מארי

מארי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2323 מקורות עבור מארי. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


131

ספר הלכות גדולות סימן טז - הלכות יום טוב

 דנקי והשתא שקל בדנקא לא נימא ליה מלא לי זוזא. והני מילי חנוני ישראל, אבל חנוני גוי כל מידי דאיתיה במחובר, אי נמי כגון קימחא דאיכא למימר דאיטחין ביום טוב, אי נמי בצים דאיכא למימר דאיתילדו ביום טוב, אסיר למשקל מיניה כדקאמרינן גוי שהביא דורון לישראל וכוליה.אמר רב מארי בריה דרב כהנא (שם ז א) בדק בקינה של תרנגולים מערב יום טוב ולא מצא בו ביצה, למחר השכים ומצא בו ביצה, מותר לאוכלה ביום טוב אלמא ביצה בליליא לא מיתילדא והא בת איתמל היא. ושפיר דמי לקבולי מן גוים בלילי יום טוב של ראש השנה ושני ימים טובים של

132

ספר הלכות גדולות סימן כד - הלכות צרכי ציבור

 שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר (ויקרא כו, לא) והשימותי את מקדשכם בקדושתן יהו אף כשהן שוממין, עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. (מגילה כט א) מאי קפנדריא, אמר רבא קפנדריא כשמה, מאי קפנדריא כשמה, אמר רב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מארי כמאן דאמר אדמקיפנא אידרי איעול בהא. א"ר אבהו ואם היה שביל מעיקרו מותר. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת שלא לעשותו קפנדריא, מותר לעשות קפנדריא. א"ר אבהו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל, מצוה לעשותו קפנדריא, שנאמר (יחזקאל מו, ט) ובבא עם הארץ וגו'.

133

ספר הלכות גדולות סימן כה - הלכות תפילין

 בר רב הונא (מנחות לו ב) חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ושעה כדי שלא יסיח דעתו מהם.תניא (סוכה מו א) תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי ר', וחכמים אומרים אין מברך עליהן אלא שחרית בלבד. איתמר אביי אמר הלכה כר', רבא אמר הלכה כרבנן. אמר רב מארי ברה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמחית תפילי מברך. אמר מר חזינא להו לרבנן דבי רב פפי דכל אימת דמחתי תפילי מברכי. רבנן דבי רב אשי כל אימת דמשמשין בהו מברכין משום דרבה בר רב הונא.אמרי דבי ר' ינאי (ב"מ קה ב) לתפילה

134

ספר הלכות גדולות סימן לב - הלכות מיאון

 ארץ כי האידנא, אמר לה הא מילתא לא הוה האידנא, אמרה ליה אם כן חד מהני גוים נפוטאי [נ"א טפטרי] דהוו הכא, אי אנת לא הוית דילמא חד מיניהו הוה, אמר להו רב נחמן לא תשגחו בה, עיניה נתנה באחר.ההוא גברא דהוה מהרזק בביתא הוא ואיתתא, עייל אתא מארי דביתא פרטיה נואף להוצא וערק, אמר רבה איתתא שריא, אם איתא דעבד איסורא אירכוסי הוה מירכס ויתיב. ההוא נואף דעייל לגבה דההיא איתתא ואתא גברא סליק נואף יתיב בי באלי אבנא, הוה מחתן תחלי התם וטעמינהו חיויה, אתא מארי דביתא בעא למיכל מהנך תחלי בלא דעתא דאיתתיה, אמר ליה נואף

135

ספר הלכות גדולות סימן מג - הלכות בבא קמא

 גלימך. מתקיף לה רב כהן ודילמא גלימא אגורי אגריה ניהליה בהנך ארבעה קמאי והנך בתראי הימוניה הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא, אגלגל מילתא ומטאי לקמיה דרבא אמר להו הילכתא כרב כהן.ברשא גנב ספרא אזל זבניה לפפונא בתמנן זוזי, אזל פפונא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרין, אמר אביי אזיל מארי ספרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל ספריה, ואזיל בר מחוזא שקיל מפאפונא ארבעין. מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח לא כל שכן, אלא אמר רבא אזיל מרי ספרא שקיל ארבעין מפפונא ותמנן מגנבא.ת"ר (שם קטז א) הרי שהיה בורח מבית האיסורין והיתה

