מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

פנים יפות בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 ואף דלא שכיח מ"מ אין להמית בעבור זה, אלא הכוונה היא דחייב מיתה בידי שמים, וכן מה שאמר יעקב [לעיל לא, לד] עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, אין הכוונה למיתה בידי אדם אלא בידי שמים כמו שהיה באמת ברחל, והיה כוונתם כיון שהוא חייב מיתה בידי שמים פטור מדיני אדם, דמהאי טעמא כתבו תוס' בפ"ב דע"ז [עא ב] דב"נ שחייב מיתה אין ניתן להישבון וכן אפילו במיתה בידי שמים כדאיתא בריש אלו נערות [ל א] וא"כ כיון שחייב מיתה בידי שמים אין להחזיקו בעבד, וידוע כי העלילה לא היתה אלא על בנימין כאשר אמרו [לעיל, ח] הן כסף

122

פנים יפות שמות פרשת שמות פרק א

 האלהים ולא עשו וגו' שהוא לשון כפול, דהיינו שלא נתרצו לעבירה כשאחז"ל [שם] ואפ"ה החיו את הילדים, והיינו משום דאף דאין ישראל מצווין על העוברים בידי אדם אבל בדיני שמים חייב כמבואר בזוהר [שמות ג ב] עונש גדול על דקטל עובר במעי אמו, והיינו דכתיב ותיראן המילדות את האלקים שיראו מדיני שמים, ובזה יש ליישב מה שאמר ויאמר מלך מצרים וגו' ויאמר וגו' שהוא לשון כפול וכמו שדקדקו חז"ל במגלה [טז א] ויאמר המלך לאסתר ויאמר וגו' ל"ל ומשני בתחלה ע"י שליח וכו', וכן י"ל נמי שבתחלה שלח להם ע"י שליח, והטעם משום דרצה לפטור א"ע מדין אין שליח לדבר

123

פנים יפות שמות פרשת משפטים פרק כא

 איתא בכתובות דף ל"ד ע"ב הבא במחתרת וגנב וטבח פטור, משום דאם אין גניבה אין טביחה ומכירה, אך י"ל כדאמרינן שם בדף ל"ג ע"ב הטובח בשבת ע"י אחר פטור ממיתה וחייב בד' וה', א"כ י"ל דמסתמא לא הלך העשיר בעצמו אלא ע"י שלוחו אך קי"ל [קידושין מג א] דאף דפטור מדיני אדם חייב בדיני שמים, והיינו דקאמר כי בן מות הוא ולא מיתה ממש, ושפיר חייב לשלם, ובזה מובן מה שאמר לו נתן גם ה' העביר חטאתך לא תמות, מפני שדין זה היה בדוד עצמו ג"כ, כדאיתא בפ' האיש מקדש דף מ"ג [ע"א] דיליף מקרא דאותו הרגת בחרב בני עמון,

124

פנים יפות ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 אף זו.ונראה עוד דהא דכתיב בתריה אם לא יגיד ונשא עונו היינו דאף שמביא קרבן על השבועה אפ"ה יש בו עון כיון שהפסיד לחבירו במה שכבש עדותו דאין הודאתו מועיל אח"כ, והיינו כדילפינן [כתובות יח ב] מהאי קרא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, אלא דקי"ל הכובש עדותו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כדאיתא בריש סי' כח [חו"מ סי' כח, ס"א] והיינו דכתיב ונשא עונו:ולפ"ז א"ש טפי דקרא לאו קמ"ל הכא לענין תועלת העדות לבד אלא לגופו, דלא מבעי אם הוא עד גמור על החיוב פשיטא דחייב בדיני שמים לשלם לו, אלא אפילו בראיה לבד או אפילו

125

פנים יפות ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 ע"א], וכיון דבתחלת פרשה כתיב וידבר ה' אל משה ואל אהרן ואצלו היתה האזהרה בכל עת, להכי כתיב סתמא וממילא נדע דכל ישראל בעת שצריכים ליראות פני ה' יזהירו ממניעת כניסתם לבהמ"ק. ונראה הא דאין לוקים על אזהרה זו משום דאינו אלא גורם לבטל את המצוה, וקי"ל בכל גרמי דפטור מדיני אדם כדאיתא בריש פ' הכונס [נה ב] ונראה מה שפירש"י לאמור אליהם אמר שיאמר לאלעזר ואיתמר, היינו משום שגם הם מוזהרים יותר מישראל כיון שהם צריכים להקריב קרבנות:(יא) ושקץ יהיו וגו'. פירש"י לאסור את עירוביהן אם יש בו בנ"ט ובת"כ איתא שקץ הם לכם לאסור את צירן ורוטבן

