לש

לש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7819 מקורות עבור לש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק ג

 הרי אילו אסורות ר' יוסה או' השורה שעורין במים ונתבקעו הרי אילו אסורות ובחומץ בין כך ובין כך מותר מפני שהחומץ צומתן הלכה האין לשין את המצה ברותחין מפני שהן חולטין ולא בפושרין מפני שמחמיצין אבל לשין אותה בצונן אין לשין את העיסה בשאר משקין ואם לש אופה מיד ור' מאיר אוסר אבל מקטפין אותה בכולן הלכה ומי תשמישו של נחתום שופכין אותן במקום האישבורן ואין שופכין אותן במקום קטפריס מפני שמתכנסות ובאות לידי חמוץ הלכה זהאשה שכינסה מי תשמישו של נחתום ללוש בהן למוצאי יום טוב הרי אילו אסורין יתר על כן היו נשים נוהגות שלא

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק א

 שמאי אוסרין ובית הלל מתירין וקשייא על דב"ה תרומה אינו זכאי בהרמתה הגע עצמך שיש עליה תניי זו מפני זו ולמה תנינן חלה מפני חלה שהורמה בי"ט כהדא דתני הלש עיסה ביו"ט מפריש חלתה בי"ט לשה מערב יו"ט ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה ואצ"ל ליטול ממנה עירס לא אמר אלא לש אבל עירס לא אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף אמר ר' יוסה בי רבי בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף תקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה שלא תיטמא העיסה מתניתא ביום טוב של פסח אבל בעצרת ובחג מותר

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 בינה. הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים. כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה. בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים אומר ברוך שברא כל אלו לשמשיני כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואח"כ [דף סד עמוד א] אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש. גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פסחים פרק ג

 החמיצה: גמ' מתניתא בשניטמאת לאחר גילגולה [דף כא עמוד ב] אבל אם ניטמאת קודם לגילגולה יעשנה קבין. ובשלשה בי"ט אבל אם לשה מערב יום טוב כהדא דתני הלש עיסה בי"ט מפריש חלתה בי"ט. לשה מערב י"ט ושכח להפריש חלתה אסור לטלטלה אין צורך לומר ליטול ממנה. עירס לא אמר אלא לש הא עירס לא. א"ר שמואל אחוי דרבי ברכיה תיפתר בעיסה טמיאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף. א"ר יוסה בי רבי בון בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף תקנה תיקנו בה שיפרשינה תחילה שלא תטמא את העיסה. מתניתא בי"ט של פסח הא בעצרת ובחג מותר רבי יוסה

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 ההן דשחק תומא כד מפרך ברישייא משום דש. כד מברר בקליפייתיה משום בורר. כד שחיק במדוכתה משום טוחן. כד יהיב משקין משום דש. גמר מלאכתן משום מכה בפטיש. ההן סיקורה כד מבחר בגרריה בקלופיתיה משום בורר. כד מכתת במרגזייה משום דש. כד שחיק במדוכתיה משום טוחן. כד יהיב משקין משום לש. כד משקע באנטרין משום בונה. כד מקטע בגומא משום מחתך. גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. רבי חייא בשם רבי יוחנן דגים שסחטן אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר כבשים שסחטן אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר אחד כבשים

6

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב

 עצמו מן הכלל אף אתה הוציאו מן הכלל ואמור לו בעבור זה עשה ייי לי (שמ' יג ח) לי עשה ולא לך עשה.פסוק כז(כז). ואמרתם זבח (פסח) שיה[יו כל מ]עשיו לשום זבח. פ[סח שיהיו כ]ל מעשיו לש[ום פ]סח ה[וא פרט לשש]חטו שלא לש[מו לייי לשם] המיוחד [אשר] פסח [על בתי בני יש' במצ' שלוש פסיחות נאמרו] בפרשה אשר פסח [ופסח יי ופסחתי עליכם מנין אתה או' חצר] שכולה יש' לא היתה [פסיחה אלא על הבתים שנא' אשר פסח] על בתי בני יש'. מצ' ויש' [שרוים בחצר לא היתה פסיחה

7

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טו

 מלכות עכשיו אחלק שלל] לשעבר הייתם הורגין בהן והייתי [ממחה בידכם מפני נימוס] מלכות עכשיו תמלאמו נפשי [לשעבר הייתם מ]בקשין [לאנוס] בניהן ובנותיהן והייתי ממ[ח]ה בידכ[ם מ]פני נימוס מלכות עכשיו אריק חרבי תורישמו ידי. בש[לש] כיתות באו מצ' על יש' אחת אומ' ניטול ממונם ולא נהר[גם] ואחת אומ' נהרוג ולא ניטול ממונם ואחת אומר' נהרגם וניטול ממונם זו שאמרה ניטול ממונם ולא נהרגם אחלק שלל. וזו שאמ' נהרגם ולא ניטול ממונם תמלאמו נפשי ו[זו ש]אמ' נהרגם וניטול ממונם אריק חרבי תורישמו ידי. ויש אומ' אף לבעול את זכוריהן כענין שנא' בנגיד

8

מדרש תנאים לדברים פרק טז

 שהוא בא לידי מצה וחמץ אלו חמשת המינין ואלו הן החטים והשעורים והכוסמין ושבולת שועל והשיפון יצאו האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות שאינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון: לחם עני מיכן אמרו אין לשין את העיסה ביום ראשון של פסח ביין ושמן ודבש וחלב ואין מקטפין בהן ואם לש ואכל לא יצא ידי חובתו משום שנאמר לחם עני ואין זה לחם עני: ד"א לחם עני פרט לחלוט ואשישה יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הרדאה ת"ל מצות מצות ריבה ואפלו כמצתו של שלמה אם כן מה ת"ל לחם עני פרט לחלוט ואשישה: ד"א לחם עני לחם

9

בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה נא

 משלי י"ח/) בכל תושיה יתגלע, א"ר אחא יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו, והנשים נתקרבו.י הה"ד (ירמיה מח) אני ידעתי נאום ה' עברתו ולא כן בדיו, ר' הונא בר פפא ורבי סימון, רבי הונא אמר מתחלת עיבורו של מואב לא היה לשם זנות אלא לש"ש =לשם שמים= שנא' לא כן בדיו עשו לש"ש אלא לשם זנות, שנאמר (במדבר כה) וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות וגו', ר' סימון אמר מתחלת עיבורו של מואב לא היה לש"ש אלא לשם זנות שנאמר ועברתו לא כן בדיו לא עשה כן בדיו לשם זנות אלא לש"ש שנאמר (רות ג) ותרד הגורן

10

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ח

 כמזיד ולא עוד אלא שבזה הקדים מעילה לחטא ובזה הקדים חטא למעילה ולא עוד לישראל אלא אפילו בגוזל הגר כן מי הוא אלוה כזה האוהב את אוהביו ומקרב רחוקים כקרובים הבאים לשמו עמדו מכסאותם והודו לו ולא תאמר בגירי הצדק שנתגיירו לשם שמים קירב הקב"ה אלא אפילו אותן שנתגיירו שלא לש"ש מצינו שתבע הקב"ה עלבונם הה"ד (שמואל ב כא) ויהי רעב בימי דוד וגו' מהו שנה אחרי שנה מלמד שהיו ג' שנים רצופות כשראה דוד שהתחיל הרעב לבא בימיו אמר בעון ה' דברים הגשמים אינן יורדין בעון עובדי עבודת כוכבים ומגלי עריות ושופכי דמים פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין ובעון

1234567891011121314151617181920