לחיים

לחיים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4956 מקורות עבור לחיים. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ב

 לב, אלו הם הצדיקים שכתובים מעשיהם, שנאמר (דניאל יב, א) בעת ההיא ימלטו עמך כל הנמצא כתוב בספר. אמר ר' חייא בר אבא סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם ובו הרשעים כלים, והנשארים עליהם הוא אומר (ישעיה ד, ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם.סימן יד(יד) יונתי בחגוי הסלע. ישראל נמשלו כיונה ונמשלו כחיות לומר לך אעפ"י שהם תמימים כיונה לפני השכינה, אבל [בין] האומות הם גבורים כחיות, שהרי חנניה מישאל ועזריה לא חששו על גזירת נבוכדנצר, שנאמר (דניאל ג, טז) ענו שדרך מישך ועביד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר וגו'. אמרו

102

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) רות פרק ב

 הבית עושה עם העני, העני עושה עם הבעל הבית, לפי שמזכהו לחיי העולם הבא.סימן כ(כ) ותאמר נעמי [לכלתה] ברוך הוא ליי' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים. את החיים שפרנס אותן, ואת המתים שזכר אהבתם של ראשונים. גדול החסד מן הצדקה, כי הצדקה לחיים והחסד לחיים ולמתים, הצדקה בממונו והחסד בגופו ובממונו.סימן כא(כא) ותאמר רות המואביה. אמר רבי חנין בר לוי בוודאי מואביה היא שהרי הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערותי, כלומר עם הנקבות, והיא אמרה כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין. סימן כב(כב) ותאמר נעמי אל רות טוב בתי

103

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ז

 על הזקן, ושם טוב עולה, שנאמר (בראשית יב, ב) ואגדלה שמך. שמן הטוב מסריח על המת, ושם טוב אינו מסריח על המת. שמן הטוב הולך ד' אמות, ושם טוב מסוף העולם ועד סופו. שמן הטוב כלה, ושם טוב אינו כלה, שנאמר (ישעיה נה, יג) שם עולם לא יכרת. שם טוב לחיים ולמתים, שמן טוב לשעה. שם טוב לדורות, שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם. אמר ר' יהודה ב"ר סימון משוחים בשמן הטוב נכנסו למקום חיים ויצאו שרופים, אבל בעלי שם טוב נכנסו למקום מתים ויצאו חיים, ואלו [הם] חנניה מישאל ועזריה. שמן הטוב שנמשח בו אהרן הכהן הוצרך לשמותם

104

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק ט

 עת המיתה, ועובדים לבוראם כל זמן חייהם: והמתים אלו הרשעים שאפילו בחייהם נקראין מתים, שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע: אינם יודעים מאומה. אין חושבין יום המיתה, שאין דואגים ואין כואבים על עסק יום הדין: ואין להם שכר. אלו המתים משימותו אין להם שכר ואין יכולין להתעסק במצות, שהמצות לחיים ניתנו ולא למתים, כי נשכח זכרם מן הארץ, לכך נאמר כי לכלב חי הוא טוב.סימן ו(ו) גם אהבתם. של רשעים שהיו אוהבים את הרשע: גם שנאתם. שהיו שונאים את הטוב, וגם קנאתם שהיו מקניאים לבוראם, [כענין] שנאמר (דברים לב, טז) יקניאוהו בזרים: כבר אבדה. ובטלה לה, וחלק

105

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ו

 לו אל תפל דבר, באותה שעה קרא אחשורוש להתך ולחרבונא שילכו עמו, אמר להם הזהרו שלא יפול דבר מכל אשר דבר, מיד הלכו, כיון שראה מרדכי שהמן בא והסוס בידו, אמר כמדומה אני שהרשע הזה למרמסני בא, אמר להם לתלמידיו ברחו לכם, אמרו לו לא נפרד ממך בין למות ובין לחיים, מיד נתעטף בטליתו ועמד להתפלל, בא אותו רשע וישב בין התלמידים, אמר להם במה אתם עוסקים, אמרו לו במצות העומר שהיו ישראל מקריבין בזמן שבית המקדש קיים, אמר להם ממה הוא זה העומר של כסף או של זהב, אמרו לו של שעורים היה, וכמה היה שוה הרבה (הרבה) עשרה

