מארי

מארי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2800 מקורות עבור מארי. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

שופטים פרק יד

 לֹא הִגַּדְתָּה וַיֹּאמֶר לָהּ הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד:(יז) וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ:(יח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי:(יט) וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ: פ(כ) וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ:

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 הרי זו תפלת שוא: גמ' אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו. רבי יעקב בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב. ר' בא אבוה דרבי בא מארי בשם רבי אחא קנה אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב. לבש בגדים אומר ברוך מלביש ערומים. [דף סו עמוד א] העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה. לאחרים לעשות לו סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו

3

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה נח

 נסמכה עקידה לויהיו חיי שרה.ו [כג, ג] ויקם אברהם מעל פני מתו, מלמד שהיא רואה מלאך המות מתריס כנגדו, א"ר יוחנן מן הן תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין וכל מצות שבתורה מן הכא ויקם וידבר, גר ותושב, גר דייר, תושב מארי ביתא, אם רציתם גר, ואם לאו מארי ביתא, שכך אמר לי הקב"ה לזרעך נתתי את הארץ הזאת, תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני, איני מבקש מכם אלא מת אחד שנאמר תנו לי אחוזת קבר, ויענו בני חת את אברהם וגו' שמענו אדוני וגו', מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה

4

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת חיי שרה פרשה נח

 שתי שנים, אלא מאיכן בא, מהר המורייה.(ג) [ויקם אברהם מעל פני מתו] מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו. אמר ר' יוחנן מאן אנן תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע, מן הכא ויקם וידבר.(ד) [גר ותושב אנכי עמכם] וגו' גר דייר, תושב מארי בית, אם רציתי דייר ואם לאו מארי בית, כך אמר לי הקב"ה לזרעך נתתי את הארץ הזאת (בראשית טו יח), תנו לי אחזת קבר וגו' [חד מת].(ה ו) ויענו בני חת וגו' נשיא אלהים אתה בתוכנו נשיא אתה עלינו אלוה אתה עלינו, במבחר קברינו קבר את מתך וגו' [מתין סגיאין].(ז) [ויקם

5

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא

 שיגמור ש"ץ שים שלום בזמן שהכהנים מברכין העם מה הציבור אומרים א"ר זירא (שם /תהלים/ קג) ברכו ה' מלאכיו וגו' ברכו ה' כל צבאיו וגו' (שם /תהלים ק"ג/) ברכו ה' כל מעשיו וגו', היכן אומר אותן רב יוסף אמר בין כל ברכה וברכה רב אמר בהזכרת השם פליגי בה רב מארי ורב זביד ח"א =חד אמר= פסוק כנגד פסוק וח"א בכל פסוק אומר לכל ג' הפסוקים במוסף של שבת כשהכהנים מברכים מה הצבור אומרים א"ר אסי (שם /תהלים/ קלד) שיר המעלות הנה ברכו את ה' וגו' שאו ידיכם וגו' ברוך ה' מציון וגו' ולמה אינו אומר יברכך ה' מציון וגו'

6

דברים רבה (ליברמן) פרשת עקב

 פסל לך שני לוחות אבנים, שאלו את ר' יוחנן בן זכאי, מפני מה הלוחות הראשונים מעשה שמים והשניים מעשה אדם, אמ' להם לה"ד למלך שנטל אשה והביא את הלבלר והנייר משלו ועטרה משלו והכניסה לביתו ראה אותה המלך שוחקת עם עבד אחד (משלו), כעס עליה והוציאה, בא שושבינה אצלו, א"ל, מארי, אין את יודע מהיכן נטלת אותה, לא בין העבדים, וכיון שגדלה בין העבדים לבה גס בהם (ולמה) [ולמדה] מהם. א"ל המלך מה אתה מבקש שאתרצה לה, הבא הנייר והלבלר משלך, והרי כתב ידי. כך אמ' משה להקב"ה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה, אמ' ליה אין אתה יודע מאיכן נטלת

7

איכה רבה (וילנא) פתיחתות

 ירמיה ב') כי מספר עריך היו אלהיך יהודה וגו', וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בחוצות שנאמר (שם /ירמיהו/ י"א) ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבשת, עד אימתי עד שהכניסוה לבית קדשי הקדשים שנאמר (יחזקאל ח') סמל הקנאה הזה בביאה, מהו בביאה א"ר אחא הא בייה בייה תותבא מפני מארי ביתא, א"ר ברכיה (ישעיה כ"ח) כי קצר המצע מהשתרע, מהו מהשתרע שתריע לקבל אשה ובעלה וריעה, והמסכה צרה כהתכנס עשיתם מסכה צרה לאותו שכתוב בו (תהלים ל"ג) כונס כנד מי הים, כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם, איכה.כג רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח

8

איכה רבה (וילנא) פרשה א

 אומרין מת רבן ודקרוהו, כיון דאמר להו כך שבקוניה, מן דנפקין מן פילי, טענוניה ויהבוניה בחד בית עולם וחזרו למדינה, נפק רבן יוחנן בן זכאי לטייל בחיילותיו של אספסיאנוס, אמר לון אן הוא מלכא, אזלון ואמרו לאספסיאנוס, חד יהודי בעי למישאל בשלמך, אמר להון ייתי, מן דאתא, אמר ליה וביבא מארי אפלטור, אמר ליה שאילא דמלך שאילת בי, ואנא לית אנא מליך, וכדו שמע מלכא וקטיל לההוא גברא, אמר ליה אם לית את מלך סוף את מליך, דלית הדין ביתא חריב אלא על ידי מלך, שנא' (ישעיה י') והלבנון באדיר יפול, נסבוניה ויהבוניה לגיו מן שבעה קנקלין, והוון שאילין ליה

9

איכה רבה (בובר) פתיחתא כב

 אלהיך יהודה וגו' (ירמי' יא יג), וכיון שלא מיחו בידן, חזרו להיות עושין בחוצות, שנאמר ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל (שם שם), עד אימתי, עד שהכניסוה לבית קדשי הקדשים, שנאמר סמל הקנאה הזה בביאה (יחזקאל ח ה), מהו בביאה, א"ר אחא הא בייה בייה תותבא מפני מארי ביתא, א"ר ברכי' כי קצר המצע מהשתרע (ישעי' כח כ), מהו מהשתרע, שתריע לקבל אשה ובעלה וריעה. והמסכה צרה כהתכנס (שם שם /ישעיהו כ"ח כ'/). עשיתם מסכה צרה לאותו שכתוב בו כונס כנד מי הים (תהלים לג ז), כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמי' מקונן עליהם איכה.

10

קהלת רבה (וילנא) פרשה ג

 מודליה דדינרין, אמרין ליה מנן את הכא דיינא לן דחייבין אמר לון משלמה מלך ישראל דכתיב עת להשליך וגו'.א (ז) עת לקרוע בשעת מלחמה ועת לתפור בשעת שלום עת לחשות ועת לדבר אינתתיה דרבי מנא דמכת בצפורין סליק רבי אבון לגביה למיחמיה ליה אפין אמר ליה לית מארי משגח אמר לן הדא מילה דאוריתא אמר ליה הא מטה ענתה דאוריתא דמחשי מתעלייה למשתקה.א (ח) עת לאהוב בשעת שלום ועת לשנוא בשעת מלחמה, עת מלחמה בשעת מלחמה ועת שלום בשלום.ב ר' יהושע דסכנין פתר קרייא בישראל עת ללדת ועת למות אמר הקב"ה לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני

1234567891011121314151617181920