126

פנים יפות במדבר פרשת בלק - פינחס פרק כה

 ח"מ סי' ל"ב [סק"ג] דאפילו בדיני שמים לא מתחייב, לכך היה טענה לנחש לומר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, כיון שחוה היתה נהנית מעץ הדעת, לא נתחייב הנחש אפילו בדיני שמים, ועמ"ש בחידושינו שם בקידושין לכך הסית בלעם רק על הזנות, כיון דזה נהנה וזה מתחייב יפטר אפילו מדיני שמים, לפ"ז י"ל דבנות מדין שהסיתו על הפעור היו פטורים ממ"נ כיון שהם נשתלחו מאבותיהם להסית את ישראל על הפעור, א"כ הן פטורין ממ"נ דלמא המשלח חייב הרי אבותם שלחן, ואם השליח חייב גם הם פטורים במה שהסיתו לישראל, וכן משמע גבי חוה ששאל לה הש"י מה זאת עשית

127

פנים יפות דברים פרשת ראה פרק יג

 אותו כטבע אהבת אב את בניו:ואין להקשות בזה כיון שאומר נלך ונעבוד הרי כלל עצמו עמו א"כ גם הוא יתחייב כרת, ז"א דאף דמטעה את הניסת לעבוד ע"ז אבל המסית בעצמו יודע שאין ע"ז כלום וכיון שאין לבו לע"ז לא יתחייב, וגם אין לומר אכתי יש חיוב על המסית מדיני שמים כדאמרינן בר"פ האיש מקדש [מג א] דאף דאין שליח לדבר עבירה, היינו בידי אדם, גם זה אינו דעכ"פ לא יתחייב כרת אלא עונש זוטא כדאיתא שם דינא רבא ודינא זוטא איכא ביניהו, ותו כיון דבע"ז נעשה כומר לע"ז וקיי"ל [ספר גט פשוט, סי' קכג, סק"ז] דאין לו שליחות

128

פנים יפות דברים פרשת כי תצא פרק כד

 בספרי והלא כבר נאמר לא תטה משפט ולא תכיר פנים, מלמד שכל המטה דינו של גר עובר בשני לאוין, נראה לפי מ"ש התוס' בר"פ איזהו נשך [ב"מ ס"א ע"א ד"ה לעבור עליו] דהיכא דליכא מלקות לא שייך לומר לעבור בב' לאוין, א"כ כיון שהטה משפט וזכה את החייב חייב לשלם מדיני דגרמי, א"כ לא שייך ביה מלקות, דכל היכא דאיתא בתשלומין אין לוקין, ולפי פשוטו היה נראה הא דכתיב לא תטה משפט גר יתום, ולא כתיב גר ויתום משמע שהגר הוא היתום, והיינו שהיה הדין אם הורתו בקדושה כגון שלא הפריש אביו ג' חדשים אחר הגירות כדינו, או הספק הוא

129

צוארי שלל הפטרת יום ב' של פסח

 ויש חולקים דבירושלמי מוכח דאף בן י"ג מצי לדון והרב אברצלוני עלה ונסתפק אם הלכה כר' שמואל בר נחמני או כירושלמי כמ"ש הטור ח"מ סימן ז'. ושם כתוב שמואל במקום רשב"ן. ובאמת שפשטן של דברים משמע דיאשיהו עשה זה יען עד י"ח שנה למלכו לא נמצא ס' התורה ולא ידע מדיני התורה ואף זה חסידות היה ורשב"נ לא קאמר איסורא אלא מפ' קרא דיאשיהו ולפ"ז אפשר דדייק קרא ואמר מלך אשר שב כלומר דהוא מלך וקבלוהו עליהם ואפי' אם קבלו ג' רועי בקר חייבים לקבל וכ"ש מלך ומה גם דינא דמלכותא דינא ובכל זאת משלימות חסידותו החזיר הדינים ושלם מביתו:

130

צרור המור בראשית פרשת מקץ

 כלומר אחר שאין חכם כמוך. אתה תהיה ממונה על ביתי ועל מלכותי. ולפי שיוסף היה מפחד לפי שהוא נער עברי ועבד. אמר לו ראה נתתיך. נתתי אותך שלי היכולת. ולפי שאליו היו הדברים אמר שנתן לו טבעתו והלבישו בלבוש מלכות. והרכיב אותו במרכבת המשנה בפועל. ולפי שבכל זה היה ירא מדיני המלכות. חזר לומר אני פרעה שיש בידי יכולת לבטל דיני המלכות. ואני גוזר ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו'. וזה לפי שתלה החכמה בהקב"ה והשפיל את עצמו לומר בלעדי. זכה למעלת ובלעדיך כמאמרם ז"ל. יוסף לפי שמיעט כבודו ואמר בלעדי. ורבה כבוד המקום אלהים יענה. וחלק כבוד למלכותו

1234567891011121314151617181920