כפת הירדן

כפת הירדן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 39 מקורות עבור כפת הירדן. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 321,232 מקורות


1

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 שבעים שבעים מנה. מור וקציעה שבולת נרד וכרכם משקל ששה עשר ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר קלופה שלשה קנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא, ואם אין יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק, מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא אם נתן בה דבש פסלה, חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף בורית כרשינה ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה, יין קפריסין ששורין בו את הצפורן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה

2

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן מה בצע בדמי ברדתי אל שחת וגו'. ישראל מה היו אומרים שמע ה' וחנני ה' היה עוזר לי, א"ר פנחס בקרית שמע היה עסוק ולא הפסיק שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:כי תבואו [כג, י] יכול בעבר הירדן תלמוד לומר אל הארץ אל ארץ המיוחדת, יכול אפילו לעמון ומואב ת"ל אשר אני נותן ולא עמון ומואב. וקצרתם את קצירה וגו' שיהא תחלה לכל הנקצרים. יכול אף של בית השלחין ובית העמקים ת"ל קצירכם וכו', קציר ולא הקטניות. קצירך ולא השחת. ר' יהודה אומר מתחיל עד שלא הביאה שליש קוצר

3

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סיום התפילה

 שבעים מנה. מור וקציעה שבולת נרד וכרכום, משקל ששה עשר ששה עשר מנה. והקושט שנים עשר, וקילופה שלשה, וקנמון תשעה, בורית כרשינא תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלת וקבין תלתא. אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא. ר' נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא. אם נתן בה דבש פסלה. אם חסר אחת מכל סמניה חייב מיתה.רבן שמעון בן גמליאל אומר, צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. בורית כרשינא, ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה. יין קפריסין, ששורין בו את הצפורן מפני שהיא עזה. והלא מי רגלים יפין לה,

4

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר מעמדות

 כדי לקיים בו מצות דקה מן הדקה.ואלו הן. הצרי, והצפורן, חלבנה, ולבונה, משקל שבעים שבעים מנה. מור, וכרכם, שבלת נרד, וקציעה, משקל ששה עשר ששה עשר מנה. קושט שנים עשר. קלופה שלשה. קנמון תשעה. בורית כרשינא תשעה קבין. מלח סדומית רובע. מעלה עשן כל שהוא. ר' נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא. אם נתן בה דבש פסלה. אם חסר אחת מסמניה חייב מיתה.רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. בורית כרשינא תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלת וקבין תלתא. אם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. יין קפריסין למה הוא בא,

5

אדרת אליהו ויקרא פרק כג

 עבודה. (ר"ה כט ב) פרט לתקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה:(ח) והקרבתם כו'. אם אין פרים כו' עיין רש"י ז"ל. ואם אין לך בטהרה הבא בטומאה מנין תלמוד לומר והקרבתם אשה לה' מכל מקום:(י) כי תבאו. יכול משבאו לעבר הירדן ת"ל אל הארץ. ארץ כנען. יכול ארץ סיחון ועוג ת"ל אשר אני נותן לכם (פי' ולא עמון ומואב כי לא נתתי להם אלא הם בקשו שיתנו להם): וקצרתם את קצירה כו' ראשית קצירכם. שיהא ראשית לכל הנקצרים שלא יקצרו קודם העומר. יכול אפילו קטניות ושארי מינים ת"ל ראשית ונאמר בחלה ראשית מה להלן ה' מינים אף

6

מלאכת שלמה מסכת מעשרות פרק ב

 זו שהיתה בירושלם מפני שהיתה מימות נביאים הראשונים הניחוה דהא קיימא לן דאין מקיימין בירושלם אילנות וכדאיתא בס"פ מרובה עשרה דברים נאמרו בירושלם חדא מינייהו אין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנת ורדים שהיו בירושלם מימות נביאים הראשונים ופירש רש"י ז"ל גנת ורדים כך שמה והיא היתה צריכה לקטרת והיינו כפת הירדן ע"ש שדרך הורד ליגדל על שפת הירדן ע"כ:משנה ובעשרים תאנים שאבור לי. גרסינן כמו בסיפא וכן הוא בירושלמי וגם ברמב"ם פ"ה, ומ"מ אי גרסינן עשר לאו לענין דינא נקט עשר אלא דאורחא דמילתא כשהקונה בורר קונה ביוקר מעט יותר מן המנהג כך נלפ"ד:פורט. כמו פורד

