מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

מעשי ה' מעשי אבות פרק כא (פרשת וירא)

 בהם, זה הענין, עכ"ל. הרי לך בהדיא שהרמב"ם ז"ל, רצה לומל שפנות השם יתברך על דבר שפל יקרא ירידה.אם כן אחרי התאמת שהוא מסולק מן החסרונות, אין ראוי לנו שנייחס אליו ירידה, דהיינו פנייה לשפלים, רק לענין מה שהוא נגלה אלינו בתורתנו, שגזרה חכמתו, ורצה בקיום הקיבוץ מדיני במשפט, שכבר ראינו דור המבול שנענשו ונתחייבו כליה על החמס וכן דור הפלגה, ואמנם רצה השם יתברך כל זה כפי מה שנתבאר בחיבור זה חלק א' פרק י"ג, שכל מה שברא היה כדי שתתהוה נפש השלם ותשיג הנצחיות, כי אי אפשר לעסוק בהשגות אם לא בקיום הקיבוץ המדיני, ורבי חנינא [בן

112

משך חכמה שמות פרשת משפטים פרק כא

 תורה תחת שהוחמרו הוקלו. פירוש, דבאמת גם כעת אנו מוזהרין על רציחת אחרים, ומה שפטור ישראל שהרג עכו"ם [בימים הקדמונים] הוא משום שהוחמרו, פירוש שדמו של ישראל חשוב בעיני מלכו של עולם, ולכך אינו נהרג עבור עכו"ם, לכן הקלו העכו"ם, שישראל ההורגן פטור. ולכן אמר (המשך המכילתא): 'באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינו מסור לשמים'. ומהאי טעמא נראה דאדם המזיק לעכו"ם חייב לשלם, אע"ג דאם הורגו אינו נהרג, ולא שייך בזה 'ולא יהיה ממונו חמור מגופו' (בבא קמא קיט, א), דטעמא דפטור בהורגו משום שקשה בעיני השם להרוג ישראל "ויקר המותה לחסידיו", מה שאין כן ממונו. ודו"ק.ויתכן משום

113

משך חכמה דברים פרשת ואתחנן פרק ו

 מאן דבעי למיהוי חסידא - לקיים מילי דברכות (בבא קמא ל, א). זה הדבקות וההכרה שהכל בא מן השם וההודאה אליו, וזה "בכל לבבך" - על השכליות. ואמרי לה, לקיים מילי דאבות (בבא קמא שם), זה מידות ותכונות הנפש, וזה "בכל נפשך". ואמרי לה, לקיים מילי דנזיקין (בבא קמא שם), כי האדם מדיני בטבע, ואוהב הקיבוץ לרוב חסרונו. וכבר נתעורר בן זומא (ברכות נח, א) בראותו אוכלוסא (על גבי מעלה בהר הבית אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלה לשמשני. הוא היה אומר): כמה יגיעות יגע (אדם הראשון עד שמצא פת לאכול - חרש זרע קצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד

114

ספורנו כוונות התורה

 ענוים בהם שמחה.והנה מן המפורסם הוא כי תכלית כל גומל הוא שישיב מקבל הגמול והטוב איזה תענוג גופיי או נפשיי כמו שהורה הנביא באמרו ותתענג בדשן נפשכם וכן הורה באמרו אז תתענג על ה'.אמנם ממיני תענוגים הנפשיים אצלנו הם השמחה והכבוד עד שישתדל כל מדיני בהשגתם יותר ממה שישתדל בהשגת המאכל והמשתה והמשגל וזולתם מן התענוגים הגשמיים בפרט בזמן שלא יהיה הצורך להם הכרחי בצד מה.והנה השמחה היא אצלנו בהשיגנו הדבר אשר נרצה בו וההיפך והיא העצבות כאשר יהיה הפכו. ועל זה הדרך יחס המשורר השמחה לאל יתברך באמרו ישמח ה' במעשיו וזה בהיותם עושים רצונו וראוים

115

ספורנו הקדמה לתורה

 המין ובחר באברהם וזרעו להשיג בם התכלית המכוון אצלו מני שום אדם עלי ארץ כאשר התבאר. והחוט המשולש באברהם נינו ונכדו אשר מלא כבודו את כל הארץ בקראם בשמו. מצא חן בעיניו לכרות להם ברית להיות להם לאלהים ולזרעם אחריהם לחיי עולם ולתת מקום לזרעם כאשר יהיו לגוי מספיק לקבוץ מדיני ובו יהיו לאחדים בידו לעבדו שכם אחד.ומרב שלמות שלשה אלה היו פעולותיהם המסופרות בתורה מספיקות להורות לדורות עקרי הקורות עם איזה עזר למציאותם כענין תנועת המטה במופתי מצרים וכענין ירה ויור בענין אלישע.ובכן היו עניני ישראל מאז יצאו ממצרים עד בנין בית ראשון אשר בזמן זה בנו

