לובלין

לובלין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1845 מקורות עבור לובלין. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

הכתב והקבלה ויקרא פרשת קדושים - אמור פרק כ

 דאו להורות, דגם כסוי של כל אחד משני המינים הויה מצוה בשלמותה, ואין מן הצורך להשלימה בכסוי גם דם האחר (עי' ב"ק נ"ד בנפל שמה שור או חמור דאצטרך או לחלק שכתב בשיטה מקובצת שם, וכן בפני יהושע, דגם לר' יונתן אצטרך התם או לחלק דלא כתוס' שם). ובתשו' מוהר"ם לובלין סי' ס"ה הקשה למאי דאמרי' (חולין פ"ו ב'), דמ"ד שחט חיה ועוף במקום אחד כסוי אחד לכלן הוא דס"ל דאצטרך או לחלק, וכיון דאנן קיי"ל כרבי יונתן דלא צריך או לחלק, אם כן אייתר או למילף דשחט חיה ועוף כל אחד צריך כסוי בפני עצמו וכרבי יהודא התם שחט

2

הכתב והקבלה ויקרא פרשת אמור פרק כא

 מועיל, הכי נ"ל לבלי לאוקמי עיקר דרשה דקרא באינש רשיעא, ובצד"ל האריך כאן לסתור דעת מהר"ם יפה, ומן התימה שלא התעורר כי דעת רש"י כמהר"ם, ועי' פני יהושע שם בגיטין שהניח דעת התוס' בצ"ע דאמאי פשיטא להו כ"כ דמותרת להתייבם הפך דעת רש"י, ויש בענין זה אריכות דברים בתשו' מהר"ם לובלין סי' קכ"ג, ובבית מאיר ססי' ק"נ, ואין מקום לזה לביאור פשט המקרא.(ט) ובת איש כהן. מלת איש הוא מיותר ודי היה אם אמר ובת כהן, ונ"ל מזה מוכרח דקרא לא מיירי בפנוי' כ"א בארוסה או נשואה, כי שם בן ובת הוא משרש בנה, לפי שזרע האבות הם בונים

3

הכתב והקבלה דברים פרשת ראה פרק יב

 חד), אמנם כבר הקשו שם בתוספ' הרבה על דעת רש"י בזה והעלו דכל הנך לאוין דלא תוכל לאכול בשעריך לדבר חדש בכל חד וחד אתי, לבכורים קודם קריאה, לתודה לפני זריקה, לבכור לאחר זריקה, לעולה לאוכל אחר זריקה בפנים, ובכולם יש מלקות לאותו דבר שנתחדש בו (ע"ש בתוס' ובמהרש"א ובמהר"ם לובלין). וכן הריטב"א בחי' שם כתב על רש"י שאינו מחוור, ופשוט ליה דלמסקנא דסוגיא, לוקה חמש דאמר רבא התם לר"ש, לוקה ממש קאמר בכלהו (וכן בפני יהושע הניח דעת רש"י בצ"ע) ואחרי שדעת בעלי תוספ' וריטב"א מוסכמים עם דעת הרמב"ם והרא"ה, דקרא דלא תוכל לאכול בשעריך וגו' ונדריך ללאו דמעילה

4

חנוכת התורה ליקוטים מאמרי חז"ל

 וחומר דרציחה דוחה שבת כדלעיל דאי להיתרא לא יצטרך דהא קל וחומר הוא דרציחה תדחה שבת. ואף על גב דאמרינן בעלמא ובפרקין דלקמן מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא מכל מקום כיון דאיכא למילף גזירה שוה דאצטריכא לא שבקינן לה ונילף גזירה שוה דלא אצטריכא [ועיין שם במהר"ם לובלין]. והשתא שפיר מיושב קושית התוס' הנזכר לעיל דשפיר הוצרך למילף מעם מזבחי מדכתיב מזבחי ולא כתיב מזבח לומר דאף קרבן ציבור נדחה דאם לא כן הוה אמינא דדוקא קרבן יחיד הוא דנדחה אבל קרבן ציבור לא ובאמת לא יהיה שום קל וחומר כדאמרינן והגזירה שוה ממושבות יש לומר דאתיא

5

יוסף תהילות תהלים פרק קיא

 קבה"ו ופירוד לפ' שגימטריא ת"ף וזה רמז תיבת פדות כי באמצע יש ד"ו ואותיות פ' ת' בקצוות להפרידם. צוה לעולם בריתו שהיא התורה צו"ה גימט' ק"א כמ"ש השונה פרקו מאה ואחד. ובאמצעות התורה מתקדש שמו ית' וז"ש קדוש ונורא שמו. וגם קדוש פירש הרב עיר וקדיש כמהר"ר אברהם אב"ד דק"ק לובלין שנת שע"ו דזהו פי' קדוש תחילה ק' וסוף ש' הם ת' איש דעשו וד"ו ביניהם יחוד הקדושה להפריד הת' זהת"ד ובדרושים הארכתי בס"ד:(י) ראשית חכמה יראת ה'. שצריך שתהיה יראתו קודמת לחכמתו ואז חכמתו מתקיימת. שכל טוב לכל עושיהם למקיימי המצות לשמה כמשז"ל ואמר לכל עושיהם שנבראים מלאכים

