כרם

כרם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5291 מקורות עבור כרם. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תצא

 היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב, תני בשם ר' נתן ארבע מאות פרסה בא עמלק להלחם עם ישראל ברפידים, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב וגו' (במדבר יג כט), והוא [יושב] לפנים מכולם. בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כה יז), אמר ר' לוי מן הדרך בא עליהם כליסטים, משל למלך שהיה לו כרם, והקיפו גדר, והושיב בו המלך כלב נשכן, אמר המלך כל מי שיבא ויפרוץ הגדר ינשכו הכלב, לימים בא בנו של מלך, ופרץ הגדר, נשכו הכלב, כל מקום שהיה מבקש להזכיר חטא של בנו שפרץ הכרם, אמר לו זכור אתה שנשכך הכלב, כך כל זמן שהקב"ה מבקש להזכיר חטאן של

152

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וזאת הברכה

 הקב"ה הריני מוסר את הברכות לכל מי שאתה מברך ואני חותם על ידיך, וכי מאחר (שנאמרו) [שנמסרו] הברכות לאברהם, למה לא בירך את יצחק, לפי שראה אברהם שעשו יוצא ממנו, אמר אם אני מברך את יצחק הרי עשו מתברך, ונמצא יעקב חסר, משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים, והיה מודלה על גב אילן של סם מות, ואינו יודע מה לעשות, אמר אם אעדור אותו כרם, הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם אינו עודר אותו כרם, הרי אילן של חיים מת, אלא מה אעשה, אגלגל בכרם הזה, עד שיבא

153

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח

 משלשה ששמשו בתבה אלה חם, חם וכלב ועורב, ושלשתן לקו, חם לקה בעורו, כלב נקשר, עורב מזריע מן הפה, שלשה אלה בני נח.(יג) [ט, כ] ויחל נח איש האדמה כיון שנזקק לאדמה נעשה חולין, א"ר יהודה ב"ר שלום בתחלה איש צדיק תמים, ועכשיו איש האדמה, ויטע כרם משנטע כרם נקרא איש האדמה, שלשה נזקקו לאדמה ונעשו חולין, אלו הן קין נח ועוזיה, קין דכתיב וקין היה עובד אדמה (בראשית ד) מה כתיב נע ונד תהיה בארץ, נח דכתיב ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ונתבזה, וישת מן היין אמרו חכמים בו ביום נטע בו ביום עשה פירות בו ביום

154

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה

 תמוט עולם ועד, ועשה אחד ערום ואחד לבוש, ב"ו יש לו שני עבדים הפשיט כסות האחד הלבישו לחבירו כך אמר הקב"ה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וכסה את התהום שנאמר תהום כלבוש כסיתו וגו' מן גערתך ינוסון וגו', כגון ב"ו ראה גתו מלאה ענבים ויש לו כרם לבצור אמרו לו להיכן אתן שאר הענבים והגת קטנה, מה עשה דרך את הענבים שבגת ואח"כ הביא שאר הענבים והחזיקה אותן ואת כל הענבים שלו, וכך היה העולם כלו מים והארץ שקוע במים, אמר הקב"ה תראה היבשה, אמרו המים הרי כל העולם אנו מלאין והוא צר לנו להיכן נלך,

155

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות

 כגורן והוא יושב בראש כלם כאב ב"ד ודנין את אוה"ע =אומות העולם= שנאמר ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (שם /ישעיהו/ ג) על זקני עמו ושריו אין כתיב כאן אלא עם זקני עמו ושריו יושב עמהן ודנין אומות העולם ומה אומר להם אתם בערתם הכרם אלו ישראל שנאמ' כי כרם ה' צבאות בית ישראל (שם /ישעיהו/ ה) גזלת העני בבתיכם, שנאמר כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו (שם /ישעיהו/ יד) וכן דרך המלכים לישב עגולה כגורן ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן (מלכים א כב) וכי בגורן ישבו אלא כדתנינן סנהדרין