7

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כריתות פרק א

 ושחלת וחלבנה ולבונה, והשאר מקובלים והם כלולים בכלל אמרו קח לך סמים, וחזר עוד ואמר סמים ולבונה זכה, ובא בקבלה אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיני כלומר שאלו האחד עשר סמנין שיש להן משקלים נאמרו בסיני, וכן מוסיפין על אחד עשר סמנין הללו שיש להן משקל מלח סדומית וכפת הירדן ומעלה עשן מכל אחד כל שהוא בלי שימת לב למשקל, וכך היתה נעשת, לוקחין נטף ושחלת וחלבנה ולבונה מכל אחד משקל שבעים מנה, וכבר בארנו כמה פעמים שהמנה מאה דינרין, ומשקל הדינר שש מעין, ומשקל המעה שש עשרה גרגרי שעורים. ומור וקציעה ושבלת נרד וכרכום מכל אחד ששה עשר

8

תוספות יום טוב מסכת מידות פרק א

 שהיו בכאן שני שערים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כדתנן בר"פ דלקמן. נ"ל:קיפונוס - לא ידעתי לו טעם. ובשלטי הגבורים פ"ג חשב שהוא לשון יון. וענינו עבודת הגן שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [וכאותה ששנינו בפ"ב דמעשרות מ"ה] ובפ' פ"ז הזכיר לשון רש"י על כפת הירדן שבפטום הקטורת. שכתב רש"י גנת ורדין היתה בירושלים נקרא הורד ההוא כפה כו'. אע"פ שבפי' כפה אינו מודה לו לרש"י אין כאן מקומו. והא דהולך לו מדרום למערב. ואינו מקיף דרך ימין. בחושבנא בעלמא לית לן בה. כמ"ש משמא דגמ' בפ"ג דתמיד מ"ג:טדי - בדל"ת כ"כ הרר"ש. וגם בערוך

9

עלי תמר ברכות פרק א

 ונראה זהרורית החמה זמן רב מאוד אחר השקיעה כנראה בחוש וכבר שאלתי ואין פותר. ובראש הספר בהערת נכד המחבר ונ"ל כי האנשים הדרים על שפת הים במזרח הקרוב או הרחוק יכולים לראות ולבחון היטב כי אחרי שקה"ח כשהחמה כבר שקעה במים היטב ונעלמת מהאופק מתהווה פס שחור מעל המים על כפת הרקיע ברוחב של 15 צ"מ בערך והפס השחור הזה מתרומם דהיינו מתרחב כל רגע ורגע יותר למעלה וזהו כוונת הברייתא הכסיף העליון והשוה להתחתון. ומה שכתב אא"ז ז"ל וכבר שאלתי ואין פותר היה זה מפני שכל הנשאלים והשואל בעצמו לא היו נמצאים על שפת הים רק בריחוק מקום ולכן

10

עלי תמר מגילה פרק א

 שרקת זו טבריה כמו שכתבתי. וכן משמע שהרי בירושלמי מובא סתם שחמת זו חמתא ורקת זו טבריה ונראה שהוא דעת הכל בלי שום חולק. וכדאי לציין שיש הבדל בין הבבלי להירושלמי במקומה של חמת, שלדעת הירושלמי היא חמתה בדרומה של טבריה ואלו לדעת הבבלי חמת זו היא חמת גדר בעבר הירדן שנקרא היום בערבית אל חמה, ראה בספר הישוב ח"א ערך חמת.והכתיב והערבה עד ים כנרות. כצ"ל כמ"ש במקרא י"ב ג'. וכ"ה לנכון בד"ו. וזהו דקא מסופק רבי לוי מדקרי ליה ים כנרות בלשון רבים א"כ מעתה שני גיניסריות היו משני קצות הים מקצה הצפוני שהוא בקעת גינוסר בחלקו

1234