כרם

כרם מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5291 מקורות עבור כרם. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א

 בנבל עשור זמרו לו (שם /תהלים/ ל"ג ב'). שיר השירים, שהוא שבח על כל השירים. שבעים שמות קרא לישראל ואלו הן. [ישראל], ישרון, בכור, נער, רך, יחיד, [ילד, אח, רע, אהוב, בן, עבד, עם, גוי, לאם, בת, רעיה], כלה, אשת נעורים, יהודים, עברים, אריה, אפרתים, נחש, אליה, זאב, שור, ראם, כרם, נטע שעשועים, גן נעול, פרדס, מעין חתום, ידיד, גאולים, קדושים, ממלכת כהנים, צבאות, משרתים, [אלהים], אדונים, עליונים, אגודה, אישים, עדה, קהל, אילי הצדק, תמר, [אגוז], ענבים, תאנה, רמון, נחלה, סגולה (קנה), [יונה] צבור, בני אל חי, אישון עגלה, פרה, תולעת, אם, חכמים, גבורים, צדיקים, חסידים, ישרים, קרובים, ענוים, תמימים.

132

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה ח

 וענוה.סימן י[י] אני חומה ושדי כמגדלות. אמרה כנסת ישראל אני איני כדורות הראשונים. לא כדור המבול ולא כדור הפלגה ולא כאנשי סדום. כי חכמים יש בי. צדיקים יש בי. מכלכלים ומפרנסים יש בי. שנאמר אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום.סימן יא[יא] כרם היה לשלמה בבעל המון. אלו עשרת השבטים שבאו עליהם גוים המונים. שנאמר הוי המון עמים רבים וגו' (ישעיה י"ז י"ב). נתן את הכרם לנוטרים. זה נבוכדנצר שעמד והחריב את ירושלים ושרף את בית המקדש באש והגלה את ישראל לבבל שנקראו כרם. שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל וגו' (שם /ישעיהו/ ה' ז').איש יביא

133

מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א

 והייתי מאכילו עשבים ושעורים, עד שבאת ושחטתי אותו לך ואתה אוכל אותה, (עכשיו תאמרי) [אמר לה] מה טיבו של היין הזה ומהיכן הוא, אמרה לו זה היין מאותו הקבר שאביך קבור בו, והכרם עומד על קברו של אביך, ולפי שידעתי שאין בכל הכרמים חשוב כמוהו, לפיכך מלאתי לך חבית מאותו כרם, וסתמתי אותה וחתמתי אותה, ואמרתי אין אני פותחה עד ביאת בני, ועכשיו שראיתיך שמחתי שמחה גדולה, ועמדתי ושחטתי את האיל, ועשיתי לך מיני תבשילין, ופתחתי לך את החבית, מיד אכל ושתה ושמח באותן התינוקות שהביא עמו יותר מכל הביזה שהביא, מפני שכל מה שהיו אומרים היה בודק אחריהן והיה

134

מדרש זוטא - איכה (בובר) נוסח ב פרשה א

 משל למי שנשרף ביתו למי מנחמים לא לבעל הבית. כך אמר הקב"ה שרפו את ביתי, שנאמר וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש (שם /ירמיהו/ נ"ב י"ג) משל למי שנשרף כרמו ונקצץ, למי מנחמים, לא לבעל הכרם. כך הקב"ה, כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה' ז'). משל לרועה שנכנס ארי בין צאנו וטרף ואכל מהם, למי מנחמים, לא לבעל הצאן. כך הקב"ה, דכתיב צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום (ירמיה נ' ו'). הוי אומר לי אתם צריכים לנחם, נחמוני נחמוני. למה, שמי שנוטלים ממנו כל אשר לו אין

135

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ב

 סימן ד[ד] הגדלתי מעשי. ממעשה אבותי, שנאמר ויעש (שלמה) כסא שן וגו' [לא נעשה כן לכל ממלכות] (מ"א =מלכים א'= י' י"ח כ'). בניתי לי בתים. שנאמר אשר בנה שלמה [את שני הבתים את] בית ה' ואת בית המלך (מ"א =מלכים א'= ט' י'). נטעתי לי כרמים. שנאמר כרם היה לשלמה (שה"ש =שיר השירים= ח' י"א).סימן ה[ה] עשיתי לי גנות ופרדסים. כמשמעו. ונטעתי בהם עץ כל פרי, אפילו פלפלין. א"ר אבא בר כהנא ברוחות היה משתמש, והיה (השלחן לה צדקי) [שולחן להנדיקי] והיו מביאין מים ומשקין בו ועושין פירות, א"ל ר' ינאי אם תאמר כן נמצאת מייגעו,