116

עקידת יצחק בראשית שער יא (פרשת בראשית)

 שהוא אינו נרצה לעצמו כ"א להיותו דרך ומבוא לאותה ההנהגה העליונה שזכרנו. והנה הוסכם השם הזה ולוקח בשתי בחינות לסבה אחת בעצמה, אלא שהאשה חשבתו טפלה לפחות ממנו עד"ה. והתורה לאשר הוא מעולה עליו. והנה עם שני בנים אלו יושלם לפי דעתם תכלית האדם שהוא קבוץ הקנינים והנהגת בעליהם בסדר מדיני. זה תקונה אותו ומקבצו וזה השומר אותו ומקיימו. והוא טעם ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה. והקדים הבן השני לראשון למעלתו בעצמו. כמו שהרועה הוא נכבד מהצאן עם שהצאן סבת הרועה ותכליתו מצד מה שהוא רועה: ויהי מקץ הימים ויבא קין כו'. זה מה שיורה כי כשהסתכל

117

עקידת יצחק בראשית שער כז (פרשת וישלח)

 ותמת דבורה. (יב) אמר שלא יצאו נקיים ממעשה זה כי אחר שעשו תשובה ובאו לבית אל ועשה שם מזבח נהפכה כל רעתם וצערם במיתת דבורה מינקת רבקה הבאה עמהם. או ששלחה רבקה כמו שאמרו ז"ל (רשי' בשם ר"מ הדרשן) ובכו עליה בכי גדול כי אשה חשובה היתה. ובזה נפטרו מדיני שמים או ממערכותם אם היתה כנגדם: וירא אלהים אל יעקב וכו' לא יקרא עוד שמך יעקב לבד כי גם כן ישראל יהיה שמך וכמו שאמרו ז"ל (ברכות י"ג א) שיהיה שם ישראל עקר ויעקב טפלה אליו: וכבר דברנו הטעם בענינו של אברהם ולזה כוונו חכמינו ז"ל (תענית ה' ב) באומרם

118

עקידת יצחק שמות שער מו (פרשת משפטים)

 קצת טעמיה והלכותיה ובהודאת בעל דין אל דעותיה וגזירותיה רק טוב אשר יכספוהו הכל. ותחלה אעיר הספקות הנופלות על הענינים ההם כמנהגנו:א. והוא מה שכבר התרנוהו מהשוות זה החלק המשפטי לעקר התורה האלהית. ולא עוד אלא ששמו בראשונה. ועטיפת הוא"ו: ב. למה יתחיל זה החלק המשפטים מדיני עבד ואמה העבריה עם היותם דינים שלא יראה היו לשעה מצויין ביניהם שיביאם הצורך: ג. מה טעם אם בגפו יבא בגפו יצא פשיטא כי ערום נכנס וערום יצא. ועל אשתו כבר אמרו (קידושין כ"ב א) מי הכניס' שתצ'. גם אומרו והוא יצא בגפו נראה מותר: ד. מה טעם אומרו לעם נכרי לא

119

עקידת יצחק ויקרא שער סז (פרשת אמור)

 לאדם עם שתי הכתות ההם רצוני אשר בהשתרר או בהשתעבד והוא אשר קרא אותו שם צדק לפי ההדמות. וזה שאם אין לו עמהם הצדק הדתי הכולל אינם עמו בלי צדק ומשפט מה והוא מיוחד לאדם בביתו עם אשתו ובניו ושאר קניניו. והתורה האלהית הסכימה מאד לזה כמו שנראה (שמות כ"א) מדיני עבד עברי ובתו הקטנה ומשפט העבדים וזולת זה כי הנה עם שאינם עמו בדיני שאר האנשים אינם נעדרי המשפט כי יש ויש סדר ומשפט שיהיו בהם לפי יחסם כמו שנתבארו כל הדברים האלה בפרשת משפטים שער מ"ו. והנה לזה מדרך המוסר כראוי להם אמרו כי היום הרת עולם והוא

120

פני דוד בראשית פרשת וירא

 דהיתה שבויה אלא הוא והיה עמה וידע שלא נטמאת מותרת לו ע"כ ומאחר שכן באותו פרק דלא היו ישראל עדין בעולם לא היה צריך אברהם אע"ה לנהוג חומרא זו דמדינא שריא וגם אם לא ידע שום אדם אין להחמיר והשתא כלא ידע שום אדם דמי דגוים כמאן דליתנהו ומה ידעו מדיני וחומרות ישראל והשת' ניחא מש"ה ועתה השב אשת איש כי נביא הוא דתיב' ועתה נראית מיותרת ח"ו אך הוא בדקדוק גמור לומר דלא מהני היותו נביא אלא באותו זמן וזהו ועת"ה שלא יש ישראל שקבלו התורה אין להחמיר והשב אשת איש כי הנבואה מהני' עתה לא אחר מתן תורה.

1234567891011121314151617181920