כרובים

כרובים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 565 מקורות עבור כרובים. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אברבנאל שמואל ב פרק כב

 באישי השפל יכונה בלשון ירידה כמו שזכר הרב המורה בפ"י ח"א, והערפל הוא שם נרדף לשמים, כאמרו (שמות כ' כ"א) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים. ולפי שאמר שהוא יתברך ימשול על השמים ויטם לאשר יחפוץ. והיו הגלגלים מתנועעים מהנעת השכלים הנבדלים אשר קרא הנביא יחזקאל במרכבה (יחזקאל י') כרובים, לכן אמר עוד בכאן וירכב על כרוב ויעוף, רוצה לומר שהאל יתברך יטה גם כן המניעים לרצונו. וכבר כתב הרב המורה שאפשר לפרש ויט שמים וירד וירכב על כרוב ויעוף, שיחזור הירידה לשמים ושהכרוב הוא אשר יעוף לא האל יתברך. ורלב"ג פירש ויט שמים וירד, שהוא דבור המשליי, כאלו

152

אברבנאל מלכים א פרק ה

 בנה לשם השם) באותם השעורים שעשה משה במשכן:השאלה החמשית מה היה שמכלי בית השם אשר עשה משה קצתם עשה שלמה בבית עולמים וקצתם לא עשה, ונסתפק עם אשר היו באהל מועד שעשה משה? כי אתה תראה שלא עשה ארון העדות ונסתפק עם אותו שנעשה במדבר, אבל עשה כרובים ולא נסתפק עם הכרובים שעשה משה עם הארון, גם לא מצינו כן שעשה פרוכת ולא מסך ולא בגדי הכהנים ולא שמן המשחה, ונסתפק עם אותם שעשה משה, בהיות הפרוכת והמסך ובגדי הכהנים ישנים שעברו עליהם חמש מאות שנה, ועשה המנורה והשלחן וכיור וכנו, ויקשה אם כן איך לא עשה כלם מחדש?

153

אברבנאל מלכים א פרק ו

 היו חלקות אבל היו מצויירות מפותחות, וז"ש וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה, ר"ל והארז אשר צפה בו הבית מבפנים כמו שזכר, היה מלאכתו וציורו מקלעת פקעים ופטורי צצים, וכפי תרגומו פקעים הם צורות ביצים, ומקלעת פירושו צורת, כמו (בסימן ו' ל"ה) וקלע כרובים, שפירושו צורת כרובים. וה"ר לוי בן גרשום פירש מקלעת מלשון (שמו' א' כ"ה כ"ט) יקלענה בתוך כף הקלע, שהוא לשון הוצאה, והטעם שהיה מצוייר באותם לוחות הארז הוצאת הצמחים אלו הפקעים בעת אשר הם מתחילים לציץ ציץ, כי בראשונה יהיו כמו פקעים והם דמות ביצים ששני ראשיהם חדים, ואחר

154

אברבנאל מלכים א פרק ז

 וקומתה היה שלשה אמות, (כח) ושהיו למכונות מסגרות, כאותם המסגרות אשר היו סביב השלחן שהיו כמו כלי קבול, והיה זה כדי שיסגר הכיור בתוך המכונה. וגם כן היו מסגרות אחרות בין השלבים, והשלבים הם בדים כמו מעלות הסולם, (כט) ועליהם היו אריות ובקר וכרובים, ר"ל צורות אריות וצורות בקרים וצורות כרובים, ואלה הצורות היו בין השלבים ההם. ואמרו ועל השלבים כן ממעל, ר"ל שעל השלבים היה מושב, הכיור מלמעלה, כי כן, פירושו מושב וכמו שנאמר (שם כ"ח) את הכיור ואת כנו, וידמה שהכן הוא קטן מהמכונה. וזכר שמתחת לאריות ולבקר ההם (והוא הדין לכרובים אלא שקצר הכתוב בזה) היו מתחת

155

אברבנאל מלכים א פרק ח

 בבית שלמה וכמו שנזכר כל זה פ"ב ממסכת שבועות (דף י"ד ע"א משנה א' ודף ט"ז ע"ב) ובראשון ממסכת סנהדרין:תשובת השאלה החמשית אשר שאלתי למה מכלי בית השם עשה שלמה קצתם מחדש, כשלחן והמנורה ומזבח הזהב והכיורות, ולא עשה קצתם, כי הנה לא עשה הארון אבל עשה כרובים, ולא מצינו כאן שעשה מזבח העולה ולא פרוכת ומסך ובגדי הכהנים וקטורת ושמן המשחה, ונראה שנסתפק עם אותם שהיו באהל מועד אשר עשה משה במדבר היו בזה האופן, הנה שלמה לא ראה לעשות ארון העדות כי לא היה יכול לגעת בו, ואותו שעשה משה היה לעולם ולעולמי עולמים נצחי כנצחיות התורה