136

ספר הלכות גדולות סימן מז - הלכות נידוי

 ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו. ומנלן דנצינן וליטינן ומחינן ומתלשינן שער ומשבעינן, דכתיב (נחמיה יג, כה) ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים. ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה, דכתיב (עזרא ז, כו) הן למות הן לשרשי, מאי לשרשי, אמר אדא מארי אמר נחמיה בר ברוך אמר רבי חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה. ואי מפייס בעל דיניה לאלתר שרינן ליה, דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסר טוט שרי.(מו"ק יז א) מאי שמתא, אמר רב שום מיתה, ושמואל אמר שממה יהיה. אמר אבוה דשמואל ומהניא ביה

137

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קל

 תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קלוהכי אמר ר' שמואל בן חפני גאון. אין מקדישין ואין מעריכי' ואין מחרימי' בזמן הזה הקדיש העריך החרים בהמה תעקר פירות וכסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח ואיזהו עקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאליה ואי חזיק מארי ההוא הקדש או חרם וצריך ליה פריק ליה בארבעי זוזי ומאבד להון ומשתרי ליה הקדש וחרם דיליה דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחול.

138

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רטז

 שונין אילו נשבעים בלא טענה ואמ' שלא בטענת בריא אלא אפי' בטענת שמא ומה שאמר שמעון לראובן לא אתן לך חלק באותן ה' דינר שנתן לשר שהלום במקום הסכנה לא כל הימנו לומר כן וראיה לדבר מהא דאמר ר' מאיר כד חמי חד באורחא אמר דין מרי מותא תרין דין מארי מצוה תלתא מארי שלמא מיהו יש לומר מאחר שהיו מכירין הן לא היה נצרך שמעון ללויה ולא היה בו הצלה ויש לומר חס ושלום שהיו שניהם נפגעים לא היו מכירין את ממונו והוה גם הוא נספה עמו והיה לו בו הצלה ואמור רבנן אסור להציל עצמו בממון חברו והואל

139

תשובות הגאונים - הרכבי סימן קצח

 בו לעולם עד שיכלה מה שכלה ממנו או שיפסד מה שנפסד ממנו. ואם קנו מיד האב בזה וזולתו הלא להשואל להשתמש בדבר הנשאל לעולם כל זמן שהוא קיים [אם היה זה] בקנין מן המשאיל בעל החפץ שהרשהו זה לעולם כמו שאמרו החכמים אמר רב נחמן שואל בטובו לעולם אמר רב מארי ברה דבת שמואל והוא דקנו מיניה. ואם השאיל אדם למשל לחברו כתונת אין לו [רשות] ללבשה עד שתקרע בלא תנאי אלא ילבשה דיי כפי המנהג בשאלה. וזה האב כנודע מן הענין ידיעה מספקת לא השאיל לבתו כמו שישאיל המשאיל על מנת שיחזירו לו חפץ השאלה בזמן קרוב. וכבר העידו

140

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רי

 לית לה. וכמה מעשים באו לידינו ולא אגבינן מעולם בדינא ככתובות קרובות. אלא היכא דמחויא מילתא שלא נפרעה האשה ומחויא מילתא היאך היו אותן בני אדם עשירים או בינוניים או עניים משדלינן להון ליורשים בדברים למפסק מילי דאלמנה בדרך פשרה לפום אומדנא דילהון אבל לחיובאנון מן דינא לא עבדיננא. ואבא מארי גאון וגאון זקנו נוחם עדן הכין הוה עבדין כואתנא ואף אנתון הכין עיבידו. ולענין מאי דפרישתון דתוספה דילכון [ע"ב] דבר קצוב הוא ודאי לא צריכיתון אומדני לא מן כתובות קרובות ולא דבר אחר במקום שהיורש מודה שהוא לא פרע ויש לאלמנה ראיה ששטר כתובה מצוי היה אחרי מיתת בעלה

1234567891011121314151617181920