מדיני

מדיני מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4613 מקורות עבור מדיני. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משלי פרק יט

 שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד: פ(י) לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים:(יא) שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע:(יב) נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ:(יג) הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה:(יד) בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְקֹוָק אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת:(טו) עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב:(טז) שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יומת יָמוּת:(יז) מַלְוֵה יְקֹוָק חוֹנֵן דָּל וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ:(יח) יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ:(יט) גרל גְּדָל חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף:(כ) שְׁמַע

2

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ו

 שהוא של אנשי אותה העיר שברחבה ושבכרמלית הרי היא של אנשי אותה העיר עד שיתודע שהיא של עולי בבל שבאמצע השדה הרי הוא של בעל השדה עד שתיודע שהיא של אנשי אותה העיר הנהרות והמעינות שמושכין הרי הן של כל אדם הלכה טזהמבעית את חבירו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים צווח באזנו וחירשו פטור אחזו באזנו וחירשו חייב המבעית בהמת חבירו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים הלכה יזהלעיטה חלתית הרדפני וסם המות וצואת תרנגלין פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים שליח בית דין שהכה ברשות בית דין והזיק פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים העושה מלאכה

3

תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ט

 קומה ה' הושיעני אלהי כי הכית וגו' ואומ' בשבט על הלחי את שופט וגו' ואומ' גוי נתתי למכים וגו' וכשם שחייב על נזקי חבירו כך הוא חייב על נזקי עצמו הוא עצמו שרק וטס בפניו כנגד חבירו מתלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שנ' ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ר' שמעון בן לעזר אמ' משם ר' חלפאי בן אגרא שאמ' משם ר' יוחנן בן נורי מתלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר את מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שאילו אומ' לו יצרו לך ועבוד ע"ז

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא קמא פרק ו

 ברשות אכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזק בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב: גמ' א"ר יצחק גדישין בשדה ככלים בבית. א"ר יוסי בי ר' בון תיפתר בההיא דאית ליה מסגר:הלכה דמתני' השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שילחה ביד פיקח הפיקח חייב אחד הביא את האש ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו הרוח הרי כולן פטורין: גמ' חזקיה אמר בשמסר לו גחלת אבל מסר לו

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 חייב ולמה אמרו פטור כדי שיהא מודיע. ורבי יוחנן אמר בדין היה שאפי' במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס. חייליה דר' יוחנן מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב. ואמר ר' יוחנן ומשום קנס. מתניתא מסייעא לר' יוחנן הנותן עול על גבי פרתו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. עד כדון כסבור שהוא חולין. היה יודע בה שהיא תרומה וכסבור שמותר לטמותה. נישמעינה מן הדא הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין. מה אנן קיימין אם כסבור בהן שהוא חולין. ויש פיגול בחולין. אלא כן אנן קיימין ביודע בהן שהן קודש. וסבור לומר שמותר לפגל בקודש.

6

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ד

 ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו במשמע, ת"ל וכי יזיד, [להוציא את השוגג], איש, להוציא את הקטן; איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. - איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו; באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים. להרגו בערמה, להוציא חרש שוטה וקטן, שאינן מערימין. - להרגו בערמה, להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמודו /ובתלמידו/ ואף על פי שהיו מזידין אינן מערימין. מעם מזבחי תקחנו למות. מגיד שמבטלים העבודה מידו, ויוצא ליהרג. מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב

7

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת פינחס פרק כז

 אקשה עליך דין שהנשים יודעות אותו, לכך נענש משה, לפיכך אמר ויקרב משה את משפטן לפני ה': ויש אומרים שנענש משה על שסילק את עצמו מן הדינים ולכך נו"ן של משפטן ארוך. ומפני מה נענש משה, אחר שפירש הקב"ה דינן, אמר לו הקב"ה מדין תורה אתה מסלק את עצמך, שמא מדיני אתה יכול לסלק את עצמך עלה אל הר העברים הזה:סימן ז[ז] כן בנות צלפחד דברות. ר' חלקיה אומר נטלו בנות צלפחד חלק אחד על פי שהיה אביהם מיוצאי מצרים ומת בלא בנים, ונטלו בנותיו חלק דודיהן, ועוד נטלו חלק אחד בשביל חפר זקינם, שהיה גם הוא מיוצאי

8

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת מסעי פרק לג

 את אפו מהם, וירפא אותם ממכתם, דכתיב ארפא (משובותכם) [משובתם] אהבם נדבה (הושע יד ה) אבל לעתיד לבוא והיה טרם יקראו ואני אענה (ישעיה סה כד), וכמה דאת אמר כה אמר ה' בעת רצון עניתיך (שם מט ח), אמר ר' שמואל משל למטרונה שהיו לה שני שושבינין, אחד עירוני ואחד מדיני, זה שהיה עירוני אומר לה דברים טובים, לא בת טובים את, לא בת עשירים את, ואותו שהיה מדיני אומר לה לא בת עניים את, לא בת בזויים את, כך ירמיהו עירני ומענתות היה, נכנס לירושלם ואומר להם דברים של ניחומין שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמי' ב ד), ברם

9

משנת רבי אליעזר פרשה ו

 על הנער]. דבור שאינו של נבואה אין בו אלא הצורך עצמו, כגון הנך מת על האשה, השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע.הפרש בין חלום שהוא נבואה לחלום שאינו נבואה. חלום שאינו נבואה בעליו צריך לשאל פתרונו, כגון חלומו של פרעה, חלומו של נבוכדנאצר, חלומו של מדיני, שנ' בו והנה צליל לחם שערים, [עמוד 120] ויען רעהו ויאמר אין זאת כי אם חרב גדעון. אבל חלום שהוא נבואה, אע"פ שדבריו סתומין, אין הנביא צריך לשאל פתרונו, כגון דניאל וחביריו.הפרש בין חלום שהוא צריך פתרון לחלום שאינו צריך פתרון. חלום ששעתו קרובה דבריו פתורין, וחלום שאין שעתו קרובה

10

משנת רבי אליעזר פרשה ט

 מן היום השני, נמצאו יומים. אבל ההורג את הגר קודם מתן תורה, הרי זה נהרג בבית דין, שנ' שפך דם האדם באדם דמו ישפך. משניתנה התורה, נא' וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה, [על רעהו], לא על הגוי. איסי בן יהודה אומ', לא שההורג את הגוי פטור, אלא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ואף כשהיינו בארצנו לא היינו ממיתים אותו, אלא דינו בידי שמים.ההורג בשגגה, כדרך הולכת ידו, גולה לערי מקלט, שלא כדרך הולכת ידו, פטור, שנ' ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים. עשה הכת' חטיבת עצים דוגמא לכל המכות הללו, לומר לך, שלא יהא חייב

1234567891011121314151617181920