מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

רש"ר הירש בראשית פרשת לך לך פרק טו

 כי ברור, שהנושא של "ויבתר" הוא ה', ולא אברהם; שכן, רק אחר כך הוא מבליט את אברהם כנושא: וישב אתם אברם.עוד נותר לנו לפרש, מה משמעות עגלה, עז, איל, תור וגוזל - בתחום האישיות של אדם ואומה. ואין ספק, שהם מסמלים בחינות מסוימות של אישיות האדם. דבר זה מוכח בעליל מדיני הקרבנות; שכן, רק בהמות אלה כשרות לקרבן. ויש הלכות ברורות על סוג הבהמה ומינה - הכל לפי אישיות המקריב, מצבו ויחסו לסביבתו.מין הבקר, השור, מייצג את בהמת העבודה, - הפעילה ועובדת לאדוניה - בניגוד לחמור, המייצג את בהמת המשא. כך: "לא תחסם שור בדישו" (דברים כה, ד); "ורב תבואות בכח שור" (

142

רש"ר הירש שמות פרשת שמות פרק א

 לו במספרה או במלוא הכוחות הרעננים שלרשותה.נעיר כללית: גם "רשעות" ראשונה זו - לא חטא היהודים גרמה לה, לא היה לפרעה במה להאשימם, שאילמלא כן, לא היה נזקק ל"חכמה"; גלויות היה יוצא נגדם. ועוד: רשעות זו, הראשונה מסוגה, לא מן העם יצאה, אלא מגבוה. מגבוה עוררו קנאה בלב העם, וכמכשיר מדיני שימשה את השליט החדש, לביצור משטר - העריצים שלו.רק מעט חדש יימצא תחת השמש, והתופעות ההיסטוריות בכללותן עתיקות הן כהיסטוריה עצמה. כל אימת שביקשו לדכא אומה, מסרו בידה עם אחר, למען יענוהו, וימצאו בכך פיצוי ללחץ המופעל מלמעלה. מדיניות זו היתה המקור לרבות מן הגזירות, שתכליתן לפגוע ביהודים. שיקול

143

רש"ר הירש שמות פרשת משפטים פרק כב

 שמירה מעולה וכו' וכו'. ומאידך - אפילו על פשיעה אין אדם חייב בדיני אדם, אלא אם כן הוא מארבעה השומרים, ועליו רק לצאת ידי שמים. כל הנזקים, שעליהם מדובר כאן, אינם תוצאות של מעשי חבלה, אלא הם "גרמא" בלבד, ומן התורה גרמא בנזקין פטור, כגון "הפורץ גדר בפני בהמת חבירו - פטור מדיני אדם (ורק חייב על הנזק שגרם במישרין על - ידי סתירת הכותל) וחייב בדיני שמים" (בבא - קמא נה ע"ב). מכאן נראה, שבדיני ארבעה השומרים קבעה התורה את מושג ההתחייבות המוגברת, שכל אדם המתקשר עם חברו ביחסי שמירה מקבל על עצמו מסתמא. הן אין אדם נעשה שומר אלא מתוך רצונו החופשי,

144

רש"ר הירש ויקרא פרשת ויקרא פרק ד

 ולוים... אע"פ שאין בו כהנים ולוים כשר". עוד למדו בסנהדרין נב ע"ב מן הסמיכות של "השופט" ו"הכהנים": אין סמכות מלאה לבית הדין הגדול, - אלא אם כן עבודת הכהנים היא כתיקנה במקדש. וכן אמרו שסמכות הסנהדרין הגדולה תלויה במקום המקדש: "מלמד שהמקום גורם" (שם יד ע"ב). כי המשפט בישראל איננו צורך מדיני - לאומי; אלא מקורו באותו רצון אלוהי, שציווה להקים מזבח לתורתו ולסמל את הגשמת רצונו על ידי הקרבת קרבנות לאש - דת במקדשו. מה שהכהן הורה במקדש דרך סמל - הוגשם על ידי הסנהדרין בחיים המעשיים. שניהם היו עבודת ה'.אמנם מצפה התורה, שהכהנים וכל שבט לוי ידעו, כי "ה' הוא נחלתו" (

145

רש"ר הירש ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 ולמדנו מכאן, שחובה על העדים להעיד - אפילו לא שמעו קול אלה. הפסוק שלנו מדבר רק במקרה, ששני עדים יודעים את העדות (בבא קמא נו ע"א); אולם אפילו יש שם רק עד אחד - היכול רק לחייב את שכנגדו שבועה - הרי אמרו (שם נה ע"ב): "היודע עדות לחברו ואינו מעיד לו" פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (ראה תוספות שם נו ע"א ד"ה פשיטא). וכן אמרו במס' פסחים קיג ע"ב: "שלשה הקב"ה שונאן - המדבר אחד בפה ואחד בלב, והיודע עדות בחברו ואינו מעיד לו, והרואה דבר ערוה בחברו ומעיד בו יחידי" (במקרה אחרון זה הרי העדות איננה מועילה כלום, ויש בה משום