156

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 ז) חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקי, אמר הקב"ה כשאנקה עצמי מאומות העולם ממצות קלות שעשו לפני באותה שעה עד די כרסון רמיו עד עכשיו הכרם בוסר משיתבשל ויעשה הכרם יין אני דורכו ואתם מזמרין לי (ישעיה כז) ביום ההוא כרם חמר ענו לה, ר' יודן בשם איבו כתיב (ישעיה סג) פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו' וכי לסיוען הקב"ה צריך אלא כך אמר הקב"ה לכשאבקר פינקסותיהן ולא תמצא להם זכות לפני באותה שעה ואדרכם באפי וארמסם בחמתי וגו' ובאותה שעה אגאול אתכם ושוב אין אתם משתעבדין שנאמר

157

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני

 קרא היו צריה לראש וגו' (איכה א) וכתיב ויקרעה בתער הסופר והשליך על האש עד תום כל המגלה (ירמיה לו), כשראו כך התחילו הכל צוחין וי על הגזרה התלויה עלינו, האחרת ויהי בימי אחשורוש מה צרה היתה שם להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים (אסתר ג) משל למלך שהיה לו כרם והיו לו שלשה שונאים, מה עשו האחד מקטף בעוללות והשני מזנב באשכלות והשלישי מעקר בגפנים, המלך הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה, הכרם שלו הוא ישראל שנאמר (ישעיה ה) כי כרם ה' צבאות בית ישראל השלשה שונאים שלהם הם פרעה נבוכדנצר והמן פרעה התחיל מקטף בעוללות שנאמר (שמות א) כל

158

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קדושים

 מפני שיש בה רמ"ח תיבות כמנין איברים שבאדם ומהן ברוך שם, אמר הקב"ה אם שמרת את שלי לקרות ק"ש כתקנה אני אשמור את שלך, לכך דוד מקלס שמרני כאישון בת עין (תהלים יז) א"ל הקב"ה שמור מצותי וחיה (משלי ד) א"ר שמעון בר חלפתא מלה"ד לאדם שהוא בגליל ויש לו כרם ביהודה ואדם אחר שהוא ביהודה ויש לו כרם בגליל אותו שבגליל הולך ליהודה לעדר את כרמו, וזה שביהודה הולך לגליל לעדר את כרמו, עמדו זה עם זה, אמר זה לזה עד שאתה בא למקומי שמור את שלי בתחומך ואני אשמור את שלך בתחומי, כך אמר דוד שמרני כאישון בת

159

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח

 אלא שלח לך אנשים, הוי ודבר אלהינו יקום לעולם.(ד) [יג, ב] שלח לך אנשים זש"ה כחומץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשולחיו (משלי י) גבורים היו המרגלים שהיו מוציאים לשון הרע על הארץ שנאמר (ירמיה ט) וידרכו את לשונם קשתם שקר וגו' מלה"ד לעשיר שהיה לו כרם כשהיה רואה שהיין יפה הוא היה אומר הכניסו את היין בביתי וכשהיה רואה שהיה נעשה חומץ היה אומר הכניסו את היין בבתיכם, אף כך הקב"ה כשראה הזקנים מעשיהם כשרים קרא אותם לשמו שנאמר אספה לי שבעים איש וכשראה את המרגלים שהן עתידין לחטוא ולהוציא לשון הרע על הארץ קרא אותם לשמו של

160

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ראה

 אדרת שנער אחת טובה פורפירא בבלאה ומנין היה ביריחו פורפירא בבלאה אלא שהיה מלך בבל לשם וקנה עיר בארץ ישראל, הוי ארץ שצביונות של עכו"ם בה, והורישה לישראל לכך כתיב כי יכרית ה' אלהיך וגו'.(ט) [יב, כט] כי יכרית ה' אלהיך, א"ר לוי מלה"ד למלך שנטע כרם בתוך שדהו והיו בתוכו ארזים גדולים וקוצים הלך המלך וקצץ את הארזים והניח את הקוצים אמרו לו עבדיו ובני ביתו אדונינו המלך הקוצים שאוחזים בבגדינו וקורעין אותן הנחת וקצצת את הארזים אמר להם אלו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים במה הייתי גודר את כרמי אלא יפה עשיתי יעמוד הכרם על עמדו

1234567891011121314151617181920