מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

מלבי"ם עמוס פרק ה

 המון שיריך, כי אינם שירי ה' רק המון והומיה לבד, וכן זמרת נבליך שהוא השיר שבכלי לא אשמע:(כד) ויגל כמים משפט. כמ"ש עשות צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח, והמשפט הוא בין אדם לחברו, והצדקה היא בין אדם למקום, המשפט הוא נטוע בשכל האדם, שאחר שהאדם הוא מדיני בטבע צריך הוא למשפט שעי"כ יתקיים הקיבוץ המדיני, וע"כ מדמהו כגולות מים שהמקור נובע מעצמו ויוצא לחוץ אל זולתו, וכן יגל המשפט ויביע ממקור השכל וטבע האדם עצמו, והצדקה איננה נמצאת בטבע האדם רק יקבל את מצותיה מאת ה', והיא דומה כנחל שמימיו אינם נמצאים בו בעצמו רק יתקבצו אליו ממים המוגרים

102

מלבי"ם תהלים פרק פב

 ימנע אורו והשפעתו מלמעלה ובחשכה יתהלכו, ב] מצד הטבע שאז איש את רעהו חיים בלעו וא"א שיתקיים הישוב המדיני, ועז"א ימוטו כל מוסדי ארץ:(ו) אני, מצייר שכמו שהיה צריך פועל אלהים ומעשהו לבריאת האדם והעולם, כן צריך משפט ושופטים להעמדת האדם והעולם וקיומם, כי אחר שהאדם מדיני בטבע א"א שלא יקרה ביניהם ריבים ודינים עושק וחמס אשר יבטל הקיבוץ וישוב העולם בכלל אם לא ימצא ביניהם נימוס ומשפט ושופטים, ומצד זה ידמה אותם כאלו הם אלהים יוצרי העולם, כי הם שותפים עמו בזה, שהוא ברא את העולם והם המקיימים אותו, וכמ"ש כל דיין הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף

103

מלבי"ם משלי פרק יז

 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו, הבן כסיל חוץ ממה שהוא גורם יגון לאביו, על שרואה שיוצא לתרבות רעה, גורם לו ג"כ כעס מצד שהוא ממרר ליולדתו, שנפשו מרה על מעשיו ובזה יכעוס האב על צרת אשתו, או על ריב שי"ל עמה, ואמר לקמן הוות לאביו בן כסיל ודלף טורד מדיני אשה:(כו - כח) גם ענוש לצדיק וכו', חושך אמריו וכו', גם אויל מחריש וכו'. אמר הנה יש דבר שהוא לפי הנראה בלתי טוב וישר בהנהגה, והוא מה שה' מעניש לצדיק, ומה שמכה את הנדיבים, שמזה יולד התלונה של צדיק ורע לו, שמה שמעניש הצדיק הוא לא טוב, ומה שמכה

104

מלבי"ם משלי פרק יט

 המתקרב אל סוכתו, אבל בעת רצון אז דומה כטל על עשב שמלחלח העשבים ומשפיע חיים על כל עשב ועשב בפ"ע כך יזיל טל ישע סביביו על כל עבדיו, והכל יתקרבו לאור פניו, ועי' למעלה (ט"ז י"ד) חמת מלך מלאכי מות:(יג) הות לאביו בן כסיל ודלף טורד מדיני אשה, כבר אמר למעלה (י"ח כ"ה) כעס לאביו בן כסיל, ופה אמר שאם נלוה אל בן הכסיל מדיני אשה, שאז המדנים שבבית דומה כדלף הדולף דרך הגג אל הבית ומשחית את הבית, ואם יצא מן הבית מוצא בנו הכסיל ומעשיו הרעים אז יהיה הוות ושבר לאביו, שע"י הכסיל יתוספו המדנים תמיד עד

105

מלבי"ם איוב פרק לה

 מחליו וזה שכרו. אם לא שמע יאנש וימות וזה ענשו. לא ע"י הרופא רק ע"י עצמו. וכן השכר הוא הדרך הטוב בעצמו שקונה בזה שלימות לנפשו. והעושה טוב לזולתו ישיגהו טוב ההנהגה המדינית. והעושה רע עוכר שארו ונפשו. והעושה רע לזולתו תשיגהו רוע ההנהגה המדינית. שה' ברא את האדם שיהיה מדיני בטבעו. ושאנשי המדינה יעזרו זל"ז בהפקת צרכיהם. ושיהיה להם נימוסים טובים ומשפטים צדיקים לשמור את הקיבוץ מכל רשע. ואם כל אישי הקיבוץ ישתתפו לעשות טוב וחסד לריעיהם ולהשמר מלהזיק איש לחברו בשום דבר ולעשות משפט חרוץ בעוברים על הנימוסים האלה. אז יחיו כולם בשלוה ובהצלחה ולא יקרה לשום אחד