106

בראשית רבתי פרשת בראשית

 עם אלו בראו הב"ה, א"ל הב"ה מה אתם מועילים כבר נעשה אדם וגו'.א, כד - לא ויאמר אלהים תוצא הארץ. רבנין פתרין קרייא בתחיית המתים שעתיד הב"ה להחיות המתים באלף הששי, אמר הב"ה תוצא הארץ נפש חיה, אלו ישראל שהם חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיה ד' ג'). למינה, לקבל שכר מה שהכינו לעצמם, ומהו ג"ע ושכר המצות. ומנין למינה שהיא הכנה שנאמר וימן ה' דג גדול (יונה ב' א'). בהמה ורמש, בהמה אלו אומות העולם שנמשלו כבהמות, ורמש אלו רשעים שבהם, וחיתו ארץ אלו מלכיהם שנמשלו לחיות שנאמר וארבע חיון רברבן (דניאל ז' ג')

107

בראשית רבתי פרשת לך לך

 עול קשה על ישראל מכל המלכיות והתורה משתכחת מהם, הה"ד והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם וגו' כי אם לשמוע דבר[י] ה' (עמוס ח' י"א), ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נ"ה א').טז, יד באר לחי ראי. הבאר הזה נראה לחיים. את מוצא (בפ') [ב' פעמים] נראה להגר שאלו לא כן היתה מתה. פעם א' כשמצאה המלאך שאלו עברה משם היתה מתה, הה"ד ואנה תלכי (ט"ז ח'), כמד"א לא אכלתי באוני (דברים כ"ו י"ד), פעם שניה כשגרשה אברהם היא ובנה שאלו [לא] כן היו מתים בצמא, הה"ד ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר

108

בראשית רבתי פרשת חיי שרה

 שנותיהן אלא שרה בלבד, ולמה כן, להודיע בן כמה שנים היה יצחק כשנעקד. כתוב ואם שרה הבת תשעים שנה תלד (י"ז י"ז), י' שנים למאה וכ"ז למיתת שרה הרי ל"ז, לפי שבאותה שעה נעקד יצחק. ד"א למה ייחסה לפי שהיתה ראש לכל האמהות.שני חיי שרה. כתוב ב"פ לחיים, לפי שהחזירה הכתוב לימי נערותה.כג, י לכל באי שער עירו. מלמד שנעלו כל דלתותיהם ובאו לגמול חסד לשרה. ולפי שכבדו לאברהם וגמלו חסד עמו נתן להם שלוה גדולה, הה"ד ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא (יהושע י"ד ט"ו) [זה] אברהם שהיה גדול בעיני הענקים שהיו בחברון, ובזכות

109

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב

 יעקב (שם), שגם כל העולם כולו נידונין בו ביום, וצריכין לומר סדר מלכיות שקבלו מלכותו עליהן, שנא' אני ה' אלהיכם (במדבר י י), ולחתום בא"י זוכר הברית, כדי שיזכור לנו עקידת יצחק שנעקד כאיל בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון, ולתקוע תשר"ת, ולומר סדר זכרונות, ויחתום ויכתבו לחיים, שנא' ונזכרתם לפני ה' אלהיכם (שם שם ט), ולתקוע תש"ת ולומר סדר שופרות, כדכתיב יום תרועה יהי' לכם (שם כט א), ולחתום בא"י שומע תרועה, פי' ששומע ומקבלה ברצון, שנא' עלה (ה') [אלהים] בתרועה ה' בקול שופר (תהלים מז ו), וכשהציבור יושבין והוא מתחיל לתקוע, צריך לברך קודם תקיעה

110

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 ואראנו בטרם אמות (שם מה כח), חזר ואמר ושכבתי עם אבותי, מפני שאין אדם יכול לעכב את שעת מיתתו, וכה"א אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח (קהלת ח ח): ועשית עמדי חסד ואמת. אמרו רבותינו ז"ל גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שצדקה לעניים, וגמילות חסדים לעניים ולעשירים, צדקה לחיים, וגמילות חסדים לחיים ולמתים, צדקה בממונו, וגמילות חסדים בגופו ובממונו: אל נא תקברני במצרים. נא לשון בקשה, ולמה ביקש שלא להקבר במצרים, שנתכוין ברוח הקדש וראה שארץ מצרים עתיד ללקות בכנים, שלא יהיו הכנים מרחשות בגופו: ושכבתי עם אבותי. כל מי שנאמר בו שכיבה הניח בן כמותו, דכתיב והדד

1234567891011121314151617181920