ליקוטי שלמה הלכות אבל פרק ב

ליקוטי שלמה הלכות אבל פרק ב

  


הלכה טו
[טו] טומאת קרובים דחויה לפיכך אינו מטמא לאחרים עמה שלא יאמר. במנחת חינוך מצוה רס"ד תמה דמשמע דאם היתה טומאת קרובים הותרה היה רשאי לטמא גם לאחרים הלא שבת דהותרה בקרבנות צבור כדאיתא יומא מ"ו היתכן דרשאי לחלל שבת אם מקריב קרבן צבור וכן במילה היתכן בעוד שמל למול גם תינוק אחר שאין היום בן ח' וליכא למימר שאני הכא דכבר נטמא ורש"י ותוס' ברכות כ' ע"א אי טומאת קרובים הותרה ודברי תוס' קשים דכתבו שם דשבת הודחה בתמיד היפך מגמ' יומא הנ"ל דרק טומאה דחויה: