כרם

כרם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5291 מקורות עבור כרם. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עה

 תהלים/ יא ו), קח את (יין) [כוס היין] החימה (ירמיה כה טו), הרי ארבעה כוסות של פורעניות שהוא עתיד להשקות לרשעים לעתיד לבא.[ה] [עה, יא] וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. עשר קרנות הן שנתן הקב"ה לישראל, קרן אברהם, שנאמר אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן (ישעיה ה א), קרן יצחק, שנאמר והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב יג), קרן משה, שנאמר כי קרן עור פניו (שמות לד כט), קרן שמואל בנבואה, שנאמר ותתפלל חנה [וגו'] רמה קרני (ש"א =שמואל א'= ב א), קרן אהרן בכהונה גדולה, שנאמר (וקרנו) [קרנו]

172

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קיח

 מכירים אותו] אחיכם הוא, שנאמר למען אחי ורעי (שם /תהלים/ קכב ח), ויותר מכן אביכם הוא, הלא הוא אביך קנך (דברים לב ו).[יא] [קיח, ח] [טוב לחסות בה' מבטוח באדם]. חמשה דברים עמדו בעולם, נח שם עבר אשור ואברהם, נח לא הקפיד לעבוד הקב"ה אלא עמד ונטע כרם, שם ועבר הטמינו את עצמם, אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו והלך לו, שנאמר מן הארץ ההוא יצא אשור (בראשית י יא), אברהם צדקתו עומדת לעולם, אמר איני מניח את הקב"ה, ואף הקב"ה לא הניחו, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים (שם /בראשית/ טו ז), טוב לחסות בה'

173

מדרש משלי (בובר) פרשה יט

 ב'/). אלו היונקים. אמר ר' שמעון בן יוחאי מפני מה נמשלו ישראל לכרם, אלא מה הכרם הזה בתחלה אדם מעדרו, ואח"כ מנכשו, ואח"כ מסמכו, וכשהוא מוציא את האשכול חוזר וקוטפו, ואח"כ עוצרו ומוציא ממנו יין, כן הם ישראל, כל רועה ורועה שהוא עומד עליהם צריך לנהוג עמהם, ומנין שנקראו ישראל כרם, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל וגו' (ישעי' ה ז), מה נטיעה זו משעה שאתה נוטעה מקומה ניכרת, כך נטע הקב"ה מלכות בשבטו של יהודה, עד שיציץ [מלך המשיח], שנאמר לא יסור שבט מיהודה וגו' (בראשית מט י). אמר רב הונא שבע שמות נקרא משיח, ואלו הן: ינון,

174

מדרש משלי (בובר) פרשה כג

 אם לבינה תקרא (משלי ב ג).סימן כט[כט - לא] למי אוי למי אבוי למי מדינים למי שיח למי פצעים חנם למי חכלילות עינים. אמר ר' סימון בא וראה כמה קשה יין, ששלש עשרה ווי"ן נאמרו בו מתחלה, ואלו הן: ויחל נח, ויטע כרם, וישת מן היין, וישכר, ויתגל בתוך (אהלו) [אהלה], וירא חם אבי כנען את ערות אביו, ויגד לשני אחיו בחוץ, ויקח שם ויפת את השמלה, וישימו על שכם שניהם, וילכו אחורנית, ויכסו את ערות אביהם, ופניהם אחורנית, וערות אביהם לא ראו, וייקץ נח מיינו, וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה

175

מדרש משלי (בובר) פרשה כד

 כה] ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. מה כתיב אחריו, [כו] שפתים ישק משיב דברים נכוחים. אמר ר' לוי אלו דברי תוכחות, הה"ד כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת (משלי ח ט).סימן ל[ל] על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. מה השדה הזאת אם אין אדם חורשה וזורעה היא מעלה לה כולה קוצים ודרדרים. ועל כרם אדם חסר לב. מה הכרם הזה אין אדם מעדרו ומנכשו הוא מעלה עשבים, כך תלמיד חכם אם אינו נושא ונותן בדברי תורה סופו להיות מבקש ראש הפרק ואינו מוצא, ראש המסכתא ואינו מוצא.סימן לא[לא] והנה עלה כלו

176

מדרש משלי (בובר) פרשה לא

 סימן לד[טו] ותקם בעוד לילה. זו בתיה בת פרעה, גויה היתה ונעשתה יהודיה, והזכירו שמה בין הכשרות, בשביל שעסקה במשה, לפיכך זכתה ונכנסה בחייה לגן עדן.סימן לה[טז] זממה שדה ותקחהו. זו היא יוכבד, שיצא ממנה משה, שהוא שקול כנגד כל ישראל, שנקראו כרם, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעי' ה).סימן לו[יז] חגרה בעז מתניה. זו מרים שקודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל, כיון שנולד וכבד עליהם עול מלכות, עמד אביה וטפחה על ראשה, אמר לה היכן נבואתיך, ועמד וירק בפניה, ועם כל זאת היא מתאמצת בנבואתה, דכתיב ותתצב

177

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת נח פרק ט

 וזכרתי את בריתי. שנעשה ענן על הארץ אזכור בריתי שכרתי עמכם, ואראה לכם הקשת בענן, ותדעו שאני זוכר הברית שלא יהא מבול לשחת כל בשר:סימן יח[יח] וחם הוא אבי כנען. אביו הפסול גרם לבנו שנפסל:סימן כ[כ] ויטע כרם. ומאין לו הכרם לנטוע, לפי שכשנכנס לתיבה הכנס לו זמורות של גפן: איש האדמה. נעשה איש לאדמה:סימן כא[כא] וישת מן היין. יש אומרים באותו יום נטע, באותו יום שתה. (וששה עשר ווי"ן) [שלשה עשר ווי"ן] נאמרו בזו הפרשה, ללמדך כמה קשה שתיית היין, כיון שבא נח ליטע כרם, בא שטן ואמר לו יהא חלקי בכרם עמך,

178

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת שופטים פרק כ

 אל תיראו. מפני שפעת חיילים שלהם:סימן ה[ה] מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו. שהוא ירא ומתיירא לאחרים והוא ירא אם ימות במלחמה: ואיש אחר יחנכנו. וינוס במלחמה וימס את לבב אחיו כלבבו וינוסו שתחלת נפילה ניסה. וכן יעשה הנוטע כרם ולא היה עדיין ארבעה שנים שיחללנו וישתה ממנו, וכן אשר ארש אשה ולא לקחה, וכן מי הירא ממחנות, ורך הלבב, שאינו יכול לראות חרבות שלופות: גדול השלום שאפילו בשעת המלחמה צוה הקב"ה לפתוח לשלום, שנאמר והיה אם שלום תענך ופתחה לך (פסוק יא):סימן יט[יט] לא תשחית את עצה. מכאן שכל המשחית

179

פרקי דרבי אליעזר פרק כג

 שנאמר [שם ח, טז] צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך איתך, הרי איש ואשתו. ויברך אותם אלהים לפרות ולרבות בארץ, שנאמר [שם ט, א] ויברך (אתם) אלהים ויאמר להם פרו ורבו. מצא נח גפן שגרשה ויצאה מגן עדן ואשכלותיה עמה, נטל מפרותיה ואכל, וחמד אותם בלבו ונטע ממנה כרם בארץ. בו ביום נשתגשגו פרותיה, דכתיב [ישעיה יז, יא] ביום נטעך תשגשגי. שתה ממנה יין ונתגל בתוך האהל, ונכנס כנען וראה את ערות אביו וקשר חוט בבריתו וסרסו ויצא והגיד לאחיו. נכנס חם ומצא ערות אביו, ולא שם על לבו מצות כבוד אב, יצא והגיד לשני אחיו בשוק כמשחק

180

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כא

 שדה אלא אשה שנמשלה לשדה, ולקח את האבן וטבעה במצחו של הבל והרגו, שנ' ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, ר' אומ' לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני הב"ה ולקח נבלתו של הבל אחיו וטמנה בשדה, אמר לו הב"ה אי הבל אחיך, אמר לפניו רבון כל העולמי' לא שומר כרם ושדה שמתני ולא שומר אחי, שנ' השמר אחי אנכי, אמר לו הב"ה הרצחת וגם ירשת, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, ואתה אומ' השומר אחי אנכי, וכיון ששמע קין הדבר הזה נבהל, ואררו שיהיה נודד בארץ על שפיכות דמים, ועל כן אמר קין לפני הב"ה רבון כל העולמים

1234567891011121314151617181920