לחיים

לחיים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4956 מקורות עבור לחיים. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

פירוש הסולם לזוהר חדש - רות מאמר כל זמן שהגוף לא נקבר הנפש אינה נחה

 חיים, מסתכלים ויודעים שימותו, ועתידים לתת דין, שיש דין ויש דיין. כש"א והחי יתן אל לבו. אבל הרשעים הנקראים מתים, אינם יודעים, ואינם משגיחים, ואינם מסתכלים במעשי העולם ההוא מאומה. ומי שאינו יודע במעשי העולם ההוא נקרא מת. משום שהעולם הזה אינו מבני חיים. כלומר שחיי העולם הזה אינם נחשבים לחיים, אלא חיי העולם ההוא הבא, נחשבים לחיים. כי העולם ההוא הוא לנשמות ולרוחות, שאינם מתים. והעולם הזה, הוא לגוף, שסופו למות. תרצט) ההוא עלמא דדיירי וכו': בעולם ההוא, שרוחות בני אדם דרים בו, דומים בצורתם לצורה שהיתה להם בעולם הזה, ויכירו זה את זה, ויודעים מה שעתיד להיות בעולם,

182

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק חמישי

 אמר רב יהודה (שם) לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות דא"ר חנינא שלש ראשונות דומה לעבד שמסדיר שבח לפני רבו באמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו באחרונות דומה לעבד שנטל פרס מרבו ונפטר והלך לו. ומהכא לא שבקין רבנן למימר מעומד, ואפילו זכרינו לחיים במגן לא אמרינן, וכ"ש זכור רחמיך וכבוש כעסך במודים לא אמרינן, אבל ובספר חיים אמרינן בשים שלום, דסליקו להו שמונה עשרה והוה ליה כי תחנוני.תנו רבנן אילו ברכות שאדם שוחה בהם אבות תחילה וסוף והודאה תחילה וסוף, ואם בא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה.

183

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק תשיעי

 אל רחמן אתה, וכי נפיק אומר ברוך רופא חולים.(שם ס ב) הנכנס לישן אומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני והמאיר לאישון בת עין והמשקיע שנת תרדמה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא תביאני לא לידי נסיון ולא לידי בזיון ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים ותעמידני ממטתי לחיים ולשלום ברוך המאיר לעולם כלו בכבודו, כד מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי אתה יצרתה ואתה נתתה לי אתה עתיד ליטלה ואתה עתיד להחזירה כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ברוך מחזיר נשמות לפגרים מתים.(שם) הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד

184

ספר הלכות גדולות סימן י - הלכות עירובין פרק הדר

 טפי מעשר אמות, בעי צורת הפתח או חבלים, ואי אית ביה פירטאתא בשורא דמתא, כל פירטאתא דבצירא מעשר אמות שריא בלא צורת הפתח ובלא חבלים, טפי מעשר אמות צריכה צורת פתח או חבלים. וצורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן. קורה דשדיא עילוי מבוי הרי היא כחבל. לחיים היינו פצימא. ואי אית לה למתא שורא, אי נמי הורין לה נהרואתא, אי נמי יתבא על תילא דמידליא עשרה טפחים זה הוא ערובה ולא צריכה אלא ערובי חצירות.ואף על גב דתלו לה ערובה למתא כולה, צריכין אינשי דמתא לערב בפת, והיכי עבדי, גבו מכל ביתא דאית בה בההיא

185

ספר הלכות גדולות סימן כא - הלכות אבל

 אבל בעיר גדולה מותר.המחותך והמסורס והנפלים ובן שמונה חי ובן תשעה מת אין מתעסקין עמהם לכל דבר.(שמחות פ"ב ה"א) המאבד את עצמו בדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר אין קורעין ואין חולצין עליו, אבל עומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים, מפני שכבוד הוא לחיים. כללו של דבר כל שהוא כבוד לחיים רבים מתעסקין בו, כל שאינו כבוד לחיים אין רבים מתעסקין בו. ואיזה הוא מאבד את עצמו בדעת, לא שעלה לגג ונפל ומת, אלא שאמרו ראו שאני עולה לראש הגג ונופל, ומת. ראו אותו שעלה לגג ונפל ומת, זה הוא בחזקת המאבד את עצמו בדעת,