146

רש"ר הירש ויקרא פרשת מצורע פרק טו

 תפקיד על משה ואהרן להביא את העם לידי הינזרות מכל טומאה - על - ידי הוראה וחינוך. שהרי כל שליחות משה ואהרן - הלימוד והמעשה והחינוך לקראת שניהם - כל אלה תלויים בשמירה על תודעת הטהרה. משום כך נומקה מצוה זו במלים: ולא ימתו בטמאתם בטמאם את - משכני אשר בתוכם. השמירה על כל אחד מדיני הטומאה קושרת כל יחיד בעם - מן הראשון עד לאחרון - אל משכן ה', ששכינה מתגלה בו. כל דין מדיני טומאה אומר לכל יחיד בישראל: אין ה' שוכן רק עם "משה ואהרן" - בשכבת העילית הרוחנית והכוהנית; אלא ה' שוכן "בתוכם", בתוך בני ישראל; והחירות מכל כפייה של טומאה היא מצוה ראשונה

147

רש"ר הירש ויקרא פרשת קדושים פרק כ

 הוא תנאי לקידוש חיי הפרט והכלל; שכן רק עם, שבניו ובנותיו נולדו מחיי משפחה, המוסדרים על - פי הלכות עריות - רק אליו ניתן לומר: "קדושים תהיו"; רק ממנו יש לצפות לקיום דרישה זו על כל מסקנותיה - כפי שנצטיירו בפרק יט. נמצאת זו המשמעות של סמיכות פרקים אלה: כל העובר על אחד מדיני עריות מסכן את עתידו המוסרי של הפרט והכלל - בעצב הפנימי של החיים. כך תובן החומרה היתירה שהתורה מייחסת לעבירות אלה. העובר עליהן עונשו מיתת בית דין או כרת: נשלל ממנו המשך הקיום בעמו; ומוטל על האומה בעצמה להוציא לפועל את עונש המיתה.(ב) ואל - בני ישראל תאמר. המיבנה התחבירי

148

רש"ר הירש ויקרא פרשת אמור פרק כב

 ונעשים תרומה; ועטרת הקודש שנתחלל חוזרת על - ידי כך ליושנה. כנגד זה האוכל תרומה במזיד איננו חייב להחזיר את הקודש; אין הקודש תובע ממנו דבר; אולם דין ודברים לו עם הכהן - כמי שפגע ברכוש חולין של חבירו. ואילו המזיק תרומה בשוגג דינו כדין מזיק הקדש. מדאורייתא, המזיק את ההקדש פטור מדיני אדם; אין דין ואין דיין עלי אדמות, שיעניש על חורבן המקדש וקדשיו! הקב"ה בכבודו ובעצמו יגן על מקדשו; הוא יראה וידרוש ויפקוד על הפושע; הוא לא ייפה את כוחו של אדם להעניש, ואף לתבוע תשלום. הרי זה מעיד כמאה עדים על האופי האלוהי של קדשי ישראל; אין הם זקוקים

149

רש"ר הירש ויקרא פרשת בהר פרק כה

 לעשות את רצונו בנאמנות. אכן ארצו תהיה ארצנו - רק אם נשמור את תורתו בנאמנות. אם נשלם את המס הזה, כבר עשינו את הכל, כדי שהארץ תתקיים בידינו, ואנחנו נתקיים בארץ. ידיעת התורה ושמירת מצוותיה הן לנו חיל וחומה, מדע ואמנות, חכמת מדינה ותורת כלכלה. אומות אחרות מנסות לשוא להשיג בטחון מדיני כלפי חוץ, שגשוג ורווחה כלפי פנים; הן מנסות באלף דרכים, ולא תעלה בידן; ואילו אנחנו נשיג זאת בקלות ולבטח - על - ידי שמירת התורה. נותן התורה, שהוא אדון לארצנו, הוא גם נגיד ומצווה לאומים, והוא המנהיג את התפתחות הטבע; וכדרך שארצנו היא שלו, כן גם הליכות העמים והטבע הן שלו;

150

רש"ר הירש במדבר פרשת במדבר פרק ג

 ולמשפחות; וכל בית אב של הלויים מקבל לפקודתו חלקים מסויימים של המקדש; ואף נקבע מקום חנייתו מסביב למשכן:במדבר סיני: הכתוב מציין כאן את מקום המפקד וכבר ראינו כעין זה לעיל א, א. ציון זה מורה על משמעות המפקד הזה: הוא קשור לתורה ביחס פנימי ואין בו כל עניין מדיני חיצוני.(טו) פקד וגו'. כבר הערנו לעיל א, ב: שבט לוי הוא כדוגמת בית ישראל בזעיר אנפין; והקבוצות הקטנות כאן מקבילות לקבוצות הגדולות שם. בני יעקב יצרו בתי אבות (שבטים), ובניהם של אלה יצרו את סעיפי המשפחות. נמצא שהעם כולו התחלק לשבטים (ראובן, שמעון, לוי וכו'), המתייחסים לבני יעקב; ואילו

1234567891011121314151617181920