106

מלבי"ם איוב פרק לח

 רק רמשים חלשים חסרי כח, ואין זה מגדלות הבורא, שמגדולתו הוא שיברא ברואים נוראים ואיומים, ובכ"ז הכין בהשגחתו שיתקימו גם המינים החלשים, עד שמזה יראו כי גבוה מעל גבוה שומר ואחד יחיד מושל על כולם, וכן נמצאו תקיפים ועריצים וגבורים גם בין ב"א, ובכ"ז ערך בהשגחתו שיתקיימו ע"י מה שעשאו מדיני בטבע ונטע בו הכח לעשות משפט ומישרים, וכמו שבאר כבר אליהוא בסי' ל"ה, ואז הודה איוב כי לא השכיל בכל וכוחו, אבל גלה דעתו כי לא לבו הלך אחר דברי פיו בכל זמן הוכוח, שבאמת בלבבו היה מאמין בהשגחה ובהשארות הנפש, וכל וכוחו היה רק לנסות למצוא בזה דרך

107

מלבי"ם ביאור המילות עמוס פרק ה

 למקום גרוע אצלם יותר: תמים, כמו תמימות, וכן אם באמת ובתמים (שופטים ט'):(יא) בושסכם. כמו בוססכם בחילוף שי"ן בסמ"ך, והוא מבנין מרובע:(יב) פשעיכם, חטאתיכם. הבדלם מבואר בכ"מ, שפשע הוא מצד המרד, וחטאת מצד התאוה או השגגה, ועי' באה"ע: כפר, הוא תמיד לפדות מדיני נפשות, וזה א' מן ההבדלים שבינו ובין שוחד:(טז) רחובות, חוצות. עי' הבדלם (ישעיה ט"ו ג'): מספד הוה הו. עי' (ירמיה ט' י"ט): אכר, הוא עובד האדמה ע"ש שהשדה נקרא כר: ומספד, מלת אל נמשך לשנים אל מספד (ר"ל בעבור המספד) יקראו אל יודעי נהי:(כ) חשך, ואפל. אור, נוגה. הנוגה אינו אור עצמי רק

108

מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק צד

 ויקרא סי' ג') באורך, ובא ע"מ התפעל שמורה על המדומה, שנדמה להם שהחליטו אמירה מכרעת מופתיית:(ה) עמך ידכאו, ונחלתך יענו. עם מושג הנחלה מקושר הדבוק הרוחני שיש לו עמהם ע"י נפשותיהם וקדושתם והשראת שכינתו בם, משא"כ שם עם מציין רק קשר העם עם מלכם, שהוא קשר מדיני וגופני (עמ"ש ירמיה ב' ז'), וע"כ על נחלתך אמר יענו, שעם מושג העינוי מקושר תמיד ההכנעה הנפשיית, וזה ההבדל בינו ובין ידכאו שבא על הגוף:(ו) יהרגו, ירצחו. עם פעל רצח מקושר הרעיון שההריגה הוא בדרך רציחה, ורצח הבא בפועל מורה שהם קשר רוצחים, כמ"ש (ישעיה א' כ"א):(ח) בינו בוערים, וכסילים

109

מלבי"ם תורה אור בראשית פרק ב

 אזלינן במדברא וחזיתא להני אווזי דנגדין נחלא דמשחא מתחותוהי, אמינא להו אית לי חולקא בהדייכו לעלמא דאתי חד דלי לי גדפא וחד דלי לי אטמא, אר"א עתידים ישראל ליתן עליהם את הדין. בימים הקדמונים היו נמצאים עדת הנזירים שהיו פורשים א"ע מן הישוב וישבו במדבר לעבוד את ה'. והנה האדם מדיני בטבע, והפרישות מחיי החברה לשכון בדד במדבר הוא נגד הטבע, ונמצא כח זה שתול באווזא שנמצא אווז ואווז הבר, שהגם שהאווז בטבעה לשכון אצל בני אדם יש מהם שפרשו מן הישוב אל המדבר, וע"כ מושלי משלים קראו את הנזירים האלה בשם אווזות, ר"ל שכח הזה לפרוש מן הישוב שתול

110

מעשי ה' מעשי בראשית פרק לא (פרשת נח)

 רוצים להיותם בשלום זה עם זה שלא יגזול איש את רעהו ונמצאו מתפרדים זה מזה והורגים זה את זה, וזו היתה כוונתם באומרם פן נפוץ, בהיותם חפצים שיהיה להם סדר אחד נכון לקיום הקיבוץ המדיני והעמדתו, כי אומרו פן נפוץ הוא כאילו יאמר פן יגדל החמס ולא יהיה אפשר קיבוץ מדיני כמו שעשו דור המבול. וכאשר חשבו כן הנה לא היו כל דור הפלגה רק שבעים איש ראשי משפחות, שכן הוא מספר הנולדים אחר המבול בדקדוק כפי מה שהוזכרו בפרשה זאת, ומה שנאמר ויולדו להם בנים אחר המבול, אמר כן להיות אלה הבנים נפרדים באמונתם מנח ובניו הנולדים קודם המבול,

1234567891011121314151617181920