136

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ה

 בכל היא. ר' אחא אומר בכל עושה הקב"ה שליחותו, אפילו על ידי נחש, אפילו על ידי עקרב, יתוש, צפרדע. טיטוס הרשע נכנס לקדשי הקדשים נטל שתי זונות בידו וכו'.סימן יד[יד] כאשר יצא מבטן אמו. אמר (גנינא) [גניבא] משל לשועל שמצא כרם והיה מסוייג מכל פינותיו ולא יכול לכנס, לסוף מצא נקב אחד בקש לכנס בו ולא יכול, וצם תלתין יומין עד דכחיש, ועלה בההוא נקב אכל ושבע ודשן ושמן, בעי למיפק מההוא נוקבא ולא הוה יכיל, חזר וצם תלתין יומין עד דהוה [כחוש], כמה דהוה נפיק ליה מההוא כרמא, אמר כרמא כרמא כמה שפירין (בידך) [פירין] אלא מה

137

מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה ו

 את עמי (שמות ג' י'). כיון שבאו ישראל לאותה מעשה, א"ל הקב"ה לך רק כי שחת עמך (שם /שמות/ ל"ב ז'). אמר לפניו רבש"ע כד אינון טבא אינון דידך, כד אינון בישין אינון דידי [בין טבין בין בישין דידך אינון]. רבי יהושע דסיכנין בשם רבי אמר משל למלך שהיה [לו] כרם ומסרו ביד אריס. כד הוה עביד חמר טב אמר חמר דכרמי מה טוב, וכד הוה עביד חמר ביש, אמר חמון חמרא דאריס. התחיל אותו אריס צועק ובוכה אמר כד הוה טב מדידך הוא, כד הוה ביש מדידי הוא. אלא בין טב ובין ביש מדידך. כך אמר משה לפני הקב"ה

138

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג - זכור

 למה היה עמלק דומה, לזבוב שהוא להוט אחר המכה, כך היה עמלק להוט אחר ישר' ככלב. תני בשם ר' נתן ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא לעשות מלחמה עם ישראל ברפידים.[ט] בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כה: יז). א"ר לוי מן הדרך בא עליכם כליסטים. למלך שהיה לו כרם והיקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נושכן. א' המלך כל מי שיבוא ויפרוץ את הגדר ישכנו הכלב, ובא בנו של מלך ופרץ את הגדר ונשכו הכלב, וכל זמן שהיה המלך מבקש להזכיר חטיא של בנו מה שעשה בתוך הכרם הוא או' לו זכור את שנשכך הכלב. כך כל זמן שהקב"ה מבקש

139

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טז - נחמו

 צריך להתנחם פלטין או בעל פלטין, לא בעל פלטין, כך אמ' הקב"ה בית המקדש ביתי הוא, דכת' יען ביתי אשר הוא חרב (חגי א: ט), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם /מ'/), נחמוני נחמוני עמי. ר' אבין אמ' חורי. ר' אבין א' למלך שהיה לו כרם ונכנסו שונאין לתוכו, וקיצצוהו ופיסקוהו, מי צריך להתנחם בתנחומים כרם או בעל הכרם, כך אמ' הקב"ה ישר' כרמי הן, כי כרם י"י צבאות בית ישראל (ישעיה ה: ז), מי צריך להתנחם לא אני, הוי נחמו נחמו עמי (ישעיה שם), נחמוני נחמוני עמי. ר' ברכיה א' תרתיי, חדא בשם גרמיה

140

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כז - ולקחתם

 ובחולו של מועד ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן, אם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו. ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מן טבריא לציפורי והוה מסתמיך על כתפיה דר' חייא בר אבא, מטון חד בית חקל וא' /ואמר/ דין בית חקל הוה דידי וזבינתיה, מיבעי לעיי באוריתא. מטון חד בית כרם, א' הדין בית כרם הוה דידי וזבינתיה, מבעי מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא וא' הדא בית זיתא הוה דידי וזבינתיה, מבעי מלעי באוריתא. שרי ר' חייא בר אבא בכי, א' ליה למה את בכי, א' בכי אנא דלא שבקא לך לשיבותך כלום. א' ליה חייא ברי אם קלה

1234567891011121314151617181920