6

כלי יקר ויקרא פרשת מצורע פרק יד

 שלא היה בהם לשון הרע וכו' (ילקוט רמז תרנז), ובבית שני חזרו לסורם, ועוד היום בגלות החל הזה חטא הלשון הולך וגדל עד עלות חמת ה' לאין מרפא, לכן ראיתי לדבר קצת בהתעוררות זה לאמר אולי ישמעו העורים שבמחנה העברים ויתנו אל לבם לתקן פירצה זו. וזה דרשתי בקהילת קודש לובלין בפרשת זכור שס"ב לפ"ק בהתאסף ראשי עם וחכמי כל הקהילות ונוסף עליהם דברים כהנה וכהנה:ועץ ארז ושני תולעת ואזוב. היה לו להסמיך עץ ארז לאזוב כי שניהם ממין הצומחים מה ראה להכניס שני תולעת ביניהם, ובפרשת חוקת (במדבר יט ו) כתיב עץ ארז ואזוב ושני תולעת, ולמה שינה

7

מנחת שי במדבר פרשת בהעלותך פרק י

 יעוין שם. ומה שכתבתי הוא הקיצור, שלא להטריח יותר מדאי. עוד יש דעות אחרו' בסימני' הללו נלאיתי לכתבן, והרוצה לעמוד עליהן יביט בספר נברבינו בחיי, נגובש"ת הרב הגדול מהר"ר שלמה לוריאה זצ"ל (סימן ע"ג), ובחיבור שלו נדמחכמת שלמה, פ' כל כתבי, נהובש"ת מוהר"ר מאיר ז"ל מק"ק לובלין סי' ע"ה. ועיין עוד נובדרשות אבן שועיב ריש פ' יתרו, נזתורת עולה חלק א' פ' י"ז, נחצרור המור פ' בהעלתך, נטדרשות ר' שלמה מלכו דף י"ז כ"ז, סתוספת י"ט פ"ה דאבות משנה ד'.(לו) ובנחה: עיין סאריקאנטי כאן, סבובחיי פ' בשלח. [ובנחה].

8

מנחת שי דברים פרשת האזינו פרק לב

 השם מבורך, כי צריך לכוין בניקודו באופן שיעלה ע"ב עם השם, והוא זה, שבא הוא שני יו"דין, חולם יו"ד, הרי ל', והקמץ י"ו, הרי מ"ו, והשם כ"ו, הרי ע"ב, מגמטה משה סי' קי"ג. ומי שחשקה נפשו לראות בענין זה מילין חדתין ועתיקין, יעיין מדבש"ת מוהר"ר מאיר ז"ל מק"ק לובלין סי' פ"ג, כי בו ישמח לבו. [ה ליהוה].קנך: אין בו יו"ד, וברוב ספרי' הקו"ף דגושה. [קנך].ויכננך: במקצת ספרי' אין מאריך בכ"ף. [ויכננך].(ז) ימות: מל', וכ"כ מההרמ"ה ז"ל. [ימות].בינו שנות דר ודר: כל דור באוריית' מל', בר מן ד' חסרי',85 תרי מובעמלק מדר

9

מנחת שי דברים - מקורות פרק לב

 מ זה שמי לעלם: שמ' ג טו.מא מי בשחק: תה' פט ז.מב יהי שם ה' מבורך: תה' קיג ב.מג מטה משה: סי' קיג, עמ' עח (מ'וכן כתב הציוני').מד בש"ת מוהר"ר מאיר ז"ל מק"ק לובלין: שו"ת מהר"ם מלובלין, שאלה פג, לז ע"ג.מה הרמ"ה: יו"ם.מו בעמלק: שמ' יז טז.מז מהרמ"ה: דו"ר.מח רב פעלים: שער הפעלים, החלק השני, בנין הפעיל הכבד הנוסף מחסרי הפ"א נו"ן, 181 ע"ב.מט ויגש לו: בר' כז כה.נ שאל אביך ויגדך: פסוקנו.נא בעשרי' וארבע קטן: ונציה ש"ד.נב מסו' עליו: מ"ק - ד על אתר.נג הרמ"ה: יש"ם.נד

10

משך חכמה במדבר פרשת מטות פרק לב

 כאן. אבל אחרי אשר אתה תמות כאן, מדוע לא נהיה פה.(טז) גדרת צאן וכו'. הנה באיזהו נשך פירשו תוספות דאם קודם הגט הבטיחה לו שאם יבריא תהיה שלו, אז הוה תנאי. ופירשו ר"מ לובלין ומחנה אפרים אף בלא משפטי התנאים, שכיון שכנגדו הבטיח לו שתנשא לו, או אם מטרפא מגבו ליה שופרא, בזה אומדין דעתו, דכיון דאיהו לא הוי לאתנוי לבטל המעשה ואתני, חזינא דבלב גמור אומר זה. לכן סמוך עליו חבירו ועושה על מנת כן כדין תנאי. ולכן במוכר נכסיו אדעתא למיסק לארץ ישראל צריך לפרש גם בעת המכר, דהמוכר מתנה - לא הלוקח, יעויין שם. ופקפק גם בתקנת

1234567891011121314151617181920