות מלקות

22

ספר הלכות קצובות שימוש בית דין

 ממנו ופרע את ראש האשה נותן ארבע מאות זוז הכל לפי כבודו חנן בישא תקע ליה לההוא גברא אתא לקמיה דרב הונא אמר ליה זיל הב ליה פלגיה דזוזא הוה איכא זוזא מכא בהדיה ולא קא נפיק תקע ליה אחרינא ויהביה נהליה.[עו] המבעת את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע לו באזנו וחרשו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים אחזו ותקע לו באזנו וחירשו חייב הכהו לאחר ידו בלוח בארר בנייר בפינקס בעורות שאינן מעובדין בטומוס של שטרות שבידו נותן לו ארבע מאות זוז ולא שמכה של צער אלא שמכה של בזיון.[עז] חרש שוטה וקטן

23

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 סליק נפשי' ומשו"ז כתוב בשי"מ כתובות פ"ג דהוא דוקא היכא דאומר דו"ד בהדי אינך לשונות אבל אין לי עסק בך או ידי מסולקת ממנה כל חד הוה לישנא מעלי' וכן מבואר בפירשי' כריתות כ"ד: ע"ש וברשב"א כתובות פ"ג מש"כ ליישב קוי' התו' מהא דמהני סלוק מעבד, ועי' בד"ר שער ד' מדיני סלוק הבעל מנכסי מלוג ע"ש.

24

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 לא תשיימה את דמשמע דשומא לבד סגי שיהי' אמירתו לגבוה כמסירה להדיוט וצ"ל כמו שתירצו שם בתוס' אמנם הך אמירתו לגבוה הוא רק לענין שיצטרך למכור באותו שיווי ששמוה, אבל שההקדש יקנה אם לא אמר המוכר מכור לך צריך הגזבר לעשות קנין כסף וכד"ר כאן, ועי' עוד בד"ר שער י"ד מדיני מכר להקדש, וכן בשער נ"ו הענין השני, ומבואר שם דעתו דגם בצדקה לעניים אמרינן אמירתו לגבוה כמסירה הובא דבריו בס' מחנ"א הל' צדקה סי' ב' ע"ש.

25

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מ

 להד"מ ומציין שהגר"א בסי' ע"ב ס"ק ק"ז כתב בפשיטות דאם טוען להד"מ מחויב להראות יעו"ש.ו) הענין השני. יעוי' בדברי הרמב"ם הל' טונ"ט פ"ט הל"א - ב', ובהג' מיימונית הביא דכן כתב רב האי בשערים יעו"ש.ז) כתב רבנו לפי שפירשתי כו' כונת רבינו דבשער י"ג פירש מדיני חזקה של חזקת קנין הפעולות שבהם נקנה הקרקעות וזה מה שקורא רבינו כאן חזקה שא"צ טענה ואין ביניהם שום מחלוקת כלל, וחזקה שיש עמה טענה היינו חזקת ג' שנה של הוכחה על טענתו שטוען המחזיק שלקח מהמערער, וכלשון רבינו מבואר ב"ב דף נ"ב ע"ב ורבינו הביא סוגי' זו בשער י"ג בשער הג' קנין

26

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק א שער ה

 הדבר מבורר הוא. ואם יטעון שאבד ממנו השטר ההוא אין מתחייב המאבד ממון זולתי הקלף. ואם היו עדים שראו השטר ועמדו על הכתוב בו היטב יכתבו שטר כמותו ויעמידוהו ביד התובע להיות בידו לזכות בעיקר הכתב. ועל זה אמרו חכמים (ב"ק צ"ח סוע"א) אמר רבה השורף שטרותיו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, מאי טעמא דאמר ליה ניירא בעלמא קליי מינך. ועוד דקדקו זה הדבר לדברי בעלי הדין בדברי התובע שאם יש עדים שנתברר להם הדבר מתוך השטר הם יקיימו השטר ויעמידוהו בחזקתו, לדבריהם (שם) מתקיף לה רמי בר חמא אי דאיכא עדים ליכתבון ליה שטרא אחרינא, אי

27

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן כב

 מודה רמי בר חמא ל"ש אלא שאמרו עדים אנוסים היינו מחמת נפשות וכו'. ואם טוענות בנות ראובן שיש לנו עדי אונס ואינן באין ומעידין ותובעות פתקא דלטותא על כך יש מן הדין לכתוב להן כמו שכתוב בתורה ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכו' ושנו רבותינו ד' דברים העושה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואחד מהן היודע בעדות חברו ואינו מעיד לו אולי יגידו עדותו וישא הדין לאמתו.

28

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן א

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן אהשער הראשון יש בו הרבה מדיני חבלות וקנסות ודין גורם לאבד ממון חבירו ודין המוכר קרקע לגוי ואותו קרקע סמוך לקרקע ישראל אחר וכיוצא באלו מדיני בבא קמא.הא דאמור רבנן אין דנין דיני קנסות ולא גזלות ולא חבלות בבבל וכ"ש ש"א =שאר ארצות= והחובל בחבירו בזה"ז כגון צרם אזנו או קטע ראש חוטמו או אחד מראשי אבריו מה יעשה באותו החובל.קנסות לא מגבינן אבל חבלות דבר שיש לו רפואה ושבת מגבינן בזמן הזה. אבל דבר אחר אין מגבין אבל מנדין אותו. וגזלות מגבינן שפיר ואפילו שוה פרוטה. עד

29

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ב סימן א

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ב סימן אהשער השני יש בו הרבה מדיני המשכונות ומה שהוא אסור משום ריבית ורוב דיני הריבית וכיוצא בזה מדיני בבא מציעא.וששאלתם: ראובן שקל תרין זוזי מן שמעון, ואתנח ליה דינרא משכון, שקליה שמעון לההוא דינרא ואותביה בתיבותא דאית ליה בחנותא, אתו גנבי בליליא ושקלוה לההוא תיבותא.- הכין חזינא: דמיחייב שמעון לשלומי דינרא לראובן, דאי לאו דיהב ליה דינרא משכון לא הוה יהיב ליה תרין זוזי והוה ליה הלוהו על המשכון שומר שכר, ושומר שכר משלם גנבה ואבדה דכתיב ואם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו. ול"ש שקל מיניה זוזי ול"ש פרקמטיא

30

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ב סימן יב

 ועת זמן ההחזרה שהתנו כי כשיחזור ללוקח ממונו וכבר נהנה בדירת המקום או בפירות באותם הימים הרי זה אגר נטר לי, וזה בכלל מה שנאמר במשנה (שם /בבא מציעא/ ס"ד) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם; אבל מעת שיגיע הזמן הקצוב הזה להיות מקח וממכר הועתקו הדברים בזה הענין מדיני הלואה לדיני מקח וממכר ואין בו רבית. הלא תראה: שאילו החזיר הדמים והוחזרה לו הקרקע, הרי אין ביד המלוה רוח כל עיקר, אבל היה מיטיב ללוה שקדם והלוהו; ואם לא החזיר ועמדה הקרקע ביד הלוקח, לא נשאר למוכר דבר שיהנה בו הלוקח בשביל שהמתין לו. והרי זה מבואר. עוד

1234567891011121314151617181920