156

אברבנאל מלכים א פרק יב

 מה נגף אביה? מפני שחשד את ישראל, שנאמר ועמכם עגלי זהב לאלקים. הנך רואה שחז"ל אמרו שמאמר אביה לישראל מהעגלים היה חשד ולא דבר אמתי, הסכימו למה שאמרתי. ואם לא תרצה בזה ועל כל פנים תרשיע את ירבעם בדבר העגלים, ראוי שתאמר שלפי שראה ירבעם ששלמה עשה בקדש הקדשים שני כרובים זהב, ומארבעה פני המרכבה בחר בפני הכרוב, להיותה צורה אנושית מורה החכמה המושפעת מאתו יתברך על שכל האדם, לכן בחר ירבע' לקחת מהמרכבה פני שור, להוראתה על רבוי התבואות וברכת העמים, כמו שאמר (משלי י"ד ד) ורוב תבואות בכח שור, ולכן עשה שני עגלים כנגד שני הכרובים, והיו לכרובים

157

אברבנאל ישעיהו פרק ב

 אשר הוא מיעד אותי היום הזה, שהמה יהיו נזכרים לפניו ית' בהיות בית המקדש הר חרב, וישראל בגלות בבל, כי אז יצטרכו לזכור הייעודים ההם, וזהו אמרו בהר ה' יראה, והיה יצחק כנגד בית שני, ולכן כהו עיניו מראות, כי בבית שני לא היה ליהודי' אור הנבוא', לא ארון ולא כרובים ולא רוח הקדש, ולפי שמזר' עשו בן יצחק באו הרומיי' בני אדום שהחריבו בית שני, לכן אמרו שראה יצחק את הבית שדה, כי כן אמר הנביא על חרבנה (ירמי' כו, יח) ציון שדה תחרש, ושעליו נאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה, רוצה לומר שיצא להתפלל על בית

158

אברבנאל ירמיהו פרק כג

 היו נכנעים פעם לפרס פעם ליון ופעם לרומיים היו מפני זה תמיד ביראה ולכן אמר כאן ולא ייראו עוד ר"ל שבגאולה העתידה לא ייראו ולא יפחדו לא מפרס ולא מיון ולא מרומי כמו שהיה אז, גם שבבית שני היה להם בושת ומחתה רבה מאשר לא היה ביניהם לא ארון ולא כרובים לא נבואה ולא אורים ותומים ולא אש יורד מן השמים לזבחיהם אמנם לעת"ל יעד שלא יחתו כי ישובו ביניהם כל הקדושות ההמה כימי עולם וכשנים קדמוניות, גם בבית שני לא שבו הגולים כולם כי הנה י' השבטים לא חזרו עוד ומבני יהודה לא שבו אותם שהיו בארצות המערבה כולם

159

אברבנאל ירמיהו פרק כט

 ביניהם וגם מפני חלול השמיטות איך גזר עליהם גלות ע' שנה בעון השמיטו' שחללו ופקד אות' מיד ולא הניחם עוד בגלות בעונש שאר הפשעים שעשו חמורות מהשמיטות, ואם היה זה מהשם יתברך חסד ורחמים לכפר על חטאתם ולהעביר פשעיהם ולשובם לקדמותם למה לא חלה הנבואה באישיהם והאורים והתומים ארון כפורת כרובים ואש מן השמים כימי קדם, ואם לא עשה כן לפי שלא היתה גאולה שלימה כי אם פקידה חלושה למה א"כ השיבם לירושלם וצוה אותם על בנין הבית אם לא היה אלא מקדש מעט, אבל סבת זה כולו הוא שהקב"ה רצה ליסר אותם כאשר ייסר איש את בנו ולכן הביאם

160

אברבנאל יחזקאל הקדמה

 וידיהם וכנפיהם וגומר והאופנים מלאים עינים וגומר לאופנים להם קורא הגלגל באזני, ועל זה אמר וארבעה פנים לאחד, היתכן לפרש כל זה כי אם על האופנים שהיו הדברים כולם עליהם, והראיה המוכחת זה שאחר כך בדברו על הכרובים אמר היא החיה אשר ראיתי תחת אלקי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבעה כנפים לאחת ודמות יד אדם מתחת כנפיהם ודמות פניהם הם הפנים אשר ראיתי על נהר כבר, וזה מוכיח שהפנים שזכר למעלה היו מהאופנים ולכך הוצרך בדברו בכרובים שהם החיות להודיע שהיו להם כפנים ידים ופנים ושהפנים היו אותם שראה על נהר כבר: ואם

1234567891011121314151617181920