186

ספר הלכות גדולות סימן לח - הלכות נזיר

 לאחורי אזניו ולפדחתו. תנו רבנן פאת זקנו סוף זקנו, ואיזה הוא סוף זקנו, זה שבולת של זקן. (שם כא א) וחייב על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן, היכא, מחוי רב ששת בפירקי דרישא. ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת באמצע, היכא, (שם) מחוי רב ששת בפירקי דדיקנא, שני לחיים שבראש ושתי השחתות בכל לחי ולחי אחת למעלה ואחת למטה ואחת באמצע, זו השחתת שבולת זקן.ואף על גב דניקף לא קא עביד מידי, נהי דמלקא לא לקי דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, אבל איסורא מיהא איכא, דכתיב (ויקרא יט,

187

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 לפלוני ויאכל פירותיו.(שם קנג א) ההוא דהוה כתיב ביה כד קציר ורמי בערסיה ולא הוה כתיב ביה ומיגו מרעיה איתפטר לבית עלמיה, אמר רבא הרי מת וקברו מוכיח עליו, אמר ליה אביי (שם קנג ב) השתא ומה ספינות דרובן לאבד נותן עליהם חומרי חיים וחומרי מתים חולין שרובן לחיים לא כל שכן, אמר רב הונא בריה דרב יהושע כמאן אזלא הא שמעתא דרבא כרבי נתן, דתניא מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידן בלא ראיה והן אין מוציאין מידו אלא בראיה דברי רבי יעקב, ר' נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע, ואם שכיב מרע

188

ספר הלכות גדולות סימן עג - הלכות בכורות

 מישראל דהוה שחיט תורא או עיזיא או אימרא הוה מפרשא מינה דרעא דימינא ולועא וקובתא ויהיב ליה לכהן דכתיב (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים וגו', ואפילו כהן טבח דשחיט לזבוני מיחייב לאפרושי כי האי גוונא דכתיב מאת זבחי הזבח. ואי ניחא ליה למיתן דרעא לחד כהן קיבה לחד כהן לחיים [עמוד תרעא] לשני כהנים שפיר דמי, דאמר רב חסדא (חולין קלב ב) מתנות כהונה זרוע לאחד קיבה לאחד לחיים לשנים, ואי ניחא ליה לכהן למישקל בישרא חלופי מתנות הרשות בידו.פדיון הבן, דכי מתיליד ליה לבר ישראל ברא מאיתתא דלא ילידת כלל, אע"ג דאית ליה כמה בני, מיחייב למיפרקיה

189

ספר הלכות קצובות נהיגת האבל

 אבינו מלכינו אדירינו גואלינו קדושינו קדוש יעקב רועה ישראל המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט במעשיו שליט בעולמו לעשות בו כרצונו והכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו בכל אנו חייבין להודות לו הרחמן הגודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפירצה הזאת מעלינו ומעל כל עמו ישראל לחיים עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על כל ישראל ויתן הכוס לאבל וישתיהו.

190

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) הלכות סעודה

 מהרה תחזור למקומה אומראלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא יגיע יראה וירצה ישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וזכרון אבותינו וזכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון עמך כל בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים ביום פלוני הזה. זכרנו ה' אלהינו בו לטובה. ופקדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים בדבר ישועה ורחמים, וחוס וחננו ורחם עלינו והושיענו, כי אל מלך חנון ורחום אתה.וגומר כל הברכה.ויחיד כי מברך, הכי מתחיל, ברוך הזן את העולם כלו, וגומר ארבע ברכות כדכתיבה.ויום טוב שחל להיות בשבת או ר"ח או חולו של מועד צריך להזכיר החליצנו ויעלה ויבא כל אחת

1234567891011